מדרי* לאמצעי ייצוב גדות נחלי- ותעלות ניקוז

הטכניו 3 מכו 3 טכנולוגי לישראל משרד החקלאות האג 1 לשימור קרקע וניקוז מדרי* לאמצעי ייצוב גדות נחלי- ותעלות ניקוז גדעו 3 סיני, ר 3 מולכו, יעקב מילשטיי 3, שמואל ארבל, מוגש להנהלת ענ 1 הקרקע

המדרי* לייצוב גדות נחלי- ותעלות ניקוז פתח דבר האתגר הרב הטמו 5 בייצוב אג 5 היקוות של-, נחל או קטע תעלה קצר הוא משימה לא פשוטה המחייבת ניתוח מכלול רחב של נתוני-. מתו* הכרה בהשלכות הסביבתיות והכלכליות הנגרמות ע"י ארוזיה וסח< בגדות ובקרקעית תעלות, יז- האג< לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות הכנת מדרי* זה. עבודה זאת נכתבה בשיתו< של פרופסור גדעו 5 סיני מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניו 5, ר 5 מולכו, מורדי תמיר ושמואל ארבל מהתחנה לחקר הסח<? יחידת המחקר של האג< לשימור קרקע וניקוז וכ 5 בעזרת רפי הלוי ממשרד התכנו 5 "נהרא" מפות הצפה. עבודה זאת יצאה לאור על בסיס עבודה רבת היק< בנחל חרוד שבתחו- רשות ניקוז ונחלי- ירד 5 דרומי. רשות הניקוז ביצעה עבודת ייצוב בצומח בקנה מידה גדול שכלל תחזוקה אינטנסיבית של הצומח בגדות לאור* מספר שני-. ג- כא 5 הוכח באופ 5 מעשי שנית 5 לייצב גדות נחלי- בצומח שתול וזרוע לאור* שני-. מדרי* זה הורחב לתחו- הייצוב ההנדסי הקשיח ומכסה היבטי- עיקריי- בנושא של ייצוב גדות. חקירת הנושא החלה בסקר ארצי של נחלי- ונמשכה דר* מאות קילומטרי- של גדות נחלי- ותעלות במגוו 5 רחב של תנאי-. במקביל, נאס< ידע מספרות בינלאומית בתחו-, הדנה בבעיות של חוסר יציבות ובפתרונות הנהוגי- במקומות שוני- בעול-. עבודה זאת אינה מתיימרת להיות ספר מתכוני- לפתרו 5 בעיות יציבות בגדות נחלי-. התנאי- המובילי- לארוזיה והרס גדות הינ- רבי- ומורכבי- ולא נית 5 לענות עליה- מבלי לבחו 5 כל מקרה לגופו. העבודה סוקרת את הסיבות לארוזיה, בעיות סח<, התמוטטות גדות ועוד. מוצעות שיטות ייצוב שונות הנהוגות בארA ובעול- תו* ציו 5 היתרונות והחסרונות של האמצעי- השוני-. מסמ* זה מאיר מספר היבטי- הקשורי- בתכנו 5 פרוייקט של ייצוב גדות, מפרט נקודות מהותיות בביצוע ומציע דר* לביקורת העבודה. המדרי* מתאי- בי 5 היתר לאנשי ניהול הרוצי- להבחי 5 בי 5 מכלול הפרטי- של החלופות השונות. הבעת תודה היוזמה לעבודה זו היא פרי שיתו< פעולה בי 5 רשות ניקוז ונחלי- "ירד 5 דרומי" והאג< לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. העבודה נכתבה בתמיכת- הטכנית והמדעית של אנשי- רבי- מתחו- שימור הקרקע, הניקוז, ביסוס ויציבות הקרקע. בעבודה נעזרנו רבות בפרקי- שנכתבו ע"י שלמה מריש ז"ל אשר היה בי 5 מניחי היסודות בנושא הייצוב בצומח. ברצוננו להודות לכל אלה שסיירו איתנו בשטח, השיאו עצות, אספו חומר ספרותי, סיפקו נתוני-, תיקנו והעירו הערות, והביאו עבודה זאת לגמר ולהוצאה לאור. 1

מקוי- אנו כי מדרי* זה יוכל לשמש מהנדסי- ומתכנני ניקוז, את רשויות הניקוז, קק " ל, מתכנני נו< ועוד. בהזדמנות זו אנו רוצי- להודות לרמי גרתי ולצבי רבהו 5 מנהלי האג< לשימור קרקע וניקוז בעבר ובהווה על הכרת- בחשיבות עבודה שכזו, על הדחיפה המקצועית, ועל סיוע- בזמ 5 ובמימו 5. לעובד דרור, תיאו להב ועינבל אברה- מרשות ניקוז ונחלי- "ירד 5 דרומי" על סיוע- בעיצוב הפרשה הטכנית ובמימו 5 עבודה זאת. תודות למשה גוטסמ 5, אפרי- פיזיק, יוסי בר ור 5 פרחי טכנאי התחנה לחקר הסח<, יחידת המחקר של האג< לשימור קרקע וניקוז, על איסו< הנתוני- מהשטח בחור<, בקיA ובכל מזג אוויר. לע 5 בדי שימור הקרקע והניקוז במשרד החקלאות יור- טורציו 5, יעקב מילשטיי 5, בני יעקובי, יונת 5 אברהמס, רמי זיידנברג, וולדימיר קורפי 5. לסולומו 5 שמוקלר מנציבות המי- אשר סייע בחומר תיאורטי, בסיורי- בשטח ובעצות מועילות שתרמו רבות להוצאת מדרי* זה. לאריה שחר ולגד שליו אנשי שימור הקרקע שהיו בי 5 מפלסי הדר* בתחו- הייצוב בצומח בישראל ושטרחו והשיגו חומר ונתוני- מנסיונות שביצעו במהל* השני-. ליצחק משה, מוטי שריקי וארנו 5 ב 5 דרור אנשי שימור הקרקע של קר 5 קיימת חבל דרו- שסיירו, לימדו וחלקו לנו מנסיונ- הרב בשימור קרקע באדמות הלס שבנגב. תודות לאנשי הביצוע יואב הדר "הדר מערכות", למהנדס ד 5 עובדיה "אדמיר טכנולוגיות ", ליהודה טולדנו "רת- הנדסה" על עזרת- באיסו< נתוני יצר 5 על אמצעי ייצוב שוני- וכ 5 על הבאת דוגמאות של עבודות ייצוב גדות תעלות שנעשו בישראל. לאנשי רשויות הניקוז שסיירו, הנחו, הביעו דעת- וייעצו דויד פרגמנט ויונת 5 רז מרשות נחל הירקו 5, זאב לנדאו מרשות ניקוז ירקו 5, ניסי- אלמו 5 מרשות ניקוז שרו 5, מיכאל דור, צבי שיי 5 ואפרי- מרשות ניקוז קישו 5, משה ענווי- מרשות ניקוז כינרת, משה יזרעאלי מרשות ניקוז כרמל, אלחנ 5 וינברגר מרשות ניקוז שקמה בשור ויצחק יוגב מרשות ניקוז שורק לכיש. על כול- תבוא הברכה. 2

תוכ 3 הענייני: עמוד 7 8 11 12 13 15 17 21 22 25 27 27 30 32 35 36 36 40 41 43 43 44 44 46 46 47 47 48 48 53 54 54 66 70 71 71 76 79 מבוא. מבנה המדרי*. גישה עקרונית. הערכת יציבות תעלות. מהירות מותרת ומאמצי גזירה. עקרונות תגובה ושיווי משקל דינאמי של תעלות. כושר הולכת סח< Capacity).(Sediment Transport מיאנדרי- ועיקולי-. שיפוע אורכי יציב Channel) ). Graded יחסי- אמפיריי- של מאפייני תעלות. בעיות אופייניות בתעלות להולכת שיטפונות. פירוט ודירוג האמצעי- להולכת שיטפונות. גורמי- וצורות של חוסר יציבות. מתקני- הידרוליי-. שליטה על הפרופיל האורכי (מפתני-, מפלי-). שליטה על מיאנדרי- ועיקולי- בתעלה. יציבות מידרונות. שליטה על השקעת סח<. דוגמאות לבעיות יציבות. איסו< מידע להערכת יציבות תעלות. סקירה של ההתפתחות ההיסטורית. פיענוח מפות ותצלומי אוויר. פיקוח שדה. סקירת התעלה ופשט ההצפה. סקירת זרימות והערכת 5. מידע גיאולוגי וגיאוטכני. הסעת סח<. בחירת טכניקת ייצוב. יעילות גישות חלופיות שונות. היבטי- סביבתיי-. ציפוי פני שטח והגנה מפני ארוזיה. ציפוי אב 5. ציפוי קשיח. מזרוני- גמישי-. גישות לא ישירות להגנה מפני ארוזיה. דייקי-. מעכבי-. ייצוב בעזרת צומח.. 1 1.1 1.2. 2 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6. 3 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7. 4. 5 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7. 6 6.1 6.2. 7 7.1 7.2 7.3. 8 8.1 8.2. 9 3

79 81 81 82 83 83 עקרונות. יתרונות וחסרונות. יישו- טיפוסי. בחירת שיטת הייצוב. תוכנית הייצוב. הנחיות. 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 84 84 84 84 85 85 85 85 86 10. ביקורת התכנו 5. 10.1 תוואי האפיקי-. 10.2 חת* האפיקי-. 10.3 דרכי-. 10.4 אמצעי ייצוב הגדות. 10.5 מתקני- הידרוליי-. 10.6 פשטי הצפה ומפלסי בניה. 10.7 קווי תשתיות. 10.8 אישורי-. 87 87 87 88 11. ממשק ניטור ותחזוקה. 11.1 סוגי תחזוקה. 11.2 פיקוח ואכיפה. 11.3 יישו-. 89 12. ממשק אקולוגי. 95 מקורות נספחי: 98 100 106 108 109 טבלאות לחישוב דירוג אב 5 ריפ רפ. סיכו- פעילות ייצוב בצומח בנחלי חרוד ועמל 1998?2005 מפרט ליישו- יריעות לא ארוגות נתוני יצר 5 כוורות דופ 5 מחוררת ומחוספסת מפרט טכני להתקנת גביוני-/מזרוני-. 1. 2. 3. 4. 5 14 14 14 רשימת איורי: מהירות זרימה מותרת לפי כתלות בעומס הסח< במי-. 1 פירוס מאמצי גזירה בחתכי- שוני-.. 2 פירוס מאמצי גזירה בחלקי התעלה השוני-.. 3 4

15 18 18 20 21 21 22 22 23 24 24 24 25 35 37 41 41 42 42 45 55 58 59 60 61 61 62 63 65 דוגמא למאמA גזירה מותר במספר קרקעות קוהזיביות מקדמי שזי עבור דרגות שונות של עומס סח< מערכת טבעית של נחל קיצור תוואי (Cut-off) ארוזיה והשקעת סח< בקיצור תוואי נחל המאופיי 5 במיאנדרי- מאפייני- הקשורי- בנחל ישר ובנחל בעל מיאנדרי- תיאור סכמתי של שיפוע הקרקעית עקב המפלי- אזורי התעלה השוני- בהשפעת סדרת מפלי- שימוש במפתני- לעצירת שפילת השיפוע האורכי ושקיעת הסח< שימוש בסיכרוני- במשולב ע- מפלוני- לעצירת שפילת השיפוע האורכי ושקיעת הסח< במורד מיו 5 עקרוני של מתקני יצוב אורכי הקשר בי 5 הספיקה לבי 5 המאפייני-: רוחב פני מי- ) א (, גובה מי- ) ב (, ושיפוע אורכי ) ג (. המאזניי- של ליי 5. מתו* (1954) Lane תיאור סכמתי של סוגי גלישות שונות תעלה מאספת באזור גניגר, יצירת ראשי ערוצי- ) א) ומפלי- ) ב (. נחל אמציה שימוש כושל בשני אמצעי יצוב. מפתני- וכוורות ממולאות עפר מפתני- בנחל חרוד ) א ' (, מפתני- בנחל שונ- ) ב ' ( ייצוב בגביוני-, נחל איילו 5, קטע נתב " ג. גלישת גדות, חלחול ופייפינג, התערצות צד לראשי ערוצי-, חתירה בבסיס גשר תרשי- עקרוני של אב 5 ריפ רפ קטע מיוצב באב 5 בבוה 5 התעלה מייד לאחר ביצוע ) א) ולאחר שנה ) ב ( צורת הנחת אבני- בציפוי תעלות ביבש הקשר בי 5 קוטר האב 5 הממוצע, מהירות הזרימה הפוגעת באב 5 ומשקלה הקשר בי 5 יחס המהירות הממוצעת נגד האב 5 למהירות הממוצעת בתעלה לבי 5 היחס בי 5 קוטר האב 5 לעומק המי- היחס בי 5 מהירות הזרימה בכל גובה שהוא לבי 5 מהירות הזרימה הממוצעת בתעלה דוגמאות לבניה באב 5 שכבות יצוב באב 5 בולדר מקומית,נחל דגה ) א (, יצוב באב 5 בולדר?השתלבות בסביבה, נחל שניר ) ב (. אנליזה מכאנית של קרקעות. 4. 5. 6. 7. 8. 9.10.11.12.13.14.15.16.17.18.19.20.21.22.23.24.25.26.27.28.29.30.31.32 5

68 75 76 77 78 89 98 שילוב צמחייה בכוורות ) א (, כשל של כוורות פוליאתיל 5 כתוצאה מזרימות צד ) ב ( דוגמאות לדייקי- חדירי-. רשתות ולוחות עA. דוגמאות לדייקי- אטימי-. אב 5 ריפ רפ ואדמה משוריינת אב 5. דוגמאות למעכבי- חדירי-. דוגמאות למעכבי- אטימי- בתוספת דייקי- לשיפור ההגנה על הגדה. מער* היחסי- בי 5 המאפייני- השוני- במערכות אקולוגיות. המשקל המרחבי של אב 5 ריפ רפ כתלות בקוטר האב 5 ומשקלה.33.34.35.36.37.38.39 13 16 17 99 106 106 107 109 110 110 114 114 רשימת טבלאות דוגמא למהירות זרימה מותרת בתעלות. 1 תגובות צפויות של מאפייני הנחל לשינויי- של מס' פעולות ותנאי-. 2 סביבתיי- כוחות הפועלי- על התעלה וגורמי- למאמצי גזירה.. 3 דירוג אב 5 ריפ רפ המיועדת להגנה במקומות בעלי טורבולנטיות נמוכה. 4 תכונות טכניות אורי- 250. 5 תכונות טכניות אורי-.300. 6 תכונות טכניות אורי- 500. 7 מזרוני-. 8 גביוני-. 9 10. נתוני- טכניי- של התיל עפ " י EN 10244-2 11. מספר טבעות לפי סוג מזרו 5 /גביו 5 12. גודל אב 5 למילוי מזרוני- /גביוני- 6

. 1 מבוא מדרי* זה מלווה ומנחה את המשתמש החל ממניעה מראש של בעיות הייצוב, דר* זיהוי תופעות הקורות בשטח, אל הדרישות בתכנו 5 פתרו 5, מלווה את העבודות ביישומ 5 ועד לפיקוח על טיב והתאמת הפתרו 5 לבעיות. מדרי* זה סוקר את הסיבות העיקריות לכשל ולארוזיה בתעלות, מציע גישה לפתרו 5 בעיות בתעלות, סוקר אמצעי- המיועדי- להתמודד ע- התופעות, מספק נתוני- טכניי- על האמצעי- השוני-, מציע גישות חלופיות, מבקר העבודה בשטח ומלווה את התחזוקה. השמירה על יציבות גדות נחלי- ותעלות הניקוז כוללת התמודדות ע- מספר תהליכי- העלולי- לגרו- לנזק או להרס כגו 5 : גריפת חלקיקי קרקע כתוצאה מהזרימה, ארוזיה של פני הקרקע, גלישה שכבתית של הקרקע, התמוטטות גדות, סתימת תעלות בסח< ובצומח ועוד. קיימות שתי קטגוריות עיקריות להתמודדות ע- גורמי הרס אלו. אמצעי- בעזרת- נית 5 להפחית את כוחות המי- הפועלי- על הגדות או אמצעי- בעזרת- נית 5 להגדיל את כוחות ההתנגדות של הגדות לארוזיה. אמצעי- אלו ניתני- לייש- במערכת משולבת. ציפוי דפנות התעלה אינה מקטינה את אנרגיית הזרימה באופ 5 משמעותי, ולכ 5 פתרו 5 בעיה נקודתית בעזרת ציפוי דפנות התעלה עלול להעביר את בעיי ת הארוזיה למורד הזר- או לגדה הנגדית. לאחר שהתקבלה החלטה כי נחוA שיקו- או נחוצה הגנה של גדות הנחל מוצעות מספר שיטות לתיקו 5, שיקו- או הגנה על הגדות בכדי להפחית את הפגיעות של הגדות לתהלי* הארוזיה. החל מייצוב בעזרת צומח זרוע או שתול, שילוב צומח באמצעי- ביו הנדסיי- ועד שימוש באמצעי- מכאניי- הנדסיי- קשיחי-. בחירת אמצעי הייצוב אמורה לבחו 5 מכלול ההיבטי-: יציבות? יכולת אמצעי הייצוב לתת מענה לבעיה אליה הוא נדרש. ניקוז? אמצעי הייצוב אינו מפריע לזרימה התקינה של הנחל אלא א- נועד לכ* כאמצעי וויסות או השהייה. נו 1? השתלבות המתק 5 בסביבה. סביבה? המתק 5 אינו מפריע לקיומ- של בעלי החיי- ושל הצומח המקומיי-. את צרכי התחזוקה העתידיי- של אמצעי הייצוב יש לבחו 5 כבר בשלב התכנו 5 ויש לחשב- כחלק מהעלות הכוללת של החלופה האפשרית. בד"כ נעדי< אמצעי- מקומיי- מהסביבה על פני אמצעי- מיובאי-. יש לשפר את איכות המי- ע"י הפחתת טמפרטורת המי- והפחתת בעיית הצטברות משקעי- וסח<. יש לראות את הנחל כמסדרו 5 המחבר בי 5 אזורי- אקולוגיי- שוני-. לצור* תכנו 5 ובחירת אמצעי ייצוב יש לבחו 5 מספר רחב של מאפייני-: קרקעות אג 5 ההיקוות, התכסית, שיפועי האג 5, אופי האג 5 מבחינת שימושי קרקע, הפיתוח האזורי, אקלי- האג 5, גש- כמויות ועוצמות, רשת הניקוז, מידע הידרולוגי והידראולי, אופי הזרימה, היק< הארוזיה והסיבה לארוזיה, בחינה כלכלית של החלופות השונות ומידת הישימות לביצוע. שיקולי- בתכנו 5 הגנה על גדות נחלי-: נגישות האתר, דרגת הנחל, תדירות ספיקות, אפשרויות לתחזוקה בעתיד, מער* המיתקני- הרצויי-, סוג הנחל וצורתו הגיאומטרית, עומס משקעי-, סחופת וחומר 7

הקרקעית, הגנה בפני כשל המערכת, חתירות, אזורי מגע בי 5 אמצעי ייצוב שוני- ובי 5 הקרקע, הצומח המקומי. מדרי* זה מיועד למתכנני ניקוז ומתכנני- סביבתיי-, לסגל רשויות הניקוז ומנהלות הנחלי- הרוצי- לבחו 5 חלופות לפתרו 5 בעיות של חוסר יציבות בנחלי-, הרוצי- להעמיק יותר בגורמי- לחוסר היציבות והמעוניני- בכלי- ללווי תהלי* בחירת אמצעי הייצוב ולווי בכל שלבי העבודה הקשורי- בפתרו 5 סוגיות ייצוב בתעלות פתוחות. במדרי*, פרקי- המתאימי- ג- לאנשי ניהול המזמיני- עבודה ורוצי- להבחי 5 בי 5 מכלול הפרטי- של החלופות השונות, כמו ג- לרשויות ניקוז, רשויות מקומיות, אגפי תכנו 5 במשרדי ממשלה ועוד. המדרי* יכול להוות בסיס אית 5 בגיבוש חלופות ובהתוויית מסלול מבוקר לביצוע פרוייקט של ייצוב תעלות. מטרת המדרי* להציג היבטי- כלליי- ופרטניי- בתכנו 5, ישו-, פיקוח ותחזוקה של עבודות ייצוב בתעלות ניקוז. במדרי* מודגש הצור* בהבנת תהליכי- של הסעת סח<, סחיפה ושקיעת סח< ושווי משקל דינאמי בתעלות. הבנה כזו תשפר משמעותית את פתרונות הייצוב. להערכתנו, במקרי- רבי-, הבנת התהליכי- עשויה לשנות מהותית את הקונספציה. בגלל מורכבות הנושא, לא נית 5 להערכתנו, להציג את ייצוב התעלה כתרשי- זרימה או כמתכו 5 בישול שבו מספר תהליכי- עוקבי- וצומחי- לקבלת החלטות. הגישה במדרי* היא לסקור את הנושאי- המהותיי- ולספק כלי- להתמודדות ע- חוסר יציבות של תעלות. להל 5 הנושאי- שנסקרי-:! בעיות הקשורות בהסעת סח< וסחיפה.! כלי- להערכת יציבות של תעלות? הערכת יציבות של תעלות מאפשרת לנו להגדיר בעיות יציבות בתעלה, לכמת את עוצמת הבעיות ולאבח 5 גישות עקרוניות לפתרו 5 הבעיות.! כלי- לבחינת חלופות ייצוב? לאחר אבחו 5 בעיות היציבות בתעלה, נדונה השוואה עקרונית של חלופות הייצוב. השוואת החלופות מתבססת על הניסיו 5 המצטבר של אנשי רשויות הניקוז בארA, סיורי- רבי- בתעלות וכ 5, על ספרות מקצועית מהארA ומהעול-.! פרטי- טכניי- של פתרונות ייצוב שוני-? לפתרונות הייצוב השוני- פרטי- טכניי- רבי- אות- יש ללמוד. מידת היישו- של הפרטי-, במקרי- רבי- יוצרת את ההבדל בי 5 כשל להצלחה. 1.1 מבנה המדרי< פרק 1 פרק מבוא כולל ביאור מושגי-, מטרות המדרי* ותיאור הגישה העקרונית של ייצוב גדות תעלות ואפיקי-. פרק 2 הערכת יציבות תעלות זהו הפרק שמהווה עמוד שידרה,או בסיס תיאורטי של המושגי- וההבנה של התהליכי- שנסקרי- בהמש* המדרי*. 8

נית 5 דגש על עקרונות תגובה ושיווי משקל דינאמי של תעלה, על יציבות השיפוע האורכי, שהוא פרמטר מרכזי ולמעשה שולט על החת* הרוחבי ועל תצורת האפיק. בהמש*, נדו 5 מושג מרכזי כושר הולכת הסח< באפיק? Capacity. Sediment Transport פרק 3 בעיות אופייניות בתעלות להולכת שטפונות בפרק זה נסקרי- גורמי- לחוסר יציבות, מפורטי- ומדורגי- האמצעי- המקובלי- להולכת שיטפונות. בהמש*, מפורטות בעיות אופייניות כגו 5 : בעיות הקשורות למתקני- הידרוליי- עיקולי- בתעלה, יציבות מדרונות ושליטה על הפרופיל האורכי. פרק 4 דוגמאות לבעיות יציבות זהו ה"דובדב 5 " שכולל תיאור עסיסי של דוגמאות ממספר אתרי- בארA לבעיות יציבות שמהווי- מקרי בוח 5 study).(case פרק 5 איסו< מידע להערכת יציבות הבסיס לזיהוי ואפיו 5 הבעיות היא גישה מקצועית ומפורטת לעבודת השדה להערכת היציבות. למרות שלהערכת יציבות מקצועית ומפורטת, הכוללת מעקב ותצפיות שוטפי-, יש מחיר כלכלי, היחס בי 5 העלות לתועלת הוא גבוה מאוד, א- ניקח בחשבו 5 את התוצאות של אבחו 5 שגוי. במילי- פשוטות : פרויקט ייצוב גדות יצליח רק כאשר יתמקד בגור- הספציפי של חוסר היציבות (או כאשר למתכנ 5 יש הרבה מזל). באיסו< המידע אומצה גישה סטנדרטית המקובלת בארה"ב הכוללת 7 צעדי-. פרק 6 בחירת טכניקת ייצוב בפרק זה מוצגת הגישה העקרונית לבחירת פתרו 5 לבעיות מקומיות של חוסר יציבות (היתרונות והחסרונות של החלופות מפורטי- בפרקי- הבאי- (. בפרק מוגדרת ומפורטת היעילות של הגישות החלופיות ומפורטי- שיקולי- כלכלי- וסביבתיי-. גורמי היעילות כוללי- בי 5 היתר : עמידות, התאמה לחתירה בקרקעית ולשקיעה,אילוצי- של עומק הזרימה,אילוצי- של תנאי הגבול בקצה,התוויית התעלה והשפעה על קווי הזר- והארוזיה במעלה או במורד. פרק 7 צפוי פני השטח והגנה בפני ארוזיה בפרק זה מפורטות חלופות שונות של ציפויי- להגנה על פני התעלה מפני חתירה כגו 5 : ציפוי אב 5, ציפויי- קשיחי- אחרי-, מזרוני- גמישי- וכדו '. בכל חלופה מצוינות העקרונות, היתרונות, החסרונות והיישו- הטיפוסי. 9

ל, פרק 8 גישות לא ישירות להגנה מפני ארוזיה בפרק זה מפורטי- אמצעי- כגו 5 דייקי- ומעכבי- (דורבנות ( הגנה בפני ארוזיה ע"י הרחקת מהירויות הזרימה הגבוהות מהאזורי- הרגישי- לחתירה ה. בהמש* מפורטי- אמצעי- נוספי- להטיית הזרימה. בכל חלופה מצוינות העקרונות, היתרונות, החסרונות והיישו- הטיפוסי. פרק 9 ייצוב בעזרת צומח בפרק זה למעשה החלה העבודה. הדגשנו את התאמה של הצומח לתנאי- הסביבתיי- במספר רב של דוגמאות באזורי הארA השוני-. מפורטי- העקרונות, היתרונות, החסרונות והיישו- הטיפוסי של הצומח,כולל דגש בנושא הביצועי. פרק 10 ביקורת התכנו 5 פרק זה מיועד למעשה להיות רשימת ביקורת list) (check לבחינת ההתאמה של תוכניות המתקבלות ברשויות הניקוז. הפרק חורג מפתרונות ספציפיי- בנושא ייצוב וכולל פרמטרי- רבי- של בחינת תכנית להסדרת תעלות. פרק 11 ביצוע עבודות ייצוב פרק זה ד 5 בתאו- הביצוע לתכנו 5, במפרטי- מיוחדי- לביצוע ובמאפייני- סביבתיי- הקשורי- לביצוע עבודות בתעלות ובנחלי- ולשיקו- אתר העבודה. פרק 12 ניטור ותחזוקה של עבודות ייצוב חשיבות הניטור והתחזוקה ידועה א* לא תמיד מובנת ומיושמת ע"י מקבלי ההחלטות. הערכת גור- התחזוקה כרוכה בשיקול השקעה קטנה לעומת פוטנציאל לכשל או נזק משמעותי לפרוייקט כתוצאה מתחזוקה לא מספקת. כאשר קיימת תחזוקה וניטור ברמה גבוהה, המזמי 5 יכול לכאורה להעדי< טכניקות פחות עמידות זולות יותר. נדרשת זהירות של המתכנ 5 בהסתמכות כבדה על תחזוקה עתידית ה 5 בגלל גורמי- משתני- שאינ- בשליטת המזמי 5 וה 5 בגלל התנהגות אנושית צפויה? למזמי 5 קל להתחייב לתחזוקה בעתיד מאשר לבצע אותה בעת הצור*. בפרק להל 5 מפורטת גישה מקצועית וסטנדרטית לביצוע ניטור, תצפיות, מעקב ותחזוקה של עבודות ייצוב כולל פרטי- טכניי-. 10

פרק 13 ממשק אקולוגי פרק זה ד 5 בראייה כוללת על ההשפעה של הסדרת הנחלי- והתעלות על הסביבה. שלל יעודי התעלה או הנחל יהיו נשכרי- מקיו- מערכת אקולוגית יציבה. אחת המטרות החשובות בשיקו- נחל הוא יצירת גיוו 5, או הגדלת מספר המיני- במערכת האקולוגית. מערכת אקולוגית מגוונת בדר* כלל תהיה יציבה יותר. בפרק מפורטי- דגשי- נוספי- בנושא תחזוקה בראיה אקולוגית. 1.2. גישה עקרונית רמת המורכבות של הזרימה ותנועת הסח< בנחלי- ובתעלות, גבוהה ולא מאפשרת תכנו 5 בזרימה אחידה ובתחתית יציבה? תכנו 5 על פי "נתוני מעבדה" של זרימה תקינה (נורמאלי ת (, קרקעית יציבה שאינה משתנה, שיפוע קבוע וכדו', במקרי- רבי- אינה עובדת ובמקרי- רבי- א< מובילה לכשל. יש להתייחס לכושר הסעת הסח< ולמעגלי- מתמשכי- של ארוזיה ושקיעת סח<. במקרי- רבי- פתרו 5 של בעיית ארוזיה בגדה תעביר את הבעיה למקו- אחר (גדה שניה, מורד, מעלה). לדוגמא?שינויי שיפוע אורכי או שינוי בחספוס בקטע תעלה משפיע ג- במקומות אחרי-. יש ללמוד את הבעיה ולבחור פתרו 5 המותא- לבעיה באתר, פתרו 5 מוצלח במקו- אחד לא בהכרח מתאי- למקומות אחרי- הסובלי- מבעיות דומות א* לא זהות. לא תמיד נית 5 לפתור את בעיית היציבות באופ 5 נקודתי. בבחירת הפתרו 5 יש לשקלל את נושא התחזוקה. יש ללמוד את מגבלות אמצעי הייצוב וליישמ- בהתא-. הכוונה לשימוש לא מושכל בפתרונות ייצוב, כגו 5 : ייצוב בצומח באזורי- מרוססי- או שימוש ברשתות גביוני- בנחלי- המכילי- סח< אב 5 (נחל אבנו 5?ירוח-) או בנחלי- בעלי שפכי- קורוזיביי- ועוד. 11

. 2 הערכת יציבות תעלות כללי הערכת יציבות ברמה מסוימת נדרשת בשלבי- ראשוני- של גיבוש הפתרו 5 בפרויקט על מנת להצביע על חלופות בה- צפויות בעיות יציבות משמעותיות ולהגדיר את הצרכי- להמש* מחקר. ע- התקדמות התכנו 5 יידרשו הערכות מפורטות יותר. במקרי- מסוימי- ההשלכות של חוסר היציבות לטווח ארו* ישפיעו מאוד על ישימות הפתרו 5. במקרי- רבי-, ברגע שנתקבלו החלטות מפתח יהיה קשה לשפר את הפרויקט על מנת להימנע מבעיות יציבות רציניות. הגבול בי 5 הקמת הפרויקט ועבודות התחזוקה המתמשכות אינו ברור דיו בד " כ. שיקולי- של עלות תועלת, יהיו מורכבי- עוד יותר כאשר סרגל הזמ 5 של תגובת התעלה לשינוי שנגר- ע- הסדרת התעלה ולחוסר היציבות, אינו ברור. אולי יהיה סביר להסתמ* על תחזוקה על מנת להתמודד ע- חוסר יציבות הדרגתי ומתמש* א* לא כ* במקרה של התפתחות תגובה מהירה. הערכת היציבות יכולה להתבצע במספר רמות, החל מהערכת תהלי* איכותית, המבוססת על תצפיות ועד להערכת כמותית בחלקה, המבוססת על תצפיות, נתוני- ומודל נומרי. רמת הפירוט המתאימה, תלויה בגודל הפרויקט, במימדי הבעיה וחוסר היציבות, וכ 5 ברמת הידע והמחקר הקיימי-. גישות וטכניקות מקובלות להערכת כמותית של יציבות תעלות כוללות: מהירות מותרת, מאמA גזירה מותר, יחסי- גיאומטריי- הידרוליי-, ניתוח הסעת סח< וניתוח יציבות מדרונות. רוב הטכניקות לא מספקות פתרו 5 מושל- ונית 5 להתייחס אליה- כאל עזרי- להערכה הנדסית ולא ככלי- עצמאיי- מספיקי-. לדוגמא: לא נית 5 לקבוע על סמ* טכניקות חישוב, הא- הסדרת תעלה תגרור התפתחות מיאנדרי-, בגלל גורמי- שלא ניתני- להערכה פשוטה, כגו 5 התפתחות צמחיה וקוהזיה. מומלA להעדי< גישות מקומיות ומרחביות ונתוני- אמפיריי- או פתרונות שהוכחו כמספקי- בהתא- לניסיו 5 המצטבר, על פני גישות כוללניות. היציבות של תעלות מפני חתירה או השקעת סח< היא תהלי* מורכב ורב מימדי, המידע הקיי- אינו מדויק כמו בתעלות לא חתורות. במקרה של התנגשות בי 5 ההערכות האנליטיות לניסיו 5 הקיי-, נדרש משנה זהירות. הגנה מספקת מפני ארוזיה אינה מבטיחה בהכרח מניעה של בעיות יציבות או השקעת סח<. גישות פשוטות, מגדירות מהירות מירבית או מאמA גזירה מותר בהעדר ספיקת סח< משמעותית. גישות מורכבות יותר כוללות התייחסות לספיקות הסח<. בפרויקטי- של הגנה בפני שטפונות השקעת סח< עשויה להיות חשובה במידה דומה להימנעות מארוזיה. נוסחאות חישוב מהירות זרימה בשיטות כגו 5 נוסחת מנינג, מתייחסות למהירויות זרימה ממוצעת בחת* הזור-. הער* האמיתי בנקודות בה- נוצרת ארוזיה, כגו 5 : בגדה החיצונית בעיקול, בהיצרות פתאומית ובמעברי- חדי-, עלול להיות גדול יותר מהממוצע באופ 5 משמעותי. מאיד*, בנקודות של שקיעת סח< המהירויות האמיתיות עלולות להיות קטנות מאוד. 12

2.1 מהירות ומאמצי גזירה המושגי- מהירות מותרת ומאמצי גזירה מותרי- דומי-, שניה- נועדו להגדיר תעלה ללא בעיות ארוזיה. לעומת זאת, בתכנו 5 הסעת סח< בתעלות אירוזיביות, יש להבטיח כי כמות הסח< היוצאת מהמערכת שווה לכמות הסח< הנכנסת. שינויי- במהירות המותרת או במאמצי הגזירה המותרי- תו* התחשבות בהסעת הסח< הוצעו במספר מקורות בספרות המקצועית.. 1 מהירות זרימה מותרת: התנהגות הזרימה בתעלות אירוזיביות מושפעת מהרבה גורמי- פיזיי- ומתנאי שדה מורכבי- ולא ברורי- כ* שהערכה מדויקת של מהירות הזרימה המותרת אינה ריאלית. בארה"ב נעשו ניסיונות מעבדה שבחנו את מהירות הזרימה המותרת, המשתנה בהתא- לקרקעות או לחומרי- המצפי- את התעלה (טבלה מס' 1). טבלה מס' : 1 דוגמא למהירות זרימה מותרת בתעלות לפי 1110-2-1601) (EM מהירות זרימה ממוצעת ) מ '/שנ') חומר התעלה 0.7 חול דק 1.3 חול גס 2.0 אבני- קטנות עפר 0.7 סח< חולי 1.2 סח< חרסיתי 2.0 חרסית תעלות מיוצבות בצומח (שיפוע אורכי קט 3 מ 5%) Bermuda Grass 2.0 סח< חולי 2.6 סח< חרסיתי Kentucky Blue Grass 1.7 סח< חולי 2.3 סח< חרסיתי סלע 3.3 סלע משקע 2.6 אב 5 חול רכה 1.2 אב 5 פצלתית רכה, צפחה 6.6 אב 5 קשה מהירות הזרימה המותרת בתנאי של עומס הסח< במי- מפורטת ב איור מס' 1. 13

מ/ * מהירות הזרימה הממוצעת בפיט לשניה. איור מס' 1: מהירות זרימה מותרת לפי כתלות בעומס הסח 1 במי:. (1977.(USDA עקו- זה בוצע עבור עומס סח< מסוי- והוא ביטוי עקרוני של היחס בי 5 מהירות הזרימה המותרת לגודל הגרגר. (Chow1959) - וב (USDA 1977) ועומס הסח< המוסע במי-. פרטי- נוספי- נית 5 למצוא ב?. 2 מאמצי גזירה: מאמצי גזירה גבוליי- נקראי- לעיתי- ג- כוחות גרר ונחשבי- כקריטריו 5 לארוזיה. ממוצע מאמצי הגזירה הגבוליי- בזרימה אחידה מבוטא ע"י הנוסחא: כאשר: τ0 = γrs τ 0 = ממוצע מאמA הגזירה 2 ) ק " ג / מ ( γ = משקל סגולי של המי- 3 ) ק " ג / מ ( = R רדיוס הידרולי ) מ ' ( = S שיפוע פני המי- ) מ ' ( ' פיזור כוחות הגרר על פני חת* התעלה משתנה בהתא- לצורת חת* הזרימה. (איור מס' 2) פירוס מאמA הגזירה בחת* זרימה לא אחיד פירוס מאמA הגזירה לרוחב חת* עקמומי (היטל על ( איור מס' 2: פירוס מאמצי גזירה בחתכי: שוני:. פירוס מאמצי הגזירה אינו קבוע בהיק< המורטב (פרט לנחלי- רחבי- מאוד) ושונה בי 5 הגדות לקרקעית (איור מס' 3). 14

איור מס' 3: פירוס מאמצי גזירה בחלקי התעלה השוני:. באדמות קוהזיביות למחצה או שאינ 5 קוהזיביות ההגנה מפני ארוזיה תלויה בכימיה של המי-, משכי הזרימה ומידת החשיפה לאוויר (1984.(Raudkivi and Tan מאפייני- אלו שוני- מאוד בי 5 נחלי- ובזמני- שוני- באותו הנחל עקב זיהומי-, אירועי- שיטפוניי- המושפעי- מהמעלה ועוד. באיור מס' 4 יש דוגמא למאמצי גזירה מותרי- עבור מספר קרקעות קוהזיביות. כוח גזירה סגולי (lb/ft 2 ) איור מס' 4: דוגמא למאמH גזירה מותר במספר קרקעות קוהזיביות. לפי. Chow 1959 2.2: עקרונות תגובה ושיווי משקל דינמי של תעלות. מאפייני- של חוסר יציבות והשקעת סח< באי- לידי ביטוי בשני תחומי- עיקריי-: השפעה על קטע התעלה בו מתרחשת התופעה, וההשפעה על מעלה ומורד הקטע. כאשר מאפייני התעלה (עומק, רוחב, שיפוע) משתני-, התעלה תגיב ע " י שינוי חת* הזרימה, שינוי השיפוע או התנוחה של האפיק. לרוב, קשה לאפיי 5 או להבדיל בי 5 תגובה לאירוע שקרה או לתהליכי- מתמשכי- שהיו קורי- בכל מקרה. בד"כ תגובת הנחל או התעלה בטווח הזמ 5 הקצר יהיו בסמיכות לאתר בו התבצע שינוי, א* בטווח הארו* נית 5 לצפות להשפעות הרחק במעלה או במורד הזרימה. כאשר הערכת היציבות מצביעה על בעיות אפשריות, בד"כ מבוצעות פעולות של הגנה על הגדות, מיתו 5 השיפוע האורכי וכדו' המהוות חלק מהפעולות לשימור פני התעלה, א* פעולות אלו לא בהכרח יימנעו תגובות במעלה או במורד. לדוגמא, בנחל בו יש מיאנדרי- נודדי-, ייצוב הגדות בעיקולי- יסיט את המיאנדר למעלה הנחל או למורדו. 15

להל 5 טבלה של תגובות צפויות לשינויי- בתעלה בעקבות ה? U.S. Army 1994 טבלה מס' 2: תגובות צפויות של מאפייני הנחל לשינויי: של מס' פעולות ותנאי: סביבתיי:. המשתנה הגור: לשינוי ספיקה ספיקת סח< גודל גרגר הסח< מצב הגדות יורד אופי השינוי רוחב עומק שיפוע צורת התנוחה אירוזית גדות עולה עולה עולה יורד אי 5 שינוי ניכר עולה יורדת יורד או לא משתנה עולה לא ברור יורד יורד או לא משתנה עולה באופ 5 ניכר יורדת לא ברור עולה יורד אי 5 שינוי ניכר בכמות השרטונות עליה בחסימה ופיצול האפיק ירידה בפיצול האפיק יורד ייתכ 5 שיעלה ייתכ 5 שירד עולה לא מובהק יורד עליה ניכרת לא ברור לא ברור יורד לא מובהק עולה תיתכ 5 ירידה לא ברור לא ברור הוספת הגנה של הגדות הסרת צמחייה יתכ 5 שירד יתכ 5 שיעלה באופ 5 מקומי אי 5 שינוי מהותי עולה יתכ 5 שירד אי 5 שינוי בהתא- לתכנו 5 עליה בכמות השרטונות פחיתה באתר עצמו, צפי לעליה במורד עלייה ניכרת תיאור יפה של מערכת היחסי- בי 5 המאפייני- המשפיעי- על תופעות של סח< בתעלה נית 5 למצוא אצל (1954).Lane איור זה מתאר בעזרת מאזניי- את הקשרי- הנ"ל (איור מס' 17). איור מס' 17: המאזניי: של ליי 3. מתו< (1954) Lane. 16

מ/ נמצא כי מתקיי- קשר פרופורציוני בי 5 ספיקת המי-, שיפוע המי-, ספיקת הסח< וקוטר הגרגר. כאשר: = Q ספיקה ) מ" ק /שנ') Q*S ~ Qs* D50 ( ' = S שיפוע ) מ ' = Q s ספיקת הסח< (טו 5 /יממה) = D 50 קוטר ממוצע ) מ ' ( מערכת היחסי- בי 5 המאפייני- מצביעה על כ* שעליה בשיפוע האורכי מובילה להגדלה בהסעת הסח< בהנחה שספיקת המי- וגודל הגרגרי- נשאר קבוע. א- נחל עקלקל מוסדר ועובר יישור, צפוי כי השיפוע האורכי יגדל וכתוצאה מכ* תגבר הסעת הסח< מהקטע המיושר, תו* התמתנות השיפוע במעלה ועליה בתלילות השיפוע במורד. בכ*, הנחל מנסה להחזיר על כנו את השיפוע המקורי. תנוחת הנחל תגיב לשינויי- בכניסת הסח< א- ספיקות הזרימה לא ישתנו. ככלל, עלייה בעומס המרחפי- מייצרת צורות לא מאורגנות ובנוס< חסימות באפיק. נחל המפוצל בצפיפות רבה הוא דוגמא קיצונית לכ*. אירוזית גדות והעתקה של התעלה רגישי- לעלייה בספיקות וירידה בהגנה של הגדות, במיוחד בהסרת הצמחייה. (סוללות צמודות לאפיק להגנה בפני שיטפונות יכולי- להוות סיבה משמעותית בהגדלה של הספיקות). 2.3 כושר הולכת סח 1 Capacity) (Sediment Transport כללי נושא הסח< הינו אחד הנושאי- המורכבי- ביותר בהידראוליקה של תעלות עפר. הדעה הרווחת היא שמאמצי הגזירה הפועלי- על הגדות והקרקעית ה- הגור- העיקרי לארוזיה. א* למעשה נושא זה אינו בר הפשטה ואינו פתור עד תו- ג- בימינו. כאשר אנו בוחני- את התופעה במאקרו, אזי, מאמצי הגזירה אכ 5 נחשבי- לגור- העיקרי לארוזיה בתעלות Al-1984) ( Mevorach et, א* ע- זאת, יש לזכור כי כוחות נוספי- פועלי- על הגדות ועל הקרקעית כגו 5 : שינויי מפלס, שינויי- בצורת גל הגיאות, גלי רוח, מיחתור, חלחול ומש* זרימה. מאמצי הגזירה הכוללי- יכולי- לעלות על מאמצי הגזירה המרביי-. (1965 בח 5 כוחות אלו ונירמל אות- למאמצי גזירה כמפורט בטבלה מס' 3. טבלה מס' 3: כוחות הפועלי: על התעלה וגורמי: למאמצי גזירה מאפיי 3 הגור: לארוזיה (Kuiper.(Kuiper 1965) ער< המנורמל למאמצי גזירה מאמצי גזירה או מהירות 1 שינוי מפלס 0.03 גלי רוח, פייפינג, ארוזיה משטחית 0.04 שינויי- בצורת גל הגיאות 0.08 כוחות חלחול 0.08 כוחות גרביטציה 0.09 17

מ/ מ( בנוס< לבחינת מאפייני הזרימה המשפיעי- על הארוזיה בתעלה, יש לבחו 5 את המאפייני- העיקריי- של זרימה אלוביאלית בתעלה: ארוזיה, הסעת סח< והשקעת סח<. אלו קשורי- ישירות לשינויי- במאמצי הגזירה הממוצעי- הנקבעי- ע"י הזרימה בתעלה. ע- עליית הספיקה מתגברי- מאמצי הגזירה, כאשר ה- עולי- על מאמצי הגזירה המותרי- לתנאי האפיק, מתחילה ארוזיה. כאשר הזרימה פוחתת, אות- חלקיקי- שנסחפו קוד- מתיישבי- על קרקעית התעלה במקומות אחרי- במורד הנחל. שיפוע הקרקעית מושפע מתהלי* זה של ארוזיה והשקעת סח< וכתוצאה מכ* המהירויות משתנות והשיפוע ההידרולי (כאשר הוא אחד המאפייני- המשפיעי- על מאמצי הגזירה) משתנה, והנה מעגל סגור השוא< להגיע לשווי משקל. למעשה, עד שלא יושג מצב של שיווי משקל, פעילות זו בי 5 ארוזיה להשקעת סח<, תימש*. בתחילת תהלי* ארוזיה קיימת השפעה גדלה לכיוו 5 המעלה אשר גורמת להגדלה בכמויות הסח<. תהלי* זה נפסק משו- שמתחיל תהלי* של השקעת סח< במורד אשר זוחל לכיוו 5 המעלה כתוצאה מהשפעת ההערמות לאחור (backwater) עד להתייצבות וחוזר חלילה. לתהלי* הארוזיה גבולות טבעיי- המוגבלי- ע"י יכולת סופית של המי- לשאת סח< (כושר הולכת סח<? capacity Sediment transport ( הנמדדת ביחידת מסה ליחידת נפח ביחידת זמ 5 או גר-/ליטר/שנייה. מאפיי 5 זה תלוי במאפייני- כמו: ספיקה, צורת קרקעית התעלה, גודל גרגיר, צורת הגרגיר, קוהזיביות ועוד. ההערכה הרווחת היא שהמי- אינ- יכולי- לשאת יותר סח< מכושר הולכת הסח< שלה-. מתו* כ*, נית 5 להסיק כי מי- צלולי- יכולי- לשאת יותר סח< ומכא 5 שה- ארוזיביי- יותר ממי- הנושאי- סח<. את היחס בי 5 מי- צלולי- למי- נושאי סח< נית 5 לראות באיור מס' 5 בו בוחני- את מקדמי שזי עבור דרגות שונות של סח< במי-. הקשר בי 5 מקד- שזי למקד- מאנינג מבוטא ע " י / C מקד- מאנינג, C מקד- שזי. 1 6 n = R. ( ' ' כאשר : R רדיוס הדרולי ) מ ' (, n נוסחת שזי: C(RI) 1/2 V = כאשר : V מהירות ) מ '/שנ'), R רדיוס הידראולי ) מ ' (, I שיפוע אורכי נוסחת מאנינג: V = 1/n R 2/3 I 1/2 מקדמי שזי עבור מי- צלולי- מתו* 1984) Al..(Mevorach et מקדמי שזי עבור מי- ע- עומס סח< איור מס' 5: מקדמי שזי עבור דרגות שונות של עומס סח 1 ביחס למקדמי שזי למי: צלולי:. 18

a -הינה ביטוי של מידת עומס הסח< במי- חסר יחידות,? Cm משקל ממוצע של רכז הסח< במי-, U * משקל סגולי של המי-, pg המהירות בה מתיישב הסח<,? w? מהירות גזירה. בשל העובדה שמקד- שזי הינו ליניארי למהירות, מהירות הזרימה פוחתת משמעותית עבור עומסי סח< גבוהי-. עבור 10*10 3- = a מקבלי- יחס של 100/270 בי 5 מקד- שזי למי- צלולי- לבי 5 מקד- שזי למי- בעלי עומס סח< וזהו ג- יחס המהירויות המחושב. 2.3.1: דוגמאות הממחישות את השפעת כושר הולכת סח 1 על אופי ומבנה והתעלה. נניח כי קיימת תעלה בעלת ספיקת זרימה Q, 0 ספיקת סח<,Q so והקוטר הממוצע של חלקיקי הסח< הינו d, so תנאי- אלו ה- קבועי- במהל* התצפיות. בנוס<, השיפוע האורכי בתעלה I o הינו מתו 5 וכושר הולכת הסח< עדיי 5 לא הגיע לרוויה. ראה איור מס' 6. איור מס' 6: מערכת טבעית של נחל. מקרה 1 כניסה של פלג קט 5 אל התעלה בחת* מס' 1. לזרימה מפלג זה יש ספיקת זרימה Q, 1 ספיקת סח< והקוטר הממוצע של חלקיקי הסח< הינו d, s1 כל עוד Q 1 ו? Q s1 יהיו קטני- ה- לא יגרמו לזרימה,Q s1 הראשית להגיע לרוויה בכושר הולכת הסח< שלה. א* כאשר עומס הסח< מהפלג יעלה, יגיע כושר הולכת הסח< בתעלה הראשית לרוויה ותתחיל השקעת סח< במורד חת*, 1 בשל כ*, המי- בחת* 2 ישאו פחות סח<, ובחת* 3 עוד פחות. לאחר זמ 5 מסוי- ייווצר שיפוע אורכי תלול יותר חדש בקרקעית > I o בעקבות השינויי- בשיפוע יחולו שינויי- ג- במהירויות הזרימה. I 1, V 1 > V o תהלי* זה יימש* כל עוד הזרימה באפיק הראשי לא תגיע לרוויה בכושר הולכת הסח<. השיפוע האורכי יגדל > I 1 I 2 וכתוצאה מכ*. V 2 > V 1 בשלב מסוי- הזרימה בתעלה תגיע לס< כושר הולכת הסח< ויתחיל תהלי* של השקעת סח< בקרקעית. בנקודת זמ 5 זאת, הנחל הגיע לשיווי משקל זמני. מקרה 2 Q s1 תחילתו של מקרה זה בסופו של מקרה. 1 כאשר לאחר זמ 5 מה נוצר שיפוע אורכי חדש ותלול יותר באפיק הראשי.Ii כעת ספיקת המי- Q 1 והסח< מהפלג הצידי פוחתות. הספיקה המשותפת Qi במורד הפלג פוחתת ואיתה ג- פוחת כושר הולכת הסח<. א* שיווי המשקל מסו< מקרה 1 עדיי 5 שוא< להישאר לזמ 5 מה וכ* מתחיל שוב תהלי* סחיפה עד שנוצר שיפוע קרקעית חדש, תלול יותר מתחילת מקרה 2 ומביא את המערכת למצב שיווי משקל חדש. 19

מקרה 3 תחילתו של מקרה זה בסופו של מקרה. 1 כאשר לאחר זמ 5 מה יש שיפוע אורכי חדש ותלול יותר באפיק הראשי.Ii כעת ספיקת המי- מהפלג Q 1 עולה ואילו ספיקת הסח< Q s1 נשארת קבועה. לאחר זמ 5 מה הזרימה באפיק הראשי תרד אל מתחת לכושר הולכת הסח< שלה, לפיכ*, יתחיל תהלי* ארוזיה עד להתייצבות שיווי משקל חדש ע"י כיוונו 5 כושר הולכת הסח< של האפיק הראשי ע"י שינוי מאפייני ריכוזי הסח<. בסיו- תהלי* זה, התעלה הראשית מתייצבת על שיפוע קרקעית מתו 5 יותר מסו< מקרה. 1 באופ 5 כללי נית 5 לומר כי א- ספיקת הסח< Q s וגודל גרגיר הסח< d s נשארי- קבועי-, בעוד ספיקת הזרימה גדלה, המגמה באפיק תהיה ארוזיה ומיתו 5 שיפוע הקרקעית. ולהפ*, א- ספיקת הזרימה פוחתת עבור אות- תנאי סח<, המגמה באפיק תהיה השקעת סח< ויצירת שיפוע תלול יותר. כאשר יש עלייה או ירידה בספיקת הזרימה בלי שינוי דומה בספיקת המוצקי- (סח< (, מתחיל מצב מעבר בו כל המאפייני- המורפולוגיי- נמצאי- במצב של שיווי משקל מעורער. בנחלי- קטני- בה- השונות באוכלוסיית הספיקות היא גדולה ) min Q) max Q«השינויי- בשיפוע האורכי יהיו גדולי- ) min I) max I«והמצב של שיווי המשקל המעורער יהיה קצר ביותר. בנחלי- גדולי- בה- השונות בספיקות והשיפועי- התואמי- אינה כה מובהקת, מצב שיווי המשקל המעורער יכול להיות ארו* יותר (ימי-, שבועות או חודשי-). מצב 4 תחילתו של מקרה זה בסופו של מקרה. 1 כאשר לאחר זמ 5 מה יש שיפוע אורכי חדש ותלול יותר באפיק הראשי.Ii המצב הוא כזה שספיקת הזרימה נשארת קבועה ואילו ספיקת המוצקי- משתנה. מצב כזה קורה לרוב תחת השפעת פעילות אד- כגו 5 : בניית סכר, שימור קרקע, פיתוח עירוני במעלה אג 5 ההיקוות, נטיעת או כריתה יערות ועוד. כאשר יש פחיתה בספיקת המוצקי- Qs הנחל ירד במהירות אל מתחת לכושר הולכת הסח< שלו. כתוצאה מכ* יחל תהלי* ארוזיה ויימש* עד שייווצר שיפוע אורכי מתו 5 יותר. ולהפ*, כאשר יש עלייה בספיקת המוצקי- Qs תכולת המוצקי- במי- עולה ומביאה את האפיק אל מעבר לכושר הולכת הסח< שלו ומתחילה השקעת סח< עד להתייצבות בשיפוע אורכי תלול יותר. דוגמאות אלו אינ 5 מביאות לידי ביטוי מאפייני- נוספי- המשפיעי- על תהליכי הארוזיה והשקעת הסח<, א* המסקנות העיקריות שהוצגו לגבי השינויי- המורפולוגיי- באפיק נכונות באופ 5 עקרוני עבור נחלי- אלוביאליי-. אומנ- דוגמאות אלו אינ 5 כמותיות א* ה 5 יכולות להצביע על תופעות לה- נית 5 להתייחס בתכנו 5 הנדסי, כמו בדוגמאות המובאות להל 5 : דוגמא : 1 ספיקת הזרימה Q, ספיקת המוצקי- Qs וגודל גרגיר הסח< d s נשארי- קבועי-, כאשר השיפוע האורכי פוחת מלאכותית. מצב זה קורה לרוב בתעלות ניקוז או בנחלי- טבעיי- קטני-, כאשר בוני- מפלוני- למנוע ארוזיה עקב שיפוע תלול מדי. תוצאה מיידית של מקרה זה היא ירידה בכושר הולכת הסח< וכתוצאה מכ* הארוזיה תל* ותפחת. פתרו 5 זה לרוב מתוכנ 5 לספיקות התכ 5, בספיקות נמוכות יותר ייווצרו תנאי- של השקעת סח< על הקרקעית. דוגמא 2: מצב הפו* לדוגמא, 1 ספיקת הזרימה Q, ספיקת המוצקי- Qs וגודל גרגיר הסח< d s נשארי- קבועי-, כאשר השיפוע האורכי תלול יותר מלאכותית. מצב כזה ישויכול לקרות עקב הסדרה או הטיית האפיק (פעולות הנדסיות נפוצות כפתרו 5 להגנה בפני שיטפונות). בתחילה, בתהלי* המתמש* בי 5 שני- 20

בודדות לעשרות שני-, תחל ארוזיה עקב הגדלה בכושר הסעת הסח<. ע- הזמ 5 השיפוע יתמת 5 עד שיתייצב על שיפוע מתו 5 יותר. דוגמא 3: זוהי דוגמת הרחבה לדוגמא 2 הניתנת בנפרד משו- שזוהי פעולה הנדסית נפוצה בהסדרות נחלי- ונקראת קיצור תוואי (Cut-off) איור מס' 7. איור מס' 7: קיצור תוואי (Cut-off) הדיו 5 על פעולת קיצור התוואי נדונה בהרחבה בפרק. 3 בדיו 5 זה אנו עוסקי- רק בסוגיה לפיה הרו- בנקודות A ו? B נשאר זהה לרו- שלפני פעולת קיצור התוואי. השיפוע האורכי בי 5 שתי הנקודות גדל משמעותית, מתקיימי- שני מעברי- בקטע: א) בי 5 השיפוע המתו 5 של מעלה נקודה A לבי 5 השיפוע התלול בקיצור התוואי. ב) בי 5 השיפוע התלול בקיצור התוואי לבי 5 השיפוע המתו 5 במורד נקודה B. תהלי* הארוזיה מתחיל לא רחוק מנקודה A, החומר שנסח< נישא לאור* קיצור התוואי ומושקע בקרקעית באזור נקודה B. ע- הזמ 5 הארוזיה נעה במעלה נקודה A והשקעת הסח< יורדת מטה מנקודה B איור מס' 7. קרקעית תעלה מקורית קיצור תוואי קרקעית לאחר התייצבות איור מס' 8: ארוזיה והשקעת סח 1 בקיצור תוואי מצב זה נמש* עד להתייצבות שיפוע אורכי הדומה לשיפוע המקורי לפני קיצור התוואי. ראוי לציי 5 כי רו- קרקעית התעלה במעלה נקודה A ירד ע- הזמ 5 לעומת רו- הקרקעית במורד נקודה B אשר יגבה לעומת הגובה המקורי לפני קיצור התוואי. מצב זה עלול לגרו- הצפות במורד בספיקות גדולות משו- ששטח החת* הוקט 5 והמי- לא יכולי- להיות מוכלי- בתעלה. 2.4 מיאנדרי: ועיקולי: כללי נחלי- משתני- באופ 5 דינאמי ורצו< מבחינת המיקו-, הצורה ומאפייני- מורפולוגיי- נוספי-, ע- השינויי- בספיקות ובמהל* הזמ 5. מתו* כ* חשוב להבי 5 מה- השינויי- האפשריי- עבור- יש לתכנ 5 את 21

א 9 הנחל בעת הסדרה, במיוחד בפרוייקטי- בה- משני- ומטפלי- משמעותית בגדה. מאפייני הנחל נקבעי- ע "י ספיקות המי- והסח<, הרכב הקרקעית והגדות, השיפוע האורכי, מאפייני- גיאולוגיי- והשתנות שלה- בזמ 5 וע"י השפעת האד-. 2.4.1 צורת התעלה צורת התעלה מתארת את תנוחת התעלה כשהמאפיי 5 הבולט ביותר הינו מידת המיאנדרי- שבו. נחל בעל מיאנדרי- (איור מס' 8) הינו נחל המאופיי 5 ע"י סידרה של שינויי כיוו 5 או עיקולי- ומחסומי-. נדיר שנחלי- אלוביאליי- בטבע הינ- בעלי קו ישר. ג- בנחלי- בה- התנוחה כמעט ישרה לאור* תקופה ארוכה, קו הזרימה מתנהל בקו בעל אופי מיאנדרי (איור מס' 9). איור מס' 9: נחל המאופיי 3 במיאנדרי:. א) נחל ישר ב) מיאנדרי: איור מס' 10: מאפייני: הקשורי: בנחל ישר ) א) ובנחל בעל מיאנדרי: ) ב ( הסכימה באיור מס' 9 מתארת את המאפייני- הקשורי- בזרימה בנחלי- ישרי- ובעלי מיאנדרי-. ג- בנחלי- בה- הגדות יציבות או מוגנות תיווצר הצורה הסכימטית המתוארת באיור מס'. קו האפיק מופיע לרוב בחלק העמוק ביותר בנחל. בעיקול קיי- ריכוז קווי זרימה עקב הכוחות הצנטרפוגאליי- מה שגור- לעומק לעלות בצד החיצוני של העיקול, אזור זה נקרא בריכה. האזור בו הזרימה מחליפה צד 22

נקרא מרכז זרימת המי-. בצד השני של העיקול יש פחיתה משמעותית בקווי הזרימה ולפיכ* המהירות יורדת וכתוצאה מכ* באזור זה יש השקעת סח<. פיתוליות (Sinuosity) הינו הער* המתאר את דרגת המיאנדרי- בנחל. הער* מוגדר כיחס בי 5 אור* האפיק לאור* המרחק האווירי בי 5 שתי נקודות באפיק. נחל ישר יאופיי 5 בדרגת פיתוליות 1 ואילו דרגת פיתוליות של 3 ומעלה יוגדר כנחל מפותל. תופעת המיאנדרי- היא תופעה מרכזית ביצירת ארוזית גדות. קיי- קשר בי 5 המיאנדרי- לשיפוע האורכי, לרוב, התופעה מאופיינת בנחלי- בעלי שיפוע נמו*, לדוגמא הירקו 5. בנחלי- בעלי ער* פיתוליות גבוה, העומק המירבי יהיה לרוב בגדה הקעורה א* במורד במרחק מסוי- ממנה. לעומת זאת בנחלי- ער* פיתוליות נמו* גובה המי- המירבי יהיה בכניסה לעיקול ותהיה חזרה מהירה לנורמה מייד לאחרי העיקול. 2.5 שיפוע אורכי יציב Channel) (Graded ברוב המקרי- הפרופיל הבסיסי של השיפוע האורכי מוכתב ע"י שיפוע הקרקעית של האפיק. רוב המקרי- של אי יציבות אורכית נובעי- משיפוע תלול מדי המאיי- על מצב שיווי המשקל המותא- לתנאי- ההידרוליי-, ההידרולוגיי- ושקיעת הסח< של התעלה. שיפוע תלול מדי יכול ליצור ארוזיה בקרקעית ובגדות ולהסיע כמויות גדולות של סח<, צרורות, אבני- ובולדרי- לכיוו 5 המורד עד לאזור בו השיפוע מתמת 5 ובו מושקע הסח<, ש- נוצרת בעיה של סתימת האפיק. תופעה זאת נפוצה בנחלי- של אגני- י- תיכוניי- וצחיחי- למחצה. ע "י שימוש בסדרה של מפלי- או מפלוני- לאור* האפיק נית 5 להפחית את השיפוע האורכי למידה הרצויה מבחינה הנדסית (איור מס' 10). קרקעית מקורית שיפוע מופחת בי 5 המפלי- איור מס' 11: תיאור סכמתי של שיפוע הקרקעית עקב המפלי: השיפוע האורכי המופחת שבי 5 שני מפלוני- מתוכנ 5 כ* שמאמצי הגזירה בספיקת התכ 5 לא יעלו על הער* המירבי המותא- לתנאי הקרקע באפיק (פרק 2.1). רצוי כי גובה המפלוני- ולפיכ* מספר-, ייקבע מתו* שיקולי- הידרוליי- וכלכליי- זהירי-. את אותה התוצאה ההידרולית נית 5 להשיג ע"י מפל אחד או ע " י סדרה של מפלוני-. כאשר השיפוע האורכי המותר על פי תנאי הקרקע הוא מתו 5 ויש להעביר ספיקות גדולות, נית 5 לנקוט בפתרו 5 משולב של מיתו 5 השיפוע יחד ע- הגדלת חת* הזרימה בעזרת סוללות בקטעי- בעייתיי- למניעת גלישות הצידה ולהצפות במקומות לא רצויי-. מבחינה הידראולית, בכל סדרת מפלי- נית 5 להבחי 5 בשלושה קטעי- עיקריי- כמו באיור מס' 11. איור 12: אזורי התעלה השוני: בהשפעת סדרת מפלי:. 23

חלק 1 כולל את המפל עצמו והזנק ההידרולי הצמוד אליו במורדו. חלק 2 כולל את הקטע בי 5 המפלי- וחלק 3 הינו הגל היורד המוביל לעומק הקריטי במעלה כל מפל. הגל היורד הוא קצר ביותר ורובו מרוכז בקצהו (50%? 60% מגובה הנפילה הכולל מרוכז ב? 10% 15% מהאור* הכולל של הגל היורד). גל זה גור- לארוזיה מייד במעלה המפל בשל המהירויות הגבוהות בשל הירידה בעומק המי- (עומק קריטי). א- עפר התעלה מתוכנ 5 למאמצי- המרביי- בעומק נורמלי, אזי סביר כי תהיה ארוזיה צמוד למפל במעלה וא< תעמיד את המתק 5 כולו בסכנה. במורד, קיי- זנק ההידרולי החותר תחת המפל ויש למג 5 את המפל במעלה ובמורד. המרחק של הזנק מהמפל אינו קבוע א* נית 5 לשליטה. בעיות של שפילת פרופיל התעלה ה 5 בעיות נפוצות וחמורות בתעלות בעלות קרקעית העשויה מחול או חומר אירוזיבי אחר. בתעלות בעלות קרקעית אבנונית בה החלקיקי- גסי- יותר הקרקעית נוטה לעקב את תהלי* השפילה של הפרופיל. סוג הפו* של בעיית יציבות השיפוע האורכי היא כאשר שיפוע קטע התעלה מתו 5 מדי ומתחיל לצבור סח<. בעיות כאלו יכולות לנבוע בעת פיצול התעלה למספר אפיקי- או כאשר חופרי- תעלה חדשה בה השיפוע אינו תוא- את כושר הולכת הסח< (פרק 2.3). ביודענו כי בטבע קיימת התופעה של שאיפה לשיווי משקל, נחלי- אלוביאליי- מנסי- לתקנ 5 עצמ- בהתא- לתנאי- המשתני- בזרימה ובשאר המאפייני- הקשורי- בה המגדירי- מאז 5 דינאמי (פרק 2.2). 2.5.1 מתקני: לייצוב השיפוע האורכי. 1 מפתני-: נית 5 לשלוט בשפילת השיפוע האורכי ע"י שימוש במתקני- מדורגי- לסירוגי 5 לאור* הנחל. המפתני- מספקי- ייצוב מקומי קשיח או מפלוני- כ* שייווצר שיווי משקל אורכי בי 5 שתי נקודות מפלס מי- סופי קו הגדה השקעת סח< מפת 5 קרקעית מקורית איור מס' 13: שימוש במפתני: לעצירת שפילת השיפוע האורכי ושקיעת הסח 1 במורד.. 2 סיכרוני-: שימוש משולב של סיכרוני- ומפלוני- המתאימי- לטווח רחב של ספיקות. איור מס' 14: שימוש בסיכרוני: במשולב ע: מפלוני: לעצירת שפילת השיפוע האורכי ושקיעת הסח 1 במורד. 24

מתקני- כאלו מווסתי- את הספיקה בעזרת הסיכרוני- ואת השיפוע ע"י המפלוני-. שימוש במתקני- אלו נעשה בעיקר בנחלי- חתורי- בכדי לבנות מחדש את השיפוע האורכי. צפוי כי מתק 5 זה ישמש כמלכודת סח<, ימת 5 את שיפוע התעלה ויקד- את היציבות הכללית של התעלה. השיקול בהחלטה על השימוש במתקני- אלו יהיה חלק מהתכנו 5 המקדי- של הפרויקט או לחלופי 5 להמתי 5 עד שייווצרו הבעיות בהתא- לשיקולי- כלכליי-, פוליטיי- או הצפי לחומרת החתירות או הכשלי-. הסרת חסמי- מהותיי- בתעלה הראשית יכולה להשפיע על השיפוע האורכי באפיקי המשנה ויש להתחשב בכ* בתוכניות הסדרה המשנות את תנאי הזרימה בתעלה. בעיקרו 5 קיימות שתי גישות לייצוב השיפוע האורכי: מתקני- מייצבי- ומפלי- ראה איור מס' 14. גובה שפילה סופי גריפה מקומית מייצב שיפוע אורכי כוו 5 זרימה גובה נפילה מתוכנ 5 אג 5 שיכו* מפל איור מס' 15: מיו 3 עקרוני של מתקני יצוב אורכי. מייצבי השיפוע האורכי יכולי- להיות מאב 5 מקומית או מחומרי- רבי- נוספי- ובמקרי- רבי- יכולי- לשמש כחת* בקרה. לרוב, צפויה חתירה במורד המתק 5 כתוצאה מטורבולנציה מקומית ואיבודי אנרגיה. בניית מתק 5 כזה מחייבת תחזוקה וטיפול בחתירה לאחר תקופת תפעול מסוימת. המפל הינו מבנה מבוט 5 המבוסס אל תו* הקרקע. נית 5 לבנות בצמוד אליו מתק 5 לשיכו* אנרגיה הבא לתת מענה לטורבולנציה במורד המתק 5. מניסיו 5 שנצפה בשטח, קיימת בעיית שאיבת חומרי- דקי- מתחת למתק 5 השיכו* וכתוצאה מכ* הוא נשאר ללא ביסוס. לא נית 5 להוסי< אב 5 לביסוס מתחת למתק 5 משו- שאי 5 גישה לש-. לבעיה זאת יש לתת פתרו 5 הנדסי (בעזרת ש 5 בטו 5 בקצה מתק 5 שיכו* האנרגיה).. 3 העלאת חספוס התעלה: כאשר השיפועי- הקיימי- ה- חורגי- בצורה שולית בלבד, נית 5 להגיע ליציבות אורכית ע"י העלאת חספוס פני התעלה למשל באמצעות בולדרי-, הגברת הצומח השיחי בדפנות התעלה וכדומה. 2.6 יחסי: אמפיריי: של מאפייני תעלות בי 5 המאפייני- הגיאומטריי- של התעלה לבי 5 ספיקות התכ 5 מתקיימי- יחסי- המגדירי- את גבולות היציבות בתנאי- השוני-. יחסי- אלו נחקרו בארה"ב ע " י (1994 (Us. Army ומובאי- להל 5. יחסי- אלו נועדו לתת הערכה גסה לקביעת ערכי רוחב, גובה ושיפוע כתלות בספיקה ובקרקע התעלה. איור מס'.15 25

א ב הספיקות באיורי- אלו נתונות ב cfs עומק ורוחב התעלות נתוני- ב,ft האיורי- נלקחו מ (1994.(Us. Army ג 1 foot 3 /sec = 0.0283 m 3 /sec 1 foot = 0.3048 m איור מס' 16: הקשר בי 3 הספיקה לבי 3 המאפייני:: רוחב פני מי: ) א (, גובה מי: (ב), ושיפוע אורכי ) ג (. שרטוטי- אלו יכולי- להעיד על מידת ההתאמה בי 5 המאפייני- הגיאומטריי- לבי 5 שינויי- אפשריי- בתעלה. למשל ע"י בניית סוללות לצד הגדות המשנות מהותית את היחס בי 5 גובה, רוחב והספיקות האפשריות בתעלה. א- הסעת הסח< בתעלה גבוהה אזי השיפועי- המוצעי- באיור מס' 15 ג' קטני- מדי וגובה הזרימה באיור מס' 15 ב' עשויי- להיות גדולי- מדי. תופעות אלו נכונות במיוחד עבור תעלות חוליות או בתעלות בעלות זרימות נדירות ע- עומסי סח< גבוהי-. שימוש בשרטוטי- אלו אינו יכול לעמוד בסתירה ע- מגבלות על מהירות זרימה, מאמצי גזירה או תנאי יציבות של שיפוע אורכי או של יציבות מדרונות. במצבי- בה- קיימת סתירה כזאת יש לעבוד לפי המגבלות ולא לפי שרטוטי- אלו. 26

. 3 בעיות אופייניות בתעלות להולכת שיטפונות כללי קיימי- מספר רב של אמצעי- להסדרת תעלות על מנת להגדיל את כושר ההולכה בתעלות וכתוצאה, לשפר את השליטה על הזרימות השיטפוניות. הסביבה המקומית ושיעור השיפור הרצוי בכושר ההולכה ישפיעו על בחירת שיטת ההסדרה. באופ 5 כללי, באזורי- עירוניי- נדרשי- חקירה ולימוד מפורטי- יותר לקביעת האמצעי- להולכת השיטפונות מאשר באזורי- פתוחי-, בגלל הפיתוח והתשתיות הצפופות. בגלל בעיות סביבתיות ובעיות של יציבות התעלות בפרויקטי- רבי-, נדרש להתייחס לרגישויות סביבתיות ולרגישויות של יציבות התעלות, בקביעת החלופה המועדפת. 3.1 פרוט ודירוג האמצעי: להולכת שיטפונות הגדלת כושר ההולכה לשיטפונות באפיקי- טבעיי- כתגובה אוטומטית לבעיות הצפה, נתונה לביקורת והתקפה גוברת והולכת. בטר- הסדרה רדיקלית של תעלה נדרש להתייחס ליתרונות העצומי- של האוגר מחוA לתעלה. היתרונות העצומי- נובעי- ממניעה או הפחתה של בעיות סביבתיות (כגו 5 : הצפות באזורי- אחרי- במורד הזרימה, או פגיעה במערכת האקולוגית הרגישה בתחו- האפיק (, ובעיות יציבות התעלה כתוצאה משינוי מאז 5 דינמי קיי- של סחיפה והשקעת סח<. באגני- רבי- האוגר הטבעי בשטחי ההצפה הופחת ע"י פיתוח חקלאי או עירוני. הזרימות נעשו מרוכזות יותר ע"י הטייה של זרימות רדודות באמצעות תעלות הטייה או סוללות. כתוצאה, עוצמת ספיקות השיא גדלה וכ 5 גדלה השכיחות של אירועי ההצפה. יצירת אוגר באגני- מחוA לאפיק עשויה להפו* חזרה את המגמה השלילית להגדלת ספיקות השיא ושכיחות-, ככל הנראה, זו המדיניות המועדפת במספר רב של אזורי- בעלי בעיות הצפה הולכות ומחמירות ללא פתרו 5 אמיתי לטווח ארו*. האמצעי- להגנה בפני שיטפונות כוללי- (מהקל אל הכבד): א. הסרת מכשולי- וצמחייה. ב. ניקוי בתחו- האפיק. ג. הרחבת האפיק והעמקתו. ד. שיפור תוואי או התווית אפיק חדש. ה. סוללות הגנה. ו. הטייה למישורי הצפה למאגרי- או לאפיקי- אחרי-. אמצעי- א?ד פועלי- להגדלת כושר ההולכה ע"י הגדלת החת* הזור-, הקטנת ההתנגדות לזרימה וכדו', וע"י כ* מורידי- את מפלס פני המי- ומקטיני- את סכנת ההצפה. אמצעי ה' מג 5 באופ 5 פיסי בפני הגל השיטפוני. (אינו מוריד ולעיתי- מרי- את מפלס פני המי-). אמצעי ו' מקטי 5 את הספיקות השיטפוניות ע"י הילו* הגאות בשטחי הצפה או במאגרי-, או ע"י הטייה של חלק מהזרימות לאזורי- פחות בעייתיי-. 27

א. הסרת מכשולי- וצמחייה שיטה זו נפוצה כאשר נוצרת היצרות בחת* הזור- בד"כ ע"י צומח,עשבוני, שיחי-, עצי-, או הצטברות סח< ועצמי- אחרי- שנסחפו בזר-, וכאשר נדרש שיפור קט 5 יחסית בכושר ההולכה ההידרולי, השיפור מושג בד"כ ע "י הקטנת מקד- ההתנגדות לזרימה (החספוס). השיפור כולל הסרת גזעי עצי-, עצי- רחבי- החוסמי- את הזרימה בתחו- התעלה, פינוי סח< שהצטבר, פינוי שיחי-, כיסוח צמחייה עשבונית, ופינוי עצמי- שוני- שנסחפו בזר-. בעיות אופייניות: נדרשת תחזוקה שוטפת על מנת להבטיח תפקוד מתמש*. תגובות אפשריות של יציבות ומאז 5 סח<, קשורות למהירויות גבוהות יותר והסרת צמחיה שהגנה באופ 5 מקומי מפני ארוזיה. לעיתי- נוצר שיפור ולעיתי- נוצרת החמרה בבעיות יציבות, הניסיו 5 בשטח הוא בד"כ המנחה הטוב ביותר. שמירה על הצומח הטבעי בד"כ מועילה לדגי-, בע"ח ולמערכת הטבעית. חדירת אור מוגבר כתוצאה מהקטנת העלווה יכולה להגביר צימוח של מיני- אחרי- שיגררו החמרה בכושר ההולכה ההידרולי. ב. ניקוי בתחו- האפיק פינוי של שכבה בעובי נתו 5 בקרקעית התעלה (בהיק< המורטב בתחתית בד"כ בעובי 1.0?0.5 מ' ). אמצעי זה מתאי- כאשר נדרש רק שיפור קט 5 בכושר ההולכה א* לא נית 5 להשיגו ע"י הסרת הצומח והסרת מכשולי- בלבד. במקרי- רבי- העבודה מבוצעת מגדה אחת בלבד כ* שהגדה הנגדית נותרת ללא הפרעה. רוחב הגדות נשאר ללא שינוי. התגובות לשינוי במשטר הסעת הסח< והיציבות דומות לאלה שבהרחבת האפיק והעמקתו בסעי< ג' להל 5. ג. הרחבת האפיק והעמקתו הרחבת האפיק והעמקתו מיושמת כאשר נדרש להגדיל משמעותית את כושר ההולכה. לדוגמא, כאשר תעלה באזור פתוח (כגו 5 בשטחי בור או באזור חקלאי) הופכת להיות תעלה בתחו- בנוי כפרי או לעיתי- בתחו- עירוני, או כאשר נדרש שיפור של תעלה בתחו- עירוני להולכת שיטפונות בתקופת חזרה 1:100 שנה, ללא גרימת נזקי- בהצפה. אפשרויות ההרחבה כוללות הרחבה בתחתית התעלה, מיתו 5 של שיפועי הדופ 5 ע"י חפירה, העמקה, יצירת צידות בחפירה (ברמות) או שילוב של? 2 3 אפשרויות מתו* האפשרויות לעיל. גודל ההרחבה ייקבע עפ"י מפלסי ההצפה המבוקשי- בתאו- ע- בעלויות השטח או רצועת השטח הפנוי להרחבה, ובהתחשב בהשפעה על הסביבה ובדרישות התחזוקה. השימוש בצידות חפורות רחב ומפלס נמו* צר. (ברמות) עשוי להפחית בעיות יציבות ע"י יצירת חת* מורכב ב 2 מפלסי-. מפלס גבוה חת* כזה דורש בד"כ רצועת שטח רחבה יותר מהרחבה פשוטה א* יעיל יותר בהסעת סחופת בגלל שהמהירויות בספיקות קטנות גבוהות יותר. בתוואי בו קיימי- מיאנדרי-, הסידור המועד< הוא של חפירה בצד הפנימי של העיקול. בתעלות חפורות, רצוי שמפלס הברמה יתאי- למפלס המי- בספיקות "יוצרות התעלה" בתנאי- שלאחר ההסדרה. (המפלס הגבוה יתאי- לספיקה בתקופת חזרה 1:2 עד 1:10 שני-). 28

ד. שיפורי תוואי והתווית אפיק חדש שיפורי תוואי והתוויה מחדש של אפיקי- הייתה נפוצה מאד בעבר כאמצעי לשיפור כושר ההולכה ולהקטנת איבודי שטח ראוי לעיבוד בגלל עיקולי- או נפתולי- (מיאנדרי-). לעיתי- שיפורי התוואי לבשו צורה של התוויה מחדש שהחליפה את אור* המיאנדרי- בתעלה ישרה קצרה, או לחילופי 5, קיצור של מיאנדרי- בודדי-. השיפור בכושר ההולכה מושג בחלקו בהגדלת השיפוע האורכי ובחלקו בהקטנת האיבודי- המקומיי- והחספוס. התגובה של אפיק להתוויה מחדש משתנה בהתא- למאפייני האפיק והסביבה. לעיתי- התוויה מחדש של אפיקי- בעלי מיאנדרי- יציבי- יחסית בשיפועי- מתוני- וגבולות ברורי- לארוזיה לא גוררת תגובה משמעותית בעיקר כאשר קיימי- מאגרי- או שטחי הצפה המרסני- ומווסתי- את ספיקות השיא. במקרי- אחרי- יישור של מיאנדרי- גורר בעיות רציניות של חתירה, העמקת פרופיל הקרקעית ארוזיה בגדות ובחיבורי- ליובלי-. במקרי- כאלה, נית 5 לשקול התוויה מחדש רק בשילוב אמצעי- לבקרת הפרופיל האורכי, ע"י מפלי- הכוללי- "מתקני צמצו-" להקטנת המהירויות במעלה המפל ואג 5 שיכו* במורד המפל וע"י אמצעי- להגנה על הארוזיה בגדות לשליטה על התפתחות מיאנדרי- חדשי-. ה. סוללות הגנה סוללות הגנה מבוצעות בד"כ על מנת להג 5 על רכוש בפשט ההצפה ללא הסדרה של האפיק עצמו. ג- ללא נגיעה באפיק עצמו, הסוללות עדיי 5 מהוות פוטנציאל לגרימת חוסר יציבות אלא א- ה- ממוקמות רחוק מגדות התעלה. סוללות עלולות לגרו- לספיקות שיא גבוהות יותר בגלל ריכוז הזרימה בתעלה והקטנה או מניעה של הזרימה בפשטי ההצפה. הקטנת כושר ההולכה בפשט ההצפה והקטנת האוגר בפשט ההצפה שגר- קוד- לריסו 5 ספיקות השיא מגדילי- את ספיקות השיא, ומרכזי- את הזרימה בתעלה. התגובה לשינוי במשטר הזרימה גורמת לשינויי- באפיק במגמה להרחבת האפיק ולהארכת אור* המיאנדרי-. הגדלת הספיקה משמעותית יותר באזורי- מישוריי- בה- באופ 5 טבעי זרימות שחרגו מהגדות מוטות לאפיקי- אחרי- או לאזורי הצפה אחרי- שאינ- חוזרי- לאפיק. ע"י כ* הסוללות לא רק מגבילות את כושר ההולכה והאוגר בפשטי ההצפה אלא מונעי- "בריחה של זרימות". קטעי סוללה ארוכי- ישנו באופ 5 מוחלט את המיאנדרי- ויגרמו למיתו 5 השיפוע ע"י השקעת סח< במורד וסחיפה במעלה. במיאנדרי- פעילי- קיימת סכנה שנדידת מיאנדרי- תגרו- "לתקיפה" נקודתית חזיתית של סוללה שממוקמת במרחק מהאפיק ותגרו- לפריצה של הסוללה. בנקודת מבט של התחזוקה המתמשכת, לאור* זמ 5 תיווצר תעלה בה קיימת הגנה על הגדות לכל אורכה בצורה כזו או אחרת. ו. הטייה למשורי הצפה למאגרי- או לאפיקי- אחרי- תעלה עוקפת בד"כ נפרדת לחלוטי 5 מהתעלה המקורית, א* לעיתי- שתי התעלות נפגשות בקטעי- מסוימי-. היישו- המוצלח ביותר של תעלות עוקפות הוא בתעלות בה- הסחופת והגרופת קטני-, במקרי- אחרי- ייווצרו בעיות בהסעה והשקעה של סח<. כאשר החלוקה של כושר הסעת הסח< בי 5 שתי התעלות אינה תואמת את החלוקה של כושר ההולכה לזרימות השיטפוניות רצוי כי בתעלות עוקפות יותקנו מתקני בקרה בכניסה וביציאה. 29

נית 5 לשפר תעלה להולכת שיטפונות ע"י הטיית זרימה אל מחוA לתעלה למערכת אחרת או לתו* אגירה בשטחי הצפה אחרי-. כאשר זרימות מוטות החוצה בעיות הסחיפה במורד קטנות יותר, בד"כ צפויה השקעת סח< בתעלה המקורית או בתעלת ההטיה (או בשתי התעלות) בגלל שכושר הולכת הסח< ב שתי התעלות יחד קט 5 מכושר הולכת הסח< בתעלה המקורית. חלוקת הסעת סח< אינה בהכרח פרופורציונית לחלוקת הספיקות. הבעיה של השקעת סח< גוברת כאשר במורד ריכוזי הסח< גבוהי- יותר באופ 5 משמעותי והזרימות לאחר, ההטיה קטנות ולא מסוגלות להסיע את הסח< כלומר כאשר ספיקות הסח< גדולות מכוש הולכת הסח< (STC) באפיק כאשר הזרימות מוטות לתעלה בה כושר ההולכה קט 5 ולא מתאי- לתוספת הספיקה צפויות בעיות סחיפה משמעותיות. התגובה הצפויה של התעלה תהיה התרחבות, התעמקות ומיתו 5 של השיפוע האורכי ע"י חתירה במעלה והשקעת סח< במורד. מנקודת מבט של הקטנת בעיות יציבות בתעלה נית 5 לדרג באופ 5 כללי את האמצעי- להגנה בפני שיטפונות בסדר הבא: א. אמצעי- לא מבניי- כגו 5 : פינוי של השטח, מערכות אתרעה והגנה פסיבית בנייה במפלסי- גבוהי- על עמודי- וכדו' מעל מפלס ההצפה. ב. סוללות הגנה רחוקות מהאפיק מעבר ל"רצועת המיאנדרי-" (א- קיימת). ג. סוללות בתחו- "רצועת המאינדרי-". ד. מאגרי ויסות והשהייה מחוA לאפיק basins).(detention ה. מאגרי שיטפונות basins)) retension or detention במעלה האג 5. ו. הטיה לתעלות עוקפות ז. פינוי צמחיה ומיכשולי-. ח. הרחבת האפיק בחת* מורכב הזרימות הקטנות בתחו- האפיק הקיי- ללא הפרעה. ט. הרחבת האפיק ע- סוללות או בלעדיה-. י. העמקת האפיק ע- או בלי סוללות. מנקודת מבט של הבטיחות מצד שני, תיעול כגו 5 באמצעי- ח', ט '. בד"כ מספקי- הגנה טובה יותר מאשר אמצעי- ב', ג', ה '. יש לדו 5 בקונפליקטי- הקיימי- בי 5 שקולי- של יציבות, ובטיחות יחד ע- שיקולי- אינטרסי- מקומיי-, שקולי- כלכליי-, חברתיי- וסביבתיי-. בטבלה להל 5 מוסכ- הפוטנציאל לגרימת חוסר יציבות באמצעי הגנה שוני-. 3.2 גורמי: וצורות של חוסר יציבות כללי במציאות המורכבת בד"כ קשה להפריד גורמי- בודדי- לצורות של חוסר יציבות. קשה להצביע על גור- מסוי- לחוסר היציבות במערכת מורכבת או לחזות במדויק לאיזה צורות נית 5 לצפות מתכנית מסוימת של הגנה בפני שיטפונות. 30

המשכיות של תהליכי- קיימי- (לדוגמא מיאנדרי-). במקרי- רבי- התעלה להגנה בפני שיטפונות כבר במצב הקיי- אינה יציבה והמצב עלול להחמיר לאחר השלמת הפרויקט. צורה נפוצה לחוסר יציבות היא נדידת מיאנדרי- למרות שארוזיה צפויה בד"כ בגדה החיצונית (הקעורה) והשקעת סח< צפויה בגדה הפנימית (הקמורה) במקומות מסוימי- יתכ 5 מצב אחר. 3.2.1 הגדלת ספיקה תהליכי פיתוח באג 5 כגו 5 עקירת פרדסי- (או יערות (, עיור, תיעול, והטיות עלולי- להגדיל את הספיקות בהסתברויות נתונות. ספיקות גדולות נוטות לגרו- להרחבת החת*, נדידת מיאנדרי- מואצת, ובסופו של תהלי* הארכת המיאנדרי-. שינויי- בפרופיל האורכי. באופ 5 כללי, במערכת בה ספיקת הסח< וגודל החלקיקי- קבוע הגדלת הספיקה תגרור מיתו 5 השיפוע ע"י חתירה במעלה והשקעת סח< במורד. 3.2.2 שיפור תוואי והתווית תעלות חדשות בקיצורי תוואי של תעלות קיימות צפויה לעיתי- הגדלה משמעותית של הארוזיה במעלה ושל השקעת הסח< במורד, בגלל הגדלת השיפוע האורכי. ללא אמצעי- לבקרת הפרופיל האורכי כגו 5 "מתקני צמצו-" בראש מפלי- (שפועלי- במגמה מנוגדת ליתרונות ההידרוליי- של קיצורי תוואי (, לקיצורי תוואי, עלולי- להיות השלכות משמעותיות על יציבות התעלה (הגדלה משמעותית של ספיקות הסח< והשקעת סח< במורד) למרות שהארוזיה בגדות ונדידת המאינדרי- פוחתי- באופ 5 זמני ע- יישור התעלות, הרבה תעלות מיושרות ללא הגנה על הגדות, נוטות לחזור למצב של מיאנדרי-. 3.2.3 ויסות ספיקות ע"י מאגרי: במעלה המאגר האפקטי- של המאגר כוללי- יצירת "דלתא ", הערמות לאחור והרמת מפלסי המי- באזור הקרוב, ויצירת מיאנדרי- מוגברת. לכאורה, הקטנת הספיקות השיטפוניות והגדלת מש* הזרימה בספיקות קטנות תגרו- לעליה ביציבות במורד. למעשה, עפ"י הניסיו 5, ירידת המפלסי- במורד עלולה להשפיע על יובלי- שהתנקזו לאפיק הראשי ולגרור תגובה מורכבת יותר שתביא לחוסר יציבות. הקטנת ספיקות הסח< למורד (כתוצאה משקיעת כל הסח< במאגר (, עלולה להיות מאוד משמעותית ולגרור חוסר יציבות של הפרופיל ושפילה כללית בקרקעית האפיק במורד. השפילה משמעותית יותר באפיקי- בה- גודל הגרגיר דק ומוגבלת ע"י הציפוי של הקרקעית באפיקי- בעלי גודל גרגיר גדול. הפעולות של הקטנת ספיקות השיא והקטנת כמויות הסח<, מפצות במידה מסוימת אחת על השנייה. בתגובה הנגרמת במורד. א- הקטנת ספיקות השיא גדולה דייה, השפילה בקרקעית תהיה לא משמעותית. 31

3.3 מתקני: הידראוליי: כללי גישת התכנו 5 של מתקני- הידרולי- צריכה להיות מערכתית. המתק 5 ההידרולי צרי* להיבח 5 כחלק מהאפיק ומהאג 5. אילוצי- הידרולי-, אילוצי- גיאוטכניי- ואילוצי- מבניי-, הופכי- את תכנו 5 המתק 5 למשימה מורכבת. מיקו- המיתק 5 ובחינת השפעתו על הסביבה ועל האפיק במורד ובמעלה,כגו 5 השפעת הערמות המי- לאחור, שינוי משטר הסח< וכ 5 השפעה על תנועת בע"ח, דגי- וכדו',צריכי- להיבח 5 על רקע מטרות הקמת המתק 5 ואילוצי-. להל 5 נתייחס ל? 3 סוגי- של מתקני- הידרוליי-, מעבירי מי-, סכרוני- (מיגלשי-) ומפלי- פשוטי-. ההתייחסות למתקני- הידרולי- אחרי- כגו 5 גשרי-, מתקני כניסה צידיי-, מגלשי- צידיי-, צמתי-, כניסות מתעלות מישנה ועיקולי-, דומה. התייחסות נוספת מפורטת בהמש* הדיו 5. א. מעבירי מי: מעביר מי- הוא תעלה ע- קירוי באור* קצר בד"כ המתוכנ 5 להעברת מי- דר* סוללת עפר או סוללת סלעי- (בד"כ בכביש, במסילות ברזל או בסכר ). זהו מתק 5 הידרולי המתוכנ 5 להעביר ספיקות שטפוניות או ספיקות קבועות אחרות ) השקיה וכדו ' (. מבחינה הידרולית התכונה הדומיננטית של מעביר המי- הוא הא- הוא זור- בחת* מלא או לא. נית 5 לחלק את מעביר המי- ל? 3 קטעי- : כניסה (קטע היצרות או התכנסות קווי הזר- (, הצינור (הגחו 5 ) והיציאה (קטע התרחבות). במקרי- רבי- מעבירי מי- מתוכנני- לנוכחות תנאי זרימה קריטית בצינור על מנת להגדיל את הזרימה ליחידת רוחב. ולהקטי 5 את שטח החת* הזור- ) ובהתא- להקטי 5 את העלות). הזרימה במורד ובמעלה מעביר המי- באופ 5 טיפוסי היא תת קריטית. ע- ההתקרבות לכניסה למעביר המי- ההיצרות גורמת להגדלת מהירות הזרימה. בספיקת התכ 5 משטר הזרימה בקטע הצינור קרוב לקריטי. ב. סכרוני: (מגלשי:) סכרו 5 (או מגלש) הוא מתק 5 המתוכנ 5 להרי- את פני המי- באפיק. במורד הסכרו 5, האנרגיה הקינטית דועכת ) או נשברת) במתק 5 שיכו 5 אנרגיה. במעלה קיי- חת* בקרה ס< הגלישה. התללה ( chute ),או המפל מיועדי- להעברת המי- בי 5 ס< הגלישה למתק 5 שיכו* האנרגיה. למרות שהסכרו 5 או המגלש מתוכנ 5 לתנאי זרימה ספציפיי- עליו להיות מותא- לטווח של ספיקות. ס< הגלישה מתוכנ 5 בד"כ להולכת הספיקה באופ 5 יעיל ובטוח,במינימו- עלות. במקרה של תעלת עפר, הגיאומטריה של ס< הגלישה מתוכננת כ* שאור* הדיפו 5 יהיה קצר כלומר תכנו 5 גאומטרי של הס< ישא< לקצר את אור* השפילה לקראת המתק 5 ככל הנית 5. 32

עבור חת* מלבני לדוגמא נית 5 לקבוע את רוחב תחתית הטרפז ואת שיפוע הצד כ 5 שמצד אחד לא תיגר- הערמות נוספת לאחור בתעלת העפר במעלה ומצד שני לא תיגר- שפילה בתעלת העפר שתחייב קטע דיפו 5 ארו* במעלה המפל. קביעת הגיאומטריה נעשית בחישוב איטרטיבי בד"כ כ* שעקו- רו- ספיקה (האופיי 5 ) של ס< הזרימה יהיה קרוב לעקו- רו- ספיקה של קטע התעלה במעלה. קיימי- מספר סוגי- של ספי גלישה המקובלי- ביותר ה- מגלש רחב קודקוד, מגלש חד קודקוד ומגלש מעוגל. מגלש רחב קודקוד weir) (Broad crested מגלש שטוח בו האור* ע- כיוו 5 הזרימה (הרוחב) גדול יחסית לעומק (טיפוסי אור* 1.5-3.0 פעמי- עומק הזרימה ). כאשר המתק 5 רחב מספיק (האור* ע- כוו 5 הזרימה),קווי הזר- יהיו מקבילי- לס< הזרימה ופירוס הלחA קרוב להידרוסטטי. נוסחאות הזרימה והמקדמי- מבוססי- על זרימה קריטית בס< בסמו* לס< הגלישה. מקד- המגלש האופייני. 1.704 לעיתי- מגלש רחב קודקוד משמש כמכשיר מדידת זרימה. מגלש חד קודקוד ) weir (Sharp crested מגלש המאופיי 5 ע"י קצה חד. פירוס הלחA במגלש אינו הידרוסטטי וקיימת עקמומיות חדה של קווי הזר-. מגלש מעוגל ) weir (Ogre crest הגיאומטריה הבסיסית של המגלש המעוגל מחקה את הקו התחתו 5 של המי- במגלש חד קודקוד במצב של ספיקת התכ 5. מקד- המגלש המעוגל גדול יותר לעומת מגלש רחב קודקוד (המגלש יעיל יותר כ* שבעומד נתו 5 הספיקה גבוהה יותר ( מקד- המגלש האופייני בספיקת התכ 5. 2.190 עבור עומד גבוה מאשר ספיקת התכ 5 מקד- המגלש גדול יותר בגלל שהלחA על ס< הגלישה קט 5 מהאטמוספירי. עבור עומד קט 5 יותר מאשר ספיקת התכ 5 מקד- המגלש קט 5 יותר, בגלל שהלחA על ס< הגלישה גדול מהאטמוספירי. תכנו 5 התללה (Chute) ברגע שהזרימה עברה את ס< הגלישה הזרימה מואצת ע"י הגרביטציה לאור* התללה. חישוב הזרימה בתללה מורכב. רוב החישובי- של הערמות לאחור אינ- מתאימי- ) הזרימה אינה אחידה קיימת התפתחות של הזרימה, הזרימה אינה בלחA הידרוסטטי וקיימת השפעה של האוויר שמתערבב ע- הזרימה ). המהירות המרבית נאמדת באופ 5 גס ע"י הקשר ע " י ) θ Vmax=2g(H-dcos לעיתי- התללה מתוכננת במדרגות, המדרגות יוצרות חספוס או התנגדות לזרימה שמקטי 5 את המהירות במורד ומקטי 5 את אור* אג 5 השיכו* הנדרש. 33

תכנו 5 אג 5 השיכו* או שוברי אנרגיה משככי אנרגיה מתוכנני- לשיכו* האנרגיה במורד התללה לפני כניסתה לאפיק. מתקני שיכו* מקובלי- :. 1 אג 5 שיכו* סטנדרטי Stilling basin יצירת זנק הידרולי שמעביר את משטר הזרימה ממשטר על קריטי למשטר תת קריטי,תו* איבוד אנרגיה משמעותי, קיימי- מספר דגמי- סטנדרטיי- ונוסחאות לקביעת הגיאומטריה בכל דג-.. 2 bucket flip הרמת הזר- והטלתו לבריכת השקטה במורד.. 3 אג 5 שיכו* מסוג אימפקט קיר או מחסו- ניצב שיוצר התנגשות (אימפקט) ע- הזרימה. הזנק ההידרולי זנק הידרולי הוא מעבר פתאומי מזרימה במשטר על קריטית לזרימה במשטר תת קריטית. תהלי* טורבולנטי מאוד המאופיי 5 בגלי-, נתזי-, איבוד אנרגיה ותוספות אוויר. האזור הטורבולנטי נקרא בד"כ הרולר. אפיו 5 הזנק ההידרולי נעשה בד"כ ע"פ מספר פרוד במעלה. מקובל לתכנ 5 מתק 5 לשיכו* אנרגיה בתחו- המוגדר כזנק יציב ראה טבלה להל 5 9.0>, <Fr 4.5. בתכנו 5 מתק 5 שכו* נדרש להבטיח פעולה בטוחה בתחו- של ספיקת (ולא רק בספיקת השיא). לעיתי- המצבי- הבעייתיי- מתרחשי- בספיקות קטנות מספיקות התכ 5. הזנק צרי* להיות מוכל כולו בתחו- אג 5 השיכו* בכל מצבי הזרימה. נזקי- כגו 5 חתירה וקביטציה מתרחשי- במספר מקרי- : מתק 5 קצר או רדוד מדי הזנק מתרחש מחוA למתק 5.! גיאומטריה גרועה או חוזק לא מספק של רצפת אג 5 השיכו*,הבלוקי-, ס< האג 5 או של! המפל במעלה וכתוצאה נזק בקביטציה. ספיקות גבוהות מספיקות התכ 5. בספיקות גבוהות יתכ 5 שיהיה מקובל לסבול ארוזיה ברמה! מסוימת א* נדרש כי הבטיחות של הסכר תובטח. חלחול מתחת לרצפת הבטו 5, ניקוז לא מספק, וכוחות עילוי ולחצי- גבוהי-.! לגובה תכנו 5 הידרולי עקרוני לקוי לדוגמא חוסר התאמה בי 5 מפלס המי- במורד (TWRL)! גור- לכ* שהזנק ההידראולי לא מתרחש הזנק במורד הגובה הצמוד השני JHRL) ( באג 5 השיכו*. ג. סידרת מפלי: או תכנו 3 אשדות תכנו 5 סכרוני- סטנדרטי- במתקני- בעומד קט 5 עלול להיות לא כלכלי. ובד"כ נעדי< משיקולי פשטות, תכנו 5 מפל או סידרת מפלי- בטור. המקרה הפשוט ביותר של מפל הוא מפל אנכי בתעלה מלבנית רחבה. לקראת המפל הזרימה מואצת. א- הזרימה במעלה היא תת קריטית במעבר צפויה זרימה קריטית. בגלל פירוס הלחצי- השונה מפירוס הידרוסטטי בד"כ מקו- חת* הבקרה במרחק? 3 4 פעמי- העומק הקריטי, שבמעלה הנפילה. עומק הזרימה בס< קרוב ל 0.715. dc בנקודת הנפילה צפויי- לחצי- גבוהי- על התחתית ושינויי- משמעותיי- של הלחA. אג- השיכו* צרי* להיות מחוזק בהתא- בנקודת הנפילה ובנקודת הזנק ההידרולי. 34

3.4 שליטה על הפרופיל האורכי בפרק זה נעסוק בבעיות אופייניות הקשורות בשינויי- בפרופיל האורכי ובדרכי- מוצעות לטיפול בה 5. כפי שנכתב בפרק 2.5 בו נותחו בפירוט הבעיות שקשורות בשיפוע האורכי, הדרכי- המקובלות להתגבר על בעיות אלו עוסקות במיתו 5 השיפוע האורכי תו* דחיסת הפרשי הגובה למקומות נקודתיי- בה- נית 5 לטפל. במתקני- מסוג זה הבעיות האופייניות מתרחשות לרוב בראש ובמורד המתק 5 ההנדסי. במעלה המיתק 5 התופעה קורת בשל שפילת המי- עקב הנפילה מתו* כ* יש הקטנה בחת* הזור- וכפיצוי לכ*, המהירות גדלה. על תופעה זאת נית 5 להתגבר במספר אופני-: 1 ע. "י היצרות של חת* הזרימה נית 5 ליצור היערמות של המי- במעלה המיתק 5 ובכ* לפצות על השפילה עקב הנפילה. 2 ע. "י דיפו 5 מעלה המיתק 5 בכדי למנוע ארוזיה. הבעיה השנייה מתרחשת במורד המפל בו נוצר בור עקב הזנק ההידרולי הגור- להסעת החלקיקי- הדקי-. הזנק ההידרולי משתנה במיקומו ובגודלו והוא קשור בגובה הנפילה ומאופי חת* הזרימה במורד. קיימי- שני סוגי עיקריי- של זנק הידרולי:. 1 זנק מקומי זנק זה קורה בצמידות למפל ונית 5 לכלוא אותו לאזור מצומצ- ע"י העמקה של נקודת הנפילה או בחספוס מורד הזרימה וזאת בכדי ליצור טיבוע של הזנק ולצמצ- אותו באורכו ולתחו- אותו לאזור הקרוב למפל. בכ* נית 5 ליצור הגנה על הקרקעית והגדות באזור מוגדר ומצומצ-.. 2 זנק שלוח? זהו זנק היכול לנדוד למורד. מצב זה קורה כאשר גובה המי- במורד הזרימה אינו יוצר טיבוע על הזנק במקו- הנפילה, בכ* קשה לצפות היכ 5 יתרחש הזנק והוא יכול להופיע במקו- מרוחק מהמפל באזור בו לא דיפנו את הקרקעית. יש ליצור שוב מצב של טיבוע הזנק במורד באמצעי- שוני- (חיספוס המורד, חת* היצרות וכדומה) בכדי לתחו- את הזנק לאזור מוגדר ובר טיפול. לצור* שליטה על השיפוע האורכי יש להבי 5 כי השיפוע האורכי מושפע מהספיקה וגודל הגרגיר ומשפיע על הסח<? ארוזיה או השקעת סח<. באיור זה נית 5 לראות כי המצב בו השפעת הספיקה Q גדולה מהשפעת עומס הסח< L קורה כאשר השיפוע תלול מדי עבור גודל הגרגיר אזי תיווצר ארוזיה. ולהיפ*, תיווצר השכבת סח< כאשר התנאי- הפוכי-. 3.5 שליטה על מיאנדרי: ועיקולי: בתעלה נחלי- אלוביאליי- בעלי מיאנדרי- לרוב נמצאי- באמצע או במורד אג 5 ההיקוות. תנוחה של נחל כזה מאופיינת במבנה עקלקל החותר בגדה אחת ויוצר מחסו- בגדה השניה. תהלי* זה מאופיי 5 בנדידת המיאנדרי- למורד. המיאנדרי- מקשי- על סילוק המי- המהיר בעת הצפות, בתוכניות ניקוז רבות מנסי- ליישר- או לקצר-. נחל בעל פיתוליות (ראה פרק 2.5) מהוה מערכת שלמה של מיאנדרי-. כל שינוי בעיקול מסוי- במערכת משנה את שיווי המשקל העדי 5 בנחל, וגורר תגובה ושינוי כלשהו בחתכי זרימה באפיק, תנוחת הנחל והשיפוע האורכי. במקרי- רבי-, הנחל הינו מערכת שעברה שינוי ממצבו המקורי ולא תמיד הוא סיי- את תגובתו לשינוי. אחד השינויי- העיקריי- שעושי- הוא יישור תנוחת האפיק או הגדלתו. 35

לסיכו-, מספר תופעות מאפיינות נחלי- בעלי מיאנדרי-: סירוגיות עיקולי-, שיפועי- נמוכי-, פשטי הצפה רחבי-. תופעות אלו יכולות לגרו- למספר בעיות יציבות: קריסת גדות, נדידת מיאנדרי-, חתירה והשקעת סח<. השיפוע האורכי של הנחל מייצג לרוב שיווי משקל הקיי- בנחל. כאשר מבצעי- יישור מיאנדר, מתערער שיווי המשקל וצפוי כי הנחל ישא< לחזור למצבו הקוד- או לשינוי בנקודה אחרת. צפוי כי תהיה השפעה על ספיקת הסח< ואולי א< על נדידת המיאנדר למקו- אחר. 3.6 יציבות מדרונות קיימי- מספר סוגי- של גלישות קרקע בגדות. הגלישות יכולות להיות עמוקות, רדודות או קריסה של גוש של-. המאפייני- המשפיעי- על קריסות אלו ה-: סוג הקרקע, גיאומטריית הגדה, הידרולוגיה של נגר עילי ותת קרקעי וצמחייה. גדות יכולות לקרוס באופ 5 פתאומי במיוחד א- קיימת ארוזיה פעילה על פני השטח, גריפת חלקיקי- מבוה 5 הגדה, העמסה במשקל יתר של הגדה (במקרי- רבי- ע"י גש-). באיור מס' 17 נית 5 לראות סכמתית את סוגי הגלישות השוני-. 36

1. גלישה רדודה אחרי כוו 5 הגלישה לפני החומר הגולש קו הגלישה 2. גלישה משטחית אחרי מתיחות לפני החומר הגולש קו הגלישה אחרי 3. גלישה משטחית/טבלה לפני קו הגלישה החומר הגולש איור מס' 18: תיאור סכמתי של סוגי גלישות שונות 37

4. גלישה מעגלית בחומר הומוגני לפני קו המי- אחרי החומר הגולש קו הגלישה 5. גלישה מעגלית / חולשה לפני אחרי החומר הגולש קו הגלישה איור מס' 18 המש< : תיאור סכמתי של סוגי גלישות שונות. 1 גלישה רדודה מתרחשת כאשר שכבה של חומר גדה גולשת לאור* מישור הכשל המקביל בסמיכות לפני הקרקע. מנגנו 5 קריסה זה הוא נפוA ביותרבקרקעות בעלות קוהזיה נמוכה והוא מתעורר כאשר זוית הקרקע גדולה מזוית החיכו* הפנימי של חומר הגדה. הגלישות הנמוכות חושפות את תת הקרקע אשר אינו מיוצב ע"י צמחייה ומאפשרות גריפת חומרי- ע"י הרס פני הקרקע. גלישות הקרקע מהוות הפרעה נוספת עקב הצטברות גושי קרקע באפיק ובאספקת סח< לנחל. גלישות נגרמות ג- ע"י זרימות הגורפות את גרגרי בוה 5 הגדה המהוה יסוד לגדה כולה, עקב כ* גולשת השכבה העליונה של הגדה.. 2 גלישה מעגלית הינה תזוזה עמוקה של גושי קרקע מגדה שלמה או מחלקה לאור* עקומת הרס. עקומת הגלישה יוצרת הטיה פנימה של הגדה. תופעה זאת מתרחשת בגדות גבוהות בשיפועי- נמוכי- ובקרקעות בעלות קוהזיה גבוהה. הגלישה מתעוררת בעיקר ע"י עומד מי- בקרקע המעמיס על שכבת הקרקע. גלישת גוש הקרקע מהוה מעי 5 הגנה זמנית על בוה 5 הגדה, א* ע- הזמ 5 היא עתידה להיסח< ולהיעל-. הגלישה המעגלית נחשבת לצורה חמורה של אי יציבות קרקע הנוגעת לתנועהשל נפחי קרקע גדולי-, שיבוש מוחלט של פרופיל הגדה, הרס של בתי גידול של צומח והרס מבנה הגדה תו* נסיגה מהירה של קו 38

הגדה פנימה. גלישה מעגלית היא סימ 5 ברור של אי יציבות מבנית וקו הגדה לא יכול להיות יציב עד שלא יוגבל באמצעי עזר תו* התערבות משמעותית ביצירת פרופיל חדש ושיפור תנאי הניקוז של הגדה.. 3 הגלישה המשטחית?טבלה, מתרחשת כאשר גוש/טבלה של קרקע מתמוטט אל תו* האפיק. לרוב, שברי- וסדקי מתיחה עמוקי- מפרידי- גושי קרקע מהגדה. כשל מסוג זה מאפיי 5 קרקעות רדודות, תלולות ובעלות קוהזיה נמוכה?בינונית. הכשל מתעורר בעזרת גריפת גרגרי קרקע בבוה 5 הגדה, קריעת גושי קרקע עקב מתיחה או תנועת מי- בקרקע בלחצי- גבוהי-. גוש הקרקע המתמוטט מהוה הגנה זמנית על בוה 5 הגדה. כמו בגלישה מעגלית, ג- כשל זה נחשב חמור, המחייב התערבות מסיבית בשיקו- והגנה על הגדה.. 4 גלישה נתמכת הינה גלישה או התמוטטות של שכבה קוהזיבית ויציבה אשר נשענת על שכבת קרקע מסוג אירוזיבי לא קוהזיבי. השכבה התחתונה נחתרת ע"י הזרימות וכאשר המשקל העצמי של השכבה העליונה עולה על יכולת הנשיאה של השכבה התחתונה, מתרחשת התמוטטות. בשלב ראשו 5, הגוש המתמוטט מעכב את תהלי* החתירה בגדה משו- שהוא מג 5 על בוה 5 הגדה, א* ע- גריפת החומר ע " י המי-, תהלי* החתירה מתחדש. ג- כשל זה הוא חמור, הוא מאפיי 5 חתירה אקטיבית המעידה על הימצאות שכבה חלשה בתו* הגדה. סביר כי נסיגת הגדה תיתמש* אלא א- ינקטו אמצעי- לעצירת התהלי*.. 5 נפילה של גושי קרקע בודדי- או חלקיקי קרקע ישירות אל התעלה יכולה להתרחש בעקבות נביעות מי- (בצבוA ) תו* שטיפת חומרי- דקי- מהגדה וערעור יציבות של גושי- שלמי-. התופעה מתרחשת בעיקר בשיפועי- תלולי-, בקטעי- החשופי- מצומח ובצורות חלשות של אדמות קוהזיביות. 3.6.1 מאפייני: מחלישי: נית 5 להגדיר מספר סוגי מאפייני- האחראי- לירידה בהתנגדות לארוזיה ולהקטנת היציבות המכאנית של הגדה: שטיפה: השטיפה מובילה להחלשת הגדה ע"י הפחתת הקוהזיה תו* שטיפת מינרלי חרסית בתמיסת הקרקע אל מחוA לגדה. תהלי* זה פוגע ביציבות המכאנית של הקרקע וביכולת ההתנגדות שלה לארוזיה, מובילה לאי יציבות ולארוזיה עקב זרימות וגלי- בעת זרימה. מידת הפגיעות של הגדה לשטיפה, תלויה במידה רבה במינרלי החרסית ובכימיה של מי הנקבובי-. נית 5 להעיר כי זיהו- בתת הקרקע יכול להחרי< משמעותית את השטיפה. דריכה / רמיסה: הדריכה או הרמיסה מחלישי- את הגדה ע"י הרס המבנה של קרו- הקרקע. קרו- זה עשוי אגרגטי- הקשורי- זה לזה במבנה מכני מסוי- ובקשרי- אלקטרוכימיי- המחברי- אות- יחדיו, בכ* ה- מעניקי- לקרקע קוהזיה. רמיסת הקרקע מפרידה קשרי- אלו ויוצרת מסת קרקע המתפקדת כחומר אמורפילחלוטי 5. ההתנגדות לאירוזיה של הקרקע תלויה במידה רבה בקרו- הקרקע. הרס הצומח על הגדות: לצומח מספר תפקידי- מכריעי- בהגנה על גדות הנחלי- (ראה פרק 9). הרס הצומח יכול לנבוע ממספר סיבות וביניה 5 : ריסוסי- מכווני- להדברת הצמחייה, ריסוסי- בסביבה החקלאית, רעיית יתר, הסדרת נחלי- יצירת תוואי חדש החשו< מצומח, או תחזוקה אגרסיבית, כניסת מיני צמחי- משתלטי- המפירי- את האיזו 5 הבוטאני הקיי-, קריסת גדות או אירוזיה הגורפת את גרגרי הקרקע ועוד. צומח הגדות הוא בעל חשיבות יתרה ה 5 בעיגו 5 שכבות הקרקע העליונות אל השכבות התחתונות וה 5 בהפחתת מהירות הזרימה בסביבה המיידית של הגדה. לחA נקבובי- חיובי: לחA הנקבובי- החיובי נוצר כאשר ניקוז המי- מתת הקרקע דר* הגדה מופחת. בכ* נוצר עומד מי- הלוחA על גושי קרקע לכיוו 5 האפיק. ההסתברות לגלישת גוש קרקע אל התעלה גדלה. 39

לחA מי- נקבובי מאפיי 5 נחלי- בה- מפלס המי- באפיק יורד במהירות, תכונה זאת מאפיינת את מרבית נחלי האכזב השיטפוניי-, וגדות העשויות מקרקעות לא נקיזות. תהליכי ייבוש והרטבה: תהלי* ייבוש הקרקע בקיA גור- להתכווצות הקרקע, להסתדקותה ולשבירת הקשרי- האלקטרוכימיי- בי 5 גרגרי הקרקע. לרוב, צפוי כי בפנות הדרומית המקבלת קרינת שמש חזקה יותר תופעה זאת תהיה נרחבת יותר. גרגרי הקרקע הרופפי-, רגישי- יותר לארוזיה ונסחפי- בקלות יתרה ע- הזר-. תופעה זאת משמעותית יותר בנחלי- בה- אי 5 צמחייה המצלה על הגדה בעלווה וקושרת את החלקיקי- בעזרת שורשי-. 3.7 שליטה על השקעת סח 1 איבוד כושר הולכה לזרימות שיטפוניות עקב שקיעת סח< היא בעיה נפוצה הנגרמת לעיתי- קרובות בגלל חוסר יציבות של הפרופיל האורכי, או כתוצאה מהרחבת האפיק שמקטינה את כושר הסעת הסח< לאור* הקטע המוסדר. הטיית שיטפונות, מעקפי-, אגירה מחוA לאפיק עלולי- ג- כ 5 להקטי 5 את כושר הסעת הסח< באפיק הראשי. השקעת סח< עלולה להיווצר במורד קטע ההסדרה בקטע בו לא בוצעה הסדרה כלשהי בגלל הסעת סח< מוגברת מקטע ההסדרה. השקעת סח< נגרמת בדר* כלל על ידי סח< חולי, סילטי או חרסיתי, השקעת צרורות פחות אופיינית פרט למניפות סח<. שיטות מקובלות לשליטה על השקעת סח< כוללות:! תכנו 5 תעלות המסוגלות להולי* את ספיקות הסח< הצפויות.! אגני שיקוע לסח< במעלה הפרוייקט, על מנת לתפוס חלק מהסח<, נדרשת חפירה תקופתית לפינוי הסח< המצטבר.! שליטה על הפרופיל האורכי והסחיפה באפיקי- שבמעלה.! אמצעי שימור קרקע במעלה האג 5.! חפירה תקופתית ופינוי סח< שמצטבר באפיק. 40

.4 דוגמאות לבעיות יציבות בפרק זה מובאות מספר דוגמאות של בעיות יציבות, אמצעי ייצוב למניעת בעיות ייצוב וכשלי - של אמצעי ייצוב, בתנאי - המיוחדי - לאתר. 4.1 תעלת ניקוז מאספת, גניגר. תעלה זאת אוספת מי - מכביש מזרע?נהלל וכ 5 מי נגר עילי מהשדות הסמוכי.- השיפוע תלול מדי עבור תעלה זאת וכ 5 מי נגר נכנסי - מהשדות בצורה לא מבוקרת. התוצאה : העמקה מתמשכת של הקרקעית, יצירת ראשי ערוצי - בכל כניסה של זרימות צידיות )איור 19 א'( ויצירת מפלי - באופ 5 טבעי לאור* התעלה )איור 19 ב'(. ב א איור מס' :19 תעלה מאספת באזור גניגר, יצירת ראשי ערוצי ) : א( ומפלי ) : ב(. אג 5 ההיקוות של תעלה זאת הוגדל עקב עבודות הנדסיות במעלה, ספיקות השיא גדלו, התעלה שלא הייתה מותאמת לשינויי - אלו, הגיבה בהתחתרויות קשות, יצירת מיאנדרי - ועיקולי - ומדרגות. 4.2 נחל אמציה. הנחל הוסדר ויוצב בשני אמצעי.- האחד במפתני - לייצוב השיפוע האורכי והשני בכוורות במילוי עפר. לאחר זרימות שטפוניות, לא נותר דבר מהאמצעי - שננקטו. כנראה שהמפתני - לא הצליחו לייצר שיפוע המותא - לזרימות המצויות בנחל זה. ברור כי בכישלו 5 המפתני,- לכוורות הממולאות בעפר לא היה כל סיכוי לעמוד בזרימות השיטפוניות המאפיינות נחל זה. יתכ 5 והיה כא 5 ג - כשל תכנוני במרחקי - בי 5 המפתני - וג - כשל בביצוע. איור מס' :20 נחל אמציה שימוש כושל בשני אמצעי יצוב. מפתני : וכוורות ממולאות עפר. 41

4.3 מפתני: בנחל חרוד ובנחל שונ:. בניית מפתני- בתוואי התעלה הוא פתרו 5 יעיל בד"כ (איור מס' 21 א). חישוב לא נכו 5 במרווחי- בי 5 המפתני- יכול לאפשר מהירויות גבוהות מדי לתעלה ולגרו< הקרקע תו* יצירת מפלי- גדולי- מהמתוכנ 5 (איור 21 ב). במסגרת סקר הנחלי- שערכנו, נמצא כי הבעיות העיקריות בייצוב במפתני- נובעות מכמה סיבות: אי הקפדה על רווח מתאי- / מרחק מתאי- בי 5 המפתני-, יישו- לא נכו 5 של הפרשי גבהי-. בתעלות בה 5 לא מבצעי- שיכו* אנרגיה במורד נוצרות חתירות העלולות למוטט את המתק 5 או למנוע את תפקודו. א ב איור מס' 21: מפתני: בנחל חרוד (א'), מפתני: בנחל שונ: (ב') 4.4 גביוני: בנחל איילו 3, קטע נתב " ג. "שדרת הגביוני-" בנחל איילו 5 קטע נתב " ג, מספקת הגנה יעילה לגדות האפיק ולקרקעית. במקביל נוצרה בעיית תחזוקה של כיסוח הצומח הגדל בסח< שנלכד בי 5 האבני- ויוצר בית גידול נוח להתפתחות צמחייה בקרקעית. יש קושי להכניס כלי- מכניי- לעבודות תחזוקה על גבי הגביוני-, קשה לנקות את האפיק מפסולת וגרוטאות ובנוס<, המכסחות ההידרוליות אינ 5 מגיעות למרחקי- ארוכי- כ* שלא נית 5 לכסח את הצומח בקרקעית. איור מס' 22: יצוב בגביוני:, נחל איילו 3, קטע נתב " ג. 42

. 5 איסו 1 מידע להערכת יציבות תעלות כללי הערכת יציבות תעלות (ראה פרק ( 2 דורשת איסו< מידע על התעלה ועל אג 5 ההיקוות שלה. פרק זה מספק מדרי* לאיסו< מידע הנדרש לביצוע פעולות ייצוב או פעולות אחרות בתעלה. לרוב המידע שיידרש יהיה טופוגרפיה (מדידות (, סוגי קרקעות ומאפיינ 5, נתוני- הידראוליי-, הידרולוגיי-, תכנו 5 גיאוטכני והערכה סביבתית. גישה מקצועית ומפורטת לעבודת השדה בהערכת היציבות בגדות היא הבסיס לזיהוי ואפיו 5 של הבעיות. נדרשת שיטה עקבית לתצפית, לרישו- וזיהוי תהליכי- מתמשכי- בתעלה ואבחו 5 המצב הקיי-. למרות שלהערכת יציבות מקצועית יש מחיר כלכלי יש לה יחס עלות תועלת גבוה מאוד, א- ניקח בחשבו 5 את התוצאות של איבחו 5 שגוי. הערכה מדויקת של בעיות בגדות תומכת בבחירה של החלופה שתספק את התגובה המתאימה ביותר. הערכה מדויקת תמנע אסטרטגיות לא יעילות בפתרו 5 בעיות יציבות ובתחזוקה או תכנו 5 יתר שגור- להוצאות מיותרות. במילי- פשוטות : פרויקט ייצוב גדות יצליח רק כאשר יתמקד בגור- הספציפי של חוסר היציבות. ) או כאשר למתכנ 5 יש הרבה מזל). להל 5 מפורטי- 7 צעדי- לזיהוי ותיעוד המצב באתר :. 1 לימוד הבעיה והמטרות?איסו< מידע היסטורי והכנות לעבודת השטח.. 2 גיליו 5 תצפית יצירת גיליו 5 סטנדרטי שאוס< את התצפיות מהשטח ואת ההסברי- לתהליכי-, לשימוש המתכנני- ומקבלי ההחלטות. 3.מפת סביבה הצגה גראפית של קטע האפיק הבעייתי של המורד ושל המעלה, לצור* תיעוד מוצע שרמת המיפוי תהיה בסטנדרטי- מתאימי- שייקבעו.. 4 תאור מפורט של התעלה והגדות? מדידות וסקר קרקע כולל תוכניות מדידה חפירת בורות מחפרו 5 על פי הצור* וסקר של הצמחייה.. 5 תיאור הבעיה השלמת הסברי- לתהליכי- ולתצפיות שבשלבי- הקודמי-. מוצע להתייחס בתאור ג- לקטעי- הבעייתיי- ביותר וג- לקטעי- הפחות בעייתיי- לפני קביעת האפיו 5 הכללי.. 6 התנאי- בבוה 5 התעלה בשלב זה נתמקד בתצפיות ובהסברי- שלה- באזור בעייתי וחיוני? בוה 5 התעלה. תאור התנאי- יכלול התייחסות לצורת חת* הרוחב, הצמחייה וסימני סחיפה.. 7 מפת גדות ופרופילי-? בשלב האחרו 5 המתבצע במקביל לשלבי- 4,5,6 מתקבל תוצר שהוא מפה מפורטת ופרופילי- אופייני- שמציגי- את הפריסה המרחבית של תופעות שונות. נית 5 לבצע שימוש יעיל בתצלומי- וסקיצות שהוכנו בשלבי- הקודמי-. הער* של התצלומי- גדול יותר באופ 5 בולט כאשר יש לה- יחוס מרחבי ברור במפה מפורטת. 5.1 סקירה של ההתפתחות ההיסטורית בהערכת מערכת של נחל קיי-, חשוב לזהות את ההתפתחות ההיסטורית אשר השפיעה על המורפולוגיה והיציבות שלה. יש אזורי- בה- המאפייני- הנוכחיי- של הנחלי- ה- תוצאה של פעולות, שינויי- והפרעות שנעשו בעבר (הסטת אפיקי-, ייבוש ביצות וכו ' (. במקרי- רבי- יהיה קשה לאתר תיעוד של פעולות אלו. ע- זאת, בעזרת מפות מתקופות שונות, צילומי אוויר שוני-, תוכניות, סקרי- מקדימי- וכו' נית 5 לקבל רמזי- על שינויי- מהותיי- שאירעו בשטח. בכ* נית 5 להשיג מידע חשוב ביותר. 43

המידע ההיסטורי נדרש לפרויקט המקומי בנחל וכ 5 על אג 5 ההיקוות במעלה האפיק. שינויי- בקנה מידה גדול בשימושי הקרקע משפיע לרוב מהותית על יציבות הנחל ע"י שינויי- בספיקות השיא, תנאי הנקיזות של האג 5 ואספקת הסח<. מידע על הצפות משמעותיות מהעבר, תיקוני- ושדרוגי- של גשרי- ומתקני- הנדסיי- אחרי- יכולי- להיות לעזר רב. 5.2 פענוח מפות ותצלומי אוויר מפות טופוגרפיות בקני מידה שוני- וממועדי- שוני- יכולות להצביע על מערכות הניקוז הטבעיות ועל השינויי- אשר חלו באג 5 ההיקוות, על האפיקי- ועל תנוחת הנחל ומרחבי ההצפה שלה-. הערכה של פרופילי- אורכיי- יכולי- להתקבל ממפות קונטורי-. מידע זה יכול להיות יעיל ביותר בעיקר לנחלי- גדולי- ופחות לנחלי- קטני-. רצ< של תצלומי אוויר, ה- לרוב כלי החישה מרחוק היישומי ביותר ללימוד הנחל והשינויי- שחלו בו. איכות הצילו- והתאמת קנה המידה יכולי- להשתנות מהותית בי 5 תאריכי- שוני-. צילו- מגובה נמו* או צילו- בקנה מידה גדול אינ- תמיד הכלי הטוב ביותר לייצוג מאפייני נחל במיוחד באזורי- המושפעי- מהפרעות כגו 5 חורשות, מטעי- וכו', מכיוו 5 שמאפייני התעלה מיטשטשי- בצילו- ע"י הצמחייה וההבדלי- בי 5 מרבצי השקעת סח< מיטשטשי-. קנה המידה המיטבי נע בי 5 1:10,000 לבי 5 1:30,000. כאשר משווי- בי 5 תצלומי אוויר ממועדי- שוני- יש להתחשב בגובה מפלס המי- בנחל בעת הצילו- (נית 5 להערכה בעזרת תחנה הידרומטרית ונתוני גש-). יש לנקוט בזהירות במימד האופקי בהשמת שכבות מידע ממועדי- שוני-, נית 5 להיעזר בנקודות בקרה קבועות מהתצלומי-. כיו- נית 5 להשתמש ג- בתצלומי- או הדמאות לוויי 5 לניתוח מאפייני- שוני- של קרקעות ושימושי קרקע באג 5 ההיקוות. נושא זה נמצא בפיתוח מואA ונמצא ככלי יעיל ביותר במיוחד בשילוב של מערכות לעיבוד נתוני- ומערכת.(GIS) בכלי- אלו נית 5 לקבל בקלות יחסית מידע על שינויי- בשימושי קרקע, תזוזת גדות או א< מיקו- אפיק, נדידת מיאנדרי- ושינויי- במפלסי הצפה. ניתוח רב משתני בבסיס נתוני- ממוחשב על בסיס רב שכבתי מסוגל לתת תמונה טובה על השינויי- והמצב העכשווי של התעלה. הדמיה בי 5 א- היא מלווי 5 ובי 5 א- היא מתצלומי אוויר ניתנת לתיקו 5 והתאמה בעזרת (GIS) למפות קיימות של האזור עליו שואפי- לקבל מידע. ע"י בניית שאילתות מתאימות בבסיס הנתוני- נית 5 לקבל כלי החלטה טובי- במהימנות רבה. גישה זאת יכולה להקדי- כל פעולה אחרת המבוצעת בשטח ויכולה לחסו* מאמצי- רבי-. 5.3 פיקוח שדה בהערכת יציבות של נחל או של אג 5 היקוות, תצפיות שדה ה 5 בעלות תפקיד חשוב ביותר. פיקוח השדה צרי* להיעשות לאחר מחקר והתבוננות במפות ובתצלומי אוויר כדי לקבל תמונה על המרחב כולו. רצוי כי פיקוח השדה ילווה בצילומי- מאתרי- נבחרי- ובתיאור בכתב של הבעיות באתרי- הנצפי-. חשוב שהפיקוח יעשה ע"י אד- המנוסה בתחו- ההידראוליקה או בתחו- בעיות יציבות. עדי< שהביקורי- באתר יהיו בזמני- בה 5 הזרימות נמוכות ושהגדות תהיינה חשופות מצומח כ* שנית 5 לראות את הקרקעית ואת בוה 5 התעלה. תצפיות נוספות בעת הצפה ואירוע זרימה מפותח יכולות ללמד עוד על מקרי קיצו 5. נית 5 להשתמש ג- במכשירי- רושמי זרימות מה- נית 5 להסיק על משכי זרימה, נפחי מי- וספיקות שיא. 44

לאחר זרימות נית 5 לראות סימני שיא על הגדה. הרחופת הצפה על המי- נתפסת על הגדה ונית 5 להסיק וא< לחשב מתוכה את ספיקות השיא בשיטת העבר שיפוע (גרתי וחובריו 1999 ). יש לבחו 5 בזהירות נתוני- שנאספו סמו* לגשרי-, העלולי- להשפיע נקודתית על מהל* הזרימה התקי 5, ע- זאת במקרי- רבי- נרשמי- קווי זרימה מירביי- על קירות מעבירי מי- או על עמודי גשרי- כ* שנית 5 לקבל רמזי- על זרימות באפיק. יש לעקוב אחר אזורי- בה- קיימת תופעה של התמוטטות גדות (איור מס' 23 א ' (, בעיות חלחול ופייפינג (איור מס' 23 ב'), התערצות צד (איור מס' 23 ג'), חתירה בבסיס גשר איור מס' 23 ד'). דוגמאות אלו ואחרות יכולות ללמד אותנו על בעיות מקומיות או אזוריות אית 5 יש צור* להתמודד. איור מס' 23 ב': חלחול ופייפינג איור מס' 23 א ' : גלישת גדות איור מס' 23 ג': התערצות צד לראשי ערוצי: איור מס' 23 ד': חתירה בבסיס גשר 5.3.1 מאפייני: לחקירת שדה: קיימי- מספר מאפייני- עיקריי- אות- יש לחקור ביתר תשומת לב בשדה לצור* הבנת הגורמי- המשפיעי- על יציבות התעלה. א. התנאי: במעלה אג 3 ההיקוות: קיימי- מספר מאפייני- עיקריי- כמו טופוגרפיה, קרקעות, צומח, שימושי קרקע ושינויי- העלולי- להשפיע על יציבות האפיק. אזורי אירוזיה והשקעת סח<, מקורות תורמי סח<, שינויי- בהתפתחות ראשי ערוצי-, מערכות ניקוז והשקיה, שינוי בתצורות פני קרקע. 45

תנוחת האפיק והגדות: מבנה גיאולוגי, תזוזת אפיק, נדידת מיאנדרי- וקרקעות הגדות, גלישות קרקע בגדות, שינוי מפלס בנחל, הגנה על הגדות, תנאי הצפה משתני-. שינויי- בפרופיל הנחל עקב שינויי- בתנועת סח<. פני מי: ופרופיל הידראולי: סימני שיא של גובה מי-, תנאי ופשט ההצפה, מהירות זרימה וחספוס. תנאי מורד הנחל: הפרעות קודמות, מאפייני- העלולי- להיות רגישי- לטיפול במעלה. ב. ג. ד. 5.4 סקירת התעלה ופשט ההצפה קיימי- מספר מאפייני- עיקריי- המשפיעי- על פשט ההצפה ועל התעלה: טופוגרפיה: יש לבצע סקירה טופוגרפית או פוטוגרמטרית לצור* קבלת קווי גובה (קונטורי-) של תוואי התעלה ופשט ההצפה (Floodplain). בעזרת קווי הגובה נית 5 לקבל את הפרופיל האורכי של התעלה ושל פשט ההצפה. חתכי רוחב: סקירת חתכי הרוחב בתעלה יכולי- להראות שינויי- בכיסוי בצומח, שינויי- נראי- לעי 5 של קרקעות הגדות, הגנה על הגדות, סימני שיא של זרימות מהעבר. מיקו- חתכי הרוחב צרי* לייצג את מגוו 5 התנאי- באפיק: עיקולי-, ישורת, הצרויות והתרחבויות. פרופיל אורכי: הפרופיל האורכי אמור לשק< מפלסי קרקעית, מפלסי מי- של זרימות שיא וזרימות בסיס, רו- כתפי הגדות, מפלי-, מבני-. את הפרופיל האורכי יש לקשור (במדידה) לנקודות קבע (עמודי חשמל, יציקות בטו 5 בסביבה, כבישי- וכדומה) לצור* מעקב על שינויי-. חומרי- וקרקעות: יש לקחת דגימות קרקע מייצגות מהחת* האורכי של התעלה בכדי לאבח 5 את מגוו 5 וגודל גרגיר הקרקעות הנמצאות בתעלה. באזורי- המושפעי- משפכי תעשיה חקלאות או קולחי-, יש לאבח 5 את החומרי- המצויי- במי- ובקרקעית ולקבל הערכה על מידת השפעת- על קרקעות וצמחיית התעלה ופשט ההצפה. 5.5 סקירת זרימות והערכת 3 כללי: נתוני- על הזרימות בתעלה הכרחיי- לכל ניתוח הנדסי של יציבות התעלה. הנתוני- הנדרשי- הינ-: רישומי ספיקות, תדירות הצפות ומשכי זרימה. בנחלי- בה- יש תחנה הידרומטרית נית 5 לקבל נתוני- אלו ללא בעיות מיוחדות. בנחלי- בה- אי 5 תחנה הידרומטרית יש ליצור הידרוגר< סינתטי על בסיס דמיו 5 ע- אג 5 /תעלה דומי- בה- קיי- מידע על זרימות, או לחלופי 5 להשתמש במודל הידרולוגי המעודכ 5 לאזור בו מתבצע פרוייקט. רישומי ספיקות: הרציפות ההיסטורית של נתוני ספיקות השיא מועילה ביותר בפרשנות של סקר השדה. באגני- קטני- תשומת לב מירבית צריכה להינת 5 דווקא לספיקות השיא יותר מאשר לספיקות יומיות או חודשיות. נדירות של אירוע זרימה גדול יכול להטעות את הערכת יציבות התעלה במוב 5 ארו* הטווח. לעומת זאת, אירוע שקרה לא מזמ 5 יכול ליצור רוש- מוגז- על אי יציבות התעלה לטווח ארו*. לאחר אירוע שטפוני גדול או חריג, יש לבחו 5 את היסטוריית האירועי- שזרמו בנחל כדי להבי 5 ולחשב את הסתברותו של האירוע הנוכחי. משכי הזרימה מספקי- מושג כללי על התדירות בה מתקיימת תנועת חומרי מצא ולמיצוע נפחי סח< שנתיי-. 46

5.6 מידע גיאולוגי וגיאוטכני מידע גיאולוגי וגיאוטכני הוא חשוב כדי להערי* את יציבות התעלה. יש חשיבות רבה בהבנת המקורות הגיאולוגיי- והמאפייני- הגיאוטכניי- של הקרקעות והסח< הבאי- בקשר ע- התהליכי- הדינמיי- המתרחשי- בתעלה. מידע כזה יכול להתקבל מדו"חות קודמי- שנעשו באזור או משילוב יועצי קרקע מומחי-. תנאי- גיאוטכניי- של קרקעות אלוביאליות, חרסית, סילט וחול לעיתי- קרובות מסתיימי- בקריסת גדות עקב מינהור (פייפינג (, התהוות שבר מאמצי- ותנועת גושי קרקע. קרקעות אגמיות עשויות להיות משוכבות ובעלות תכונות אי יציבות רבות. קרקעות לס יכולות להיות יציבות בשיפועי- מאוד תלולי- כאשר ה 5 יבשות, א* כאשר ה 5 מורטבות או כאשר ה 5 נתונות בלחצי- אירוזיביי- ה 5 קורסות. 5.7 הסעת סח 1 נושא הסעת הסח< מכוסה בפרק. 2.4 בהרבה מקרי- ובמיוחד כאשר מטפלי- בנחלי- קטני-, חסר המידע הדרוש לניתוח מעמיק של סוגיית הסח<. אול- נית 5 לקבל הערכות איכותיות ע"פ מספר נקודות:. 1 נית 5 לדרג את הסעת הסח< בחלוקה גסה (מעטה, בינונית ורבה) ולאפיי 5 זרימות ע"י צופי- בעלי ניסיו 5 ע"י תצלומי אוויר או מנקודות קרקעיות. תעלה בעלת הסעת סח< מרובה תחשו< אזורי- רבי-, על הקרקעית יהיו חלוקי- עגולי- ללא צמחייה. בתעלה ע- הסעת סח< מועטה הגדות יהיו יציבות, על אבני- וגרגרי- בקרקעית תהיה התפתחות אצות.. 2 דרגת עומס שטיפת חלקיקי הקרקע יכולה להימדד ע"פ מצב החלק העליו 5 של הגדה או פשט ההצפה. בתעלות בה 5 עומס שטיפת חלקיקי- גבוה,תהיה קיימת שכבה מוצקה שלא מאוכלסת ע " י צמחייה. ואילו בתעלות בה 5 עומס שטיפת החלקיקי- נמו* יראו חלקיקי- גראנולריי- על החלק העליו 5 של הגדה או בפשט ההצפה.. 3 בנחלי- בה- קיימת תופעת נדידת מיאנדרי-, דירוג הסעת הסח< קשור קשר הדוק ע- עיתוי נדידת המיאנדרי-.. 4 נחל רב ערוצי, מאופיי 5 במקרי- רבי- (א- כי לא תמיד (, בדרגת הסעת סח< גבוהה. מיאנדר עקמומי בו לא נראה (בהיטל על) נקודת חסימה, מאפיי 5 נחלי- בעלי הסעת סח< נמוכה. 47

. 6 בחירת טכניקת ייצוב כללי להל 5, תוצג גישה עקרונית לבחירת פתרו 5 לבעיות מקומיות של חוסר יציבות בתעלות או באפיקי- טבעיי-. אנו מניחי- כי בפרקי- הקודמי- הוגדרו הגורמי- והמכניז- של חוסר היציבות והוב 5 כי עבודות ייצוב נקודתיות מהוות רכיב במערכת מורכבת. לעיתי-, עבודות הייצוב הנקודתיות מהוות מרכיב יחיד בפרוייקט הסדרת הנחל. בפרקי- הבאי-? 9 7 יפורטו המרכיבי- של פרוייקטי- לייצוב תעלות. בפרק זה מוצגי- העקרונות לבחירת טכניקת ייצוב. החלופות השונות לא מתוארות בפרוט וכ 5 לא מפורטי-, היתרונות, החסרונות והיישו- הטיפוסי, אלה מפורטי- בפרקי- הבאי-. המסגרת הכללית לבחירת פתרו 5 ייצוב ניתנת לביטוי ע " י : א. יעילות הגישות החלופיות. ב. שיקולי- סביבתיי-. ג. שיקולי- כלכליי-. אנו מפרידי- בי 5 התאמה כללית או עקרונית של טכניקת ייצוב בה נדו 5 להל 5, לבי 5 התאמה תכנונית לאחר שקלול מכלול האילוצי- והקריטריוני- לתכנו 5. 6.1 יעילות גישות חלופיות גורמי היעילות הבאי- משפיעי- על בחירת שיטת ייצוב לפרוייקט מסוי-: עמידות. א. התאמה לחתירה ולשקיעה. ב. עומק הזרימה. ג. אילוצי- של תנאי הגבול בקצה. ד. התווית התעלה. ה. השפעה על קווי הזר-. ו. השפעה על הארוזיה (או השפעה על שקיעת הסח<) במעלה או במורד. ז. 6.1.1 עמידות רק לעיתי- רחוקות נית 5 ביטוי כמותי לתקופת התכ 5 של המבנה. לדוגמא, בפרוייקטי- בה- נער* ניתוח כדאיות כלכלית. בד"כ מסווגי- הפרוייקטי- כפרוייקטי- לטווח ארו* או פרוייקטי- לטווח קצר. דוגמאות לפתרונות לטווח קצר: א. ייצוב בפתרו 5 חירו- בזמ 5 שטפונות יוצאי דופ 5 הדורש התערבות מיידית ללא אפשרות לתכנו 5 פתרו 5 קבוע. ב. ייצוב מקומי של אפיק שנחתר בתוואי חדש, כאשר ההצפה היא למש* זמ 5 קצר והסיכו 5 שבעתיד החתירה תהיה באותה נקודה, נראה סביר. בד"כ הפרוייקטי- יהיו לטווח ארו* ובמקרה של ספק, סביר להניח כי תקופת התכ 5 של הפרוייקט ארוכה, מכיוו 5 שהוצאות העבודה והציוד בפרוייקט ה- בד"כ ההוצאות הגדולות ביותר. 48

שיפור או שדרוג של החומרי- לחומרי- עמידי- יותר יבטיח בד"כ יחס עלות תועלת גבוה בהגדלת מקד- הביטחו 5. מקרי- של תקופת תכ 5 מיוחדת יכולי- לכלול ציפייה להשפעה של פרוייקטי- עתידי- על תוואי האפיק המוסדר או הקמת מאגר שישפיע על הפרוייקט בעתיד וכדו '. כאשר פרוייקט עלול להיות מושפע בעתיד משפילה של הקרקעית בקטע האפיק במורד או מתזוזה של עיקול בקטע האפיק במעלה, נדרשת התייחסות מתאימה בקביעת אור* הקטע להסדרה. דרישות תחזוקה הערכת גור- התחזוקה כרוכה בשיקול השקעה קטנה לעומת פוטנציאל לכשל או נזק משמעותי לפרוייקט כתוצאה מתחזוקה לא מספקת. כאשר קיימות תחזוקה וניטור ברמה גבוהה, המזמי 5 יכול להעדי< טכניקות פחות עמידות, זולות יותר. נדרשת זהירות של המתכנ 5 בהסתמכות כבדה על תחזוקה עתידית, ה 5 בגלל גורמי- משתני- שאינ- בשליטת המזמי 5 וה 5 בגלל התנהגות אנושית צפויה?למזמי 5 קל להתחייב לתחזוקה בעתיד מאשר לבצע אותה בעת הצור*. ההחלטה על פתרו 5 פחות עמיד צריכה להתבסס על ראייה מפוכחת ואולי פסימית של ביצוע התחזוקה בעתיד. באופ 5 כללי, נראה כי נית 5 לתכנ 5 את רוב שיטות הייצוב בסיכו 5 נמו* לכשל. לפיכ*, החשיבות של התכנו 5 המפורט והביצוע בד"כ משמעותיות יותר מהקביעה העקרונית של שיטת הייצוב. הסעת עצמי- זרי- וסחופת עצמי- המוסעי- ע- הזר-, כגו 5 גרוטאות, עצי- שנסחפו וכדו', עלולי- לגרו- לנזקי- כבדי- ברמה כזו שטכניקות מסוימות לא יהיו כלכליות או ייפסלו על הס<. קורוזיה ושחיקה שחיקה וקורוזיה יקטינו מאוד את העמידות של פתרונות המתבססי- על מרכיבי- מתכתיי-. הגורמי- המכריעי- ה- הימצאות חומרי- כימיי- קורוזיביי- במי- (לדוגמא: בקישו 5, בירקו 5 ובנחלי- אחרי- בה- שפכי- תעשייתיי - (, ושחיקה בגלל ריכוזי גרופת וסחופת גבוהי- במהירויות זרימה גבוהות (לדוגמא בנחלי- שטפוניי- בנגב ובערבה). הציפויי- הפגיעי- ביותר לשחיקה וקורוזיה כוללי- מזרוני- גמישי- של גושי בטו 5 וגביוני-. 3 דרכי- למניעת או הקטנת הסיכו 5 לכשל בסביבה של קורוזיה או שחיקה:! טכניקה עמידה? שימוש בציפויי- קשיחי-, ציפויי אב 5, ציפוי שטח הגביוני- בחומרי- פלסטיי- או אספלט, הימנעות מחלקי מתכת.! מרכיבי- מיוחדי-? גלוו 5 כבד או ציפוי PVC לחוטי המתכת. שימוש בכבלי- סינטטיי- או כבלי פלדת אלחלד.! קביעת תחומי- שוני- לפתרונות בנחלי- זורמי-.! מתחת למי-? חומרי- עמידי- לקורוזיה הקשורה למי- ושחיקה! בי 5 קו המי- לצמחייה הקבועה עמידות לקורוזיה הקשורה למי-, לאויר ולשחיקה ברמה נמוכה.! מעל קו הצמחייה תיתכ 5 הגנה מסוימת של כיסוי הצמחייה מפני קורוזיה ושחיקה. 49

סיכוני- נוספי- במקרי- מסוימי- יש לצפות לוונדליז-, גניבות, בעיות הקשורות לבע"ח ושריפות. מניעת פיתויי- או "פרצות הקוראות לגנב" תקטי 5 את הסיכו 5 לוונדליז- וגניבות. חומרי- מסוימי- מהווי- מטרה ברורה לגניבות כגו 5 לוחות עA, לוחות בטו 5 אבני- מסותתות בצורה או בגודל אטרקטיבי, כבלי- ומותחני-. יצירת "חיי- קשי-" לגנבי-, לדוגמא: ע"י מרכיבי- גדולי- יותר ומורכבי- יותר לפירוק או הריסה עשויה להועיל. הגנה מפני פגיעת בע"ח הגנה זמנית על הצומח מפני רעייה ע"י גידור וכדו '. שימוש במיני- מקומיי- מתאימי- ופחות אטרקטיביי- לבע" ח. שריפות ברור כי חומרי- מסוימי- דליקי- יותר. באזור בה- שריפות שכיחות רצוי להשתמש באמצעי- עמידי- ולא להישע 5 על שרותי הכבאות או אמצעי- אחרי- לכיבוי שריפה. 6.1.2 התאמה לחתירה בקרקעית ולשקיעה עבור תנאי- זהי-, קיי- יתרו 5 משמעותי לשיטת הייצוב שמתאימה את עצמה לחתירה בקרקעית ולשקיעה בגדות על פני שיטות ייצוב קשיחות. התכנו 5 והביצוע של שיטות קשיחות לחלוטי 5 צרי* להיות זהיר וג- אז נדרשת תוספת של חומרי- גמישי- בנקודות קריטיות. 6.1.3 עומק זרימה עומק המי- הצפוי בזמ 5 הביצוע מגביל את שיטות הייצוב המעשיות. המצב הפשוט הוא בעבודה באפיק היבש או אפיק שיש לו פרקי זמ 5 ארוכי- יבשי-, כ* שהציפוי כולו מבוצע מעל פני המי-. המצב נעשה מורכב כאשר לאפיק קיימת זרימת בסיס קבועה, בעובי כמה עשרות ס"מ או יותר. בחירת אמצעי הייצוב מתחת למי- משמעותית. בד"כ טכניקת הייצוב המתאימה תשלב אמצעי שנית 5 ליישו- באמינות גבוהה מתחת למי- ע- אמצעי זול יותר לייצוב הגדות שמעל המי-. הפתרו 5 המורכב או היקר ביותר יהיה בנחלי- בה- עומק הזרימה גדול ממספר עשרות ס"מ ובוה 5 התעלה עמוק בתו* האפיק. טכניקה מעניינת במקרה כזה "מביאה את הנחל לאתר העבודה". ע "י ייצוב במילוי אב 5 מחוA לאפיק, בתוואי רצי< וחלק מעבר לגדת הנחל הקיימת (תעלה במילוי אב 5 בגדה (trenchfill ברגע שהארוזיה באפיק מגיעה למילוי האב 5, מילוי האב 5 שוקע עד שנוצר כיסוי יעיל של הגדה למניעת המש* הארוזיה. 6.1.4 אילוצי: הקשורי: בשמירת קווי הגדות הקיימי: ייתכנו מקרי- בה- לא נית 5 לחרוג מהגדות הקיימות ולא נית 5 למת 5 את שיפועי הדופ 5 או מקרי- בה- לא נית 5 ליצור משטח מתאי- לציפוי שייג 5 על הגדה בפני ארוזיה, בגלל עלות גבוהה או מתקני- סמוכי- לגדה. הגבלות הקשורות בסילוק עודפי חפירה עלולות ג- כ 5 ליצור צור* במיזעור החפירה בגדות. 50

במקרי- בה- לא נית 5 לסבול חתירה כלשהי ונדרש פתרו 5 ייצוב מיידי יהיה צור* לשק- את הגדות, בד"כ בעזרת קירות תמ* או טרסות אב 5 ומילוי עפר. במקרי- בה- נית 5 לסבול מידה מוגבלת של חתירה, מילוי וחפירה עשוי להיות מתאי-. גישה זו מחייבת תשומת לב מיוחדת לקטעי הגדות שבמילוי, באמצעות הגנה על הבוה 5, פילטר או גיאוטקסטיל ושימוש בציפוי גמיש שיותא- לתזוזות או גלישות של הגדה. נדרש שחומר המילוי לא יהיה אטו- על מנת למנוע מינהור ע"י שכבות חדירות יותר בגב חומר המילוי. חומר מילוי לא קוהזיבי יתאי- מאד בגלל אפשרות נוחה להידוק ולמניעת גלישה. הידוק מלא יהיה יקר א* הידוק ברמה מסויימת באמצעות המעברי- של כלי החפירה והמשאיות כדאי מאד, מכיוו 5 שיקטי 5 את חוסר היציבות בעלות מינימאלית. 6.1.5 אילוצי: הקשורי: בהתוויית התעלה הימנעות משינויי התוויה קיצוניי- ע"י אימוA התוואי הכללי הקיי- יהיה בד"כ זול יותר מהתוויה מחדש ויש לו יתרו 5 בכ* שישנה פחות את מאפייני הזרימה. אול-. לעיתי- אילוצי- של מבני- או מתקני- קיימי- ומתוכנני- או תנאי- הידרוליי- לא נוחי- של עיקול חד או גדה מאד לא אחידה יחייבו תיקוני תוואי. א- נדרשי- תיקוני תוואי, התוויה חלקה וזורמת יותר תהיה עדיפה משיקולי- הידראוליי- ומבניי-, א* התוויה לא רגולרית תהיה עדיפה משיקולי- של יצירת גיוו 5 של החי והצומח. 6.1.6 השפעה על קווי הזר: שינוי הגאומטריה של התעלה או לעתי- אפילו עבודות ייצוב הגדות ישנו במידה מסוימת את ההידרוליקה של הזרימה. ההשפעה על קווי הזר- לעיתי- לא ניתנת לחיזוי, אול- נית 5 לבחו 5 את הרגישות להשפעות פוטנציאליות בהנחות שונות. למזלנו, עבור רוב הפרוייקטי- לייצוב גדות בהיק< מוגבל ג- הנחות פסימיות יביאו למסקנה שלא צפויה השפעה משמעותית. הנמכה של קווי הזר- עלולה לגרו- להשפעות הלא רצויות הבאות: שפילה של קו הקרקעית ביובלי- המתחברי- לאפיק הנדו 5. פגיעה בחי ובצומח בזרימות נמוכות. הנמכת קו פני מי התהו- הסמו* לאפיק. הקטנה של היציבות הגיאו?טכנית של גדות התעלה. היצרות או סתימת התעלה ע"י צומח. צור* בחפירה או ניקוי במורד האפיק. הנמכה חמורה של קווי הזר- קשורה בד"כ לתיעול בקטעי- ארוכי- וההשפעה של הגנה על הגדות בלבד תהיה בד"כ לא משמעותית ולא ניתנת להערכה בדיוק. 51

זרימות שטפוניות בתעלות המוסדרות לשליטה על שטפונות ובעיקר באפיקי- קטני-,נדרש לבחו 5 לעומק את ההשפעות של עבודות ההסדרה והייצוב על כושר הולכה. גישה של ציפוי ככל הנראה לא תקטי 5 את כושר ההולכה. כל ציפוי צפוי להיות מחוספס פחות מגדות בה- קיימת ארוזיה. (בעיקר כאשר בעבודת ההכנה לציפוי מבוצעת החלקה ומיתו 5 של שיפועי הדופ 5. דייקי- ומעכבי- צפויי- להקטי 5 את כושר ההולכה ע"י היצרות החת* הזור- וע"י השקעה צפויה של סח< ועידוד הצומח בגדות,א* מצד שני תיתכ 5 העמקה של החת* וריכוז של הזרימה במרכז האפיק ישפרו את כושר ההולכה. נית 5 לחזות במקרי- מסוימי- ע"י מודלי- נומריי- ופרופילי- הידרוליי- את השינויי- הצפויי- בפני המי-. בגישה שמרנית נית 5 יהיה להניח כי: לא תהיה העמקה בתעלה המיוצבת. צפויה השקעת סח< משמעותית בי 5 המתקני- המעכבי-. גדות מיוצבי- יהיו מכוסות בסופו של תהלי* בצמחיה הדומה לצמחיה הטבעית באפיק או בגדות יציבי-. זרימות נמוכות הגישה להשפעה של פרוייקט ייצוב על הזרימות הנמוכות פחות ברורה. מפלסי- נמוכי- יותר צפויי- כאשר האפיק המורדי יהיה צר ועמוק יותר. באופ 5 דומה נית 5 יהיה לחזות במקרי- מסוימי- את השינויי- הצפויי- בפני המי- ע"י מודלי- נומריי- וחישוב בפרופילי- הידרוליי-. 6.1.7 השפעה על הארוזיה במעלה או במורד השלב האחרו 5 בהערכת היעילות של גישות חלופיות לייצוב הגדות הוא לבחו 5 השפעה פוטנציאלית על הארוזיה במעלה או במורד הזר-. בחינת ההשפעה של פרויקטי- גדולי- לייצוב קטעי אפיק בעיקר כאלה הכוללי- בנוס< שינויי- משמעותיי- באג 5 ההיקוות (מאגר השהייה, טיפול אגני וכדו ' (, מורכבת ונדונה בפרקי- הקודמי-. להל 5 התייחסות צרה יותר המציגה את הקשור להשפעה הפוטנציאלית של חלופות ייצוב שונות. באופ 5 כללי סביר לטעו 5 כי ייצוב גדת אפיק לא ישפיע באופ 5 משמעותי על מעלה האפיק. סביר יותר כי המעלה עלול להשפיע על הקטע המיוצב במקרה של תזוזה או נדידה של האפיק במעלה. האפשרות שמניעת ארוזיה בנקודה מסוימת תשפיע על הארוזיה במורד סבירה יותר. למרות שהארוזיה הכללית במורד לא צפויה להשתנות, עדיי 5 ייתכנו שינויי- מקומיי-, א* בעיה זו דומה בכל טכניקות הייצוב שנבחר מכיוו 5 שכל פעולה שתרס 5 את תזוזת האפיק תשנה את התנהגות האפיק בעתיד ברמה מסוימת, ככל שהשינויי- בתוואי האפיק ובגיאומטריה קטני- יותר כ* ההשפעה תהיה קטנה יותר. על מנת לבחו 5 לעומק את ההשפעה של הפרויקט נדרש מחקר או ניתוח הידרולי וגיאומורפולוגי. 52

6.2 היבטי: סביבתיי: כללי ההתייחסות להל 5 של השיקולי- הסביבתיי- היא בגישה סביבתית רחבה שנדונה בפרקי- נוספי- במדרי*, כאשר נית 5 דגש לגורמי- המשפיעי- על בחירת פתרו 5 הייצוב באתר נתו 5. הצלחה או כשלו 5 של פרויקט ייצוב במקרי- רבי- נובעת מההשפעות הסביבתיות. המשקל של השלכות סביבתיות שליליות עלול להיות מכריע ג- כאשר הפרויקט יהיה יעיל לחלוטי 5 מבחינת גדות יציבות. 6.2.1 השלכות סביבתיות פוטנציאליות. סביבת החי והצומח לאור* האפיק ההשלכות הפוטנציאליות כוללת: איכות המי- פגיעה באיכות המי- במהל* הביצוע שונה במשטר הסעת הסח< לאחר הביצוע העלאת טופ המי- כולל הסרה ש לצל שהיה קיי- קוד- לכ 5 ע"י העלווה. או הקטנת טמפרטורת המי- בגלל כיסוי הצומח. נוכחות תשטיפי- או חומרי- מזהמי- שמתפרקי- מהחומר לייצור הגדות דגי- שנויי- בגודל ובפירוס מהירויות הזרימה. שינויי- בתצורות תחתית התעלה ובעומק התעלה, השפעות לא ישירות על הדגי- בגלל ציפורי- או בע"ח הניזוני- מדגי-. יצורי- החיי- בתחתית התעלה חומר התחתית הטבעי הוחל< בחומר של ייצוב התעלה. שינויי- כאלה עלולי- להיות קטלניי- ליצורי- חד תאיי- בתחתית התעלה ותיתכ 5 השפעה על המש* שרשרת המזו 5. 6.2.2 סביבת הגדות ההשפעה על סביבת הגדות עלולה להיות משמעותית יותר ולטווח ארו* יותר מאשר נראה. אזור השימור לאור* רצועות האפיקי- מהווה מרכיב מרכזי במערכת הסביבתית והשלכות של פגיעה בו עלולות להיות מרחיקות לכת מכדי שנית 5 יהיה לצפות 5. לרצועת השימור תפקיד חשוב בקיו- ובגיוו 5 המיני- של הצומח ) מי- וחומרי הזנה) ובקיו- ושמירת מגוו 5 המיני- של החי (מי-, מזו 5, מחסה). רצועות השימור מהוות פרוזדור לתפוצה של מיני- ב"כיסי-" בה- נשמרי- התנאי- הטבעיי- באזורי- מתפתחי-. החומר האורגני הנוצר בגדות (צומח, רקב וחרקי-) שנופל לתו* המי- מהווה מקור אנרגיה למערכת הטבעית. הפעילות בזמ 5 הביצוע עלולה לפגע ישירות או להפריע לתנועת בע"ח באפיק, בפעילות טבעית כגו 5 חיפוש מזו 5, קינו 5, חיזור וכדו' פגיעה כזו עלולה להיות משמעותית עבור מיני: נדירי: או מיני: בסכנת הכחדה. 53

. 7 ציפוי פני שטח והגנה מפני ארוזיה שריו 5 הוא אמצעי הגנה הבא במגע ישיר ע- גדת הנחל עליה הוא מג 5, לרוב הוא נקרא ציפוי. את האמצעי- לציפוי פני השטח נית 5 לחלק למספר קבוצות עיקריות:. 1 ציפוי אב 5.. 2 ציפוי קשיח.. 3 גביוני- ומזרוני אב 5. יתרונות: ציפוי ושריו 5 פני שטח הגדה הינה גישה יעילה ובדוקה היכולה להיות מתוכננת במדויק ובמיוחד לאתר ולמצב הייחודי. ההגנה על הגדה מפני ארוזיה היא יעילה ומיידית. בנוס< נית 5 ג- לתכנ 5 הגנה ג- מזרימות עיליות מעבר לגדה. חסרונות: לרוב נדרשת עבודת הכנה של הגדה כגו 5 : הסדרת שיפוע הגדה והחלקת השטח. עבודות אלו מייקרות את עלות המיתק 5, נזק אקולוגי והפרעה למבני- קיימי-. שיעור עבודות העפר הכרוכות בסוג זה של הגנה על הגדה יהיה משמעותי במיוחד א- יש צור* בשינוי תוואי האפיק, עבודות חפירה או מילוי. ישו- יעיל של הגנה על הגדות בעבודות תת מימיות במי- עמוקי- או במהירויות זרימה גדולות, לרוב מסוב* ועלותו יקרה. לכמה חומרי ציפוי נדרש תקציב נוס< לפתרו 5 בעיות חזותיות או אקולוגיות. שיקולי תכנו 5 : לציפוי חייב להיות משל ו/או כוחות אחיזה כאלו שישאירו אותו במי- כאשר יופעלו עליו כוחות הידראוליי- או מעצמי- המוסעי- בנחל ע"י הזרימה. הציפוי חייב למנוע יציאת סח< משמעותי מהגדות כתוצאה מטורבולנטיות הזרימה או מזרימות תת קרקעיות. כל שיטות הציפוי מחייבות שיקולי יציבות גיאוטכניי- זהירי- של הגדות, ולעיתי- נדרש שימוש ביריעות גיאוטכניות או בחומר גרנולרי לניקוז הגדה ובכדי למנוע בריחת חומר מתחת הציפוי. 7.1 ציפוי אב 3 בפרק זה נסקור את השיטות המקובלות לציפוי אב 5 של גדות נחלי- תו* בחינה של היתרונות והחסרונות של האמצעי- השוני-. פירוט רחב יותר על ניסויי- שנערכו בארה"ב נית 5 למצוא ב: U.S. Army Corps of Engineers (1990) השיטה הנפוצה ביותר לציפוי גדות באב 5 הינה אב 5 ריפ רפ או אב 5 שפוכה. שריו 5 האב 5 מיוש- באב 5 מדורגת שהיא למעשה תערובת של אבני- בגדלי- שוני-. האבני- הגדולות מיועדות להגנה בפני הכוחות ההידרוליי- של המי- והאבני- הקטנות נועדו למנוע את תזוזת האבני- הגדולות ולמנוע בריחת חומר גדות דר* המרווחי- שבי 5 האבני- הגדולות. על האבני- להיות מסלע קשה. אבני- מסלע וולקני (בזלת, גרניט ועוד) או סלעי משקע קשי- (גיר, דולומיט וכו ' (. אבני- ממסלע פרי* או מסיס אינ 5 מתאימות. יתרונות: בשל העובדה שציפוי אב 5 הינה שיטה מקובלת, קיי- מידע רב העוסק בשיטה במצבי- שוני-. ציפוי האב 5 הוא בעל עמידות רבה ויישומו יכול להיות בהתאמה רבה לפני השטח. האב 5 הינו אמצעי טבעי 54

שאינו יוצר מפגעי- סביבתיי- או נופיי-, זמינותו גבוהה ברוב חלקי ישראל ומחירו זול באופ 5 יחסי לציפויי- קשיחי- אחרי-. לאחר זמ 5 מה יש השקעת סח< בי 5 החריצי- ומתפתחת צמחיית בר הגדלה ומכסה את האבני-. ציפוי אב 5 המיוש- בהדרגתיות מהווה נקז ג- למי- תת קרקעיי- המתנקזי- מהגדה ויכולי- לגרו- להתמוטטות של הגדה. חסרונות: במצבי- מסוימי- עלות המתק 5 יכולה להיות יקרה בשל מחירי הובלה גבוהי- ועלות גבוהה של עבודה בכלי- כבדי-. לעיתי-, עקב התרבות צמחיית הבר נוצרת הפרעה לזרימה ויש קושי בתחזוקת הגדות בגלל אי אחידות פני השטח ובגלל שלכלי התחזוקה אי 5 אפשרות לנסוע על גבי הציפוי. 7.1.1 ריפ רפ ציפוי ריפ רפ מוגדר כאב 5 מדורגת השפוכה על הגדה ומסודרת באופ 5 אחיד על הגדה. יתרונותיה וחסרונותיה של שיטה זאת מפורטי- בתחילת פרק. 7 באיור מס' 24 נית 5 לראות את ההסבר העקרוני ליישו- באב 5 ריפ רפ. בחלק העליו 5 של הגדה: צמחייה או יצוב ביו הנדסי מפלס מי- במרבית הזרימות יריעת גיאוטכסטיל מפלס זרימת בסיס שכבת אב 5 מדורגת (בקלש). א- נדרש אז יריעת גיאוטכסטיל עובי שכבת הבסיס לפחות פעמיי- עובי האב 5 איור מס' 24: תרשי: עקרוני של אב 3 ריפ רפ שיקולי תכנו 5 : תכנו 5 של הגנת גדה באב 5 ריפ רפ אינו מיועד לנחלי- בעלי שיפוע אורכי הגדול מ 2%. יש לבחו 5 מספר מאפייני- נוספי- של האב 5 והגדה עליה יש להג 5 : צורת האב 5, גודל, משקל, עמידות, מידת דירוג האב 5, עובי שכבת הריפ רפ, שיפועי הדופ 5 של הגדה, חספוס, צורת הגדה, עקמומיות תוואי הנחל והשיפוע של הגדה הנגדית. חומר הקרקעית ומאפייני הגריפה שלה ייקבעו את מאפייני התכנו 5 של בוה 5 הגדה, שהוא חיוני בציפוי ריפ רפ של הגדות. הצור* בניקוז מי- תת קרקעיי- יקבע את סוג הפילטר בו יש להשתמש כמניעה מפני בריחת חומר מהגדה (פרק 7.1.6). יש לתכנ 5 את ציפוי הריפ רפ כ* שיעמוד בפני הזרימות הגדולות ביותר המתוכננות בנחל. להל 5 מספר מאפייני- הרצויי- בתכנו 5 אב 5 ריפ רפ: 55

ק ) א. מאפייני אב 3 הריפ רפ. 1 צורת האב 5 : צורת ריבוע לאב 5 היא הצורה העדיפה על פני צורת מלב 5 מפני שכ* ה 5 מסתדרות זו לצד זו באופ 5 העמיד יותר לתזוזות. עדי< כי לאב 5 יהיו שוליי- חדי- ופאות חלקות, משטחי- עגולי- של האב 5 מאפשרי- תזוזה של האב 5, וכוחות החיכו* שלה- נמוכי- מאשר פאות של אבני- ריבועיות. ככל שהאב 5 תהיה מדורגת יותר תתקבל מסה אחידה הפחות רגישה לארוזיה. היחס בי 5 אור* ורוחב האב 5 הו כדלקמ 5 : לא יותר מ 30% מהאבני- מקיימי- יחס של 2.5 בי 5 האור* לרוחב, לא יותר מ 15% מהאבני- מקיימי- יחס של 3 בי 5 האור* לרוחב, ולא יתקיי- יחס העולה על 3.5 בי 5 האור* והרוחב.. 2 היחס בי 5 גודל האב 5 ומשקלה: יכולת הריפ רפ להיות עמיד בפני ארוזיה, קשורה בגודל ובמשקל האבני-. יחס זה נאמד לפי הנוסחה: D 50 6w = 100* π * γs 1 3 3 " ג \ מ.( כאשר: = D 50 קוטר ממוצע של האב 5 (ס"מ). = W משקל האב 5 ) ק " ג ( = γ s משקל סגולי של האב 5 = 2650 3. 3 משקל יחידת אב 5 : המשקל המרחבי במצב יבש של יחידת אב 5 נע לרוב בי 5 60 ל 70 ק " ג \ מ. אב 5 ריפ רפ לרוב רגישה למשקל זה ויש לדייק בכ* ככל הנית 5. ראה נספח מס' 1 איור מס' נ 1.. 4 דירוג האב 5 : דירוג אב 5 בשריו 5 גדות בריפ רפ משפיע על עמידות הריפ רפ בארוזיה. מפרט האב 5 צרי* לעמוד בטווח רצוי, בהתא- לסוג הזרימות אליה 5 הוא מתוכנ 5. גבולות הטווח מסומ 5 במשקל וגודל (min), D 30 (min), D 100 (max), W 50 וכו '. כאשר D מסמל גודל ו W מסמל משקל. המספר מסמל אחוז משקלי וה? min max, מסמלי- גבולות עליוני- ותחתוני- של הטווח. ראה טבלאות בנספח מס' 1 טבלה מס' נ 1. ככל שתהיה יותר הקפדה על כללי הדירוג, מחיר אב 5 הריפ רפ יעלה. נמצא כי המגבלה לעבודה באב 5 ריפ רפ תהיה כאשר דירוג האב 5 לא יעלה על D*7 85 D/ 15. יש כמוב 5 מאפייני- נוספי- אליה- יש לשי- לב:! איכות האב 5, כלומר עמידות בתנאי שירות.! עלות לטו 5 במחצבה, יש לבדוק הא- המחצבה יכולה לספק את האב 5 הדרושה.! מספר הטונות הדרושות.! מרחק נסיעה.! עלות הובלה.! עלות הנחת האב 5. 56

עלות פיקוח על העבודה, נוח יותר להבטיח כיסוי שווה בדירוג צר מאשר בדירוג רחב. בדיקה הא- נדרש פילטר אב 5 /גיאוטכני בנוס<.!!. 5 עובי השכבה: כל האבני- צריכי- להיות מוכלות באופ 5 סביר בתו* שכבת הריפ רפ כדי לייצר את ההגנה המירבית מפני כוחות ארוזיביי-. אבני- בגודל בולט, אפילו בנקודות בודדות יכולות לגרו- לקריסת המתק 5 עקב מניעת התמיכה ההדדית בי 5 האבני- ונעילת האבני- האחת ע- השניה, יצירת חללי- גדולי- בי 5 האבני- וחשיפת הפילטר או המצעי- ויצירת טורבולנציה מקומית המסיעה את החומרי- הדקי- והאבני- הקטנות מש- וכתוצאה מכ* נהרסת התשתית עליה מונח הריפ רפ. עובי שכבת האב 5 צרי* להיות גדול מקוטר האבני- הגדולות ביותר או לפחות 1.5 פעמי- מהמשקל המרחבי הממוצע. בחלקי- בה- הריפ רפ מונח מתחת למי- יש לעבות את שכבת האב 5 ב? 50%. ב. מאפייני האפיק. 1 שיפועי דופ 5 : עמידות ציפוי הגדות בריפ רפ מושפע ע"י תלילות שיפוי הדופ 5 של חת* הזרימה. לא רצוי ששיפועי הדופ 5 יהיו תלולי- מ 1 לגובה על 1.5 לרוחב. במקרי- מיוחדי- בה- יש הכרח בשיפועי דופ 5 התלולי- מזה, יש לסדר ידנית את האבני- והשימוש יהיה באבני- גדולות יותר המקובעות טוב יותר אל הגדה. מטעמי יציבות, שיפועי הדופ 5 המומלצי- לעבודה בריפ רפ לא יהיו תלולי- מ? 1:2 או 1:3. כאשר שיפוע הדופ 5 תלול משיפוע שכבת הריפ רפ, יש להשתמש באבני- גדולות יותר. שינוי מהיר של מפלס המי- וכ 5 זרימת מי- תת קרקעית דר* הדופ 5 (פייפינג) יכולי- לגרות לבעיות יציבות של הגדה וקריסתה. נושא זה יש לנתח בנפרד כבעיית יציבות.. 2 חספוס האפיק: כוחות הגזירה ומהירויות הזרימה תלויות בחספוס האפיק, צורתו, יישורו. בשל כ*, יש לקחת בחשבו 5 מאפייני- אלו בקביעת גודל האב 5 הדרושה לייצוב בריפ רפ. מקדמי המאנינג המקובלי- לחישוב ה- בי 5 0.033 לבי 5 0.043 (ע"פ U.S. Army Corps of Engineers.(1990. 3 עקמומיות האפיק:בפית 5 לי-, מהירויות הזרימה וכוחות הגזירה המופעלי- על הגדה גדולי- יותר (על גדה אחת) יותר מאשר המהירות הממוצעת בחת* בהבדלי- של עשרות אחוזי-. 7.1.2 ציפוי אב 5 בבוה 5 הגדה ייצוב אורכי באב 5 של בוה 5 הגדה נועד למניעת קריסת הגדה עקב חתירות בחלק התחתו 5 של הגדה. קטע זה של האפיק הוא רגיש ביותר לחתירות ויש לטפל בו בתשומת לב. בכדי להג 5 על בוה 5 הגדה מצפי- באב 5 בי 5 1/3 ועד ל 2/3 התחתוני- של הגדה. הנחת היסוד בשריו 5 בוה 5 הגדה טוענת כי כאשר בוה 5 הגדה מיוצבת, החתירה בחלק העליו 5 של הגדה תימש* עד להשגת שיפוע דופ 5 יציב. ההשלמה של יציבות הדופ 5 תושג ע"י צמחייה שתכסה ותשריי 5 את הגדה. שיטה זאת יעילה במיוחד בנחלי- בה- הגדה יציבה יחסית (כתוצאה מצמחייה,חומר בעל קוהזיה, מהירויות זרימה נמוכות) ונית 5 לעצור את הארוזיה ע " י הגנה על בוה 5 הגדה. סוג זה של ישו- מתאי- במיוחד לנחלי- קטני- ובינוניי-. קיימת חשיבות לכ* שגובה השריו 5 באב 5 לא יוצ< בתדירויות גבוהות, כ* שמרבית הזרימות הקטנות והבינוניות יזרמו בגובה שריו 5 האב 5 (איור מס' 25). 57

ב איור מס' 25: א קטע מיוצב באב 3 בבוה 3 התעלה מייד לאחר ביצוע ) א) ולאחר שנה ) ב ( יתרונות: חסכו 5 בחומר ובעבודות, השיטה מאפשרת לצמחייה לכסות 5 להג 5 על הגדה. נית 5 לתחזק את הגדה עד החלק המיוצב באב 5. חסרונות: שיטה זאת מגינה רק על החלק התחתו 5 של הגדה ואינה מונעת נזקי- בחלקי- העליוני- של הגדה. קטעי- אלו חשופי- לארוזיה של זרימות ממושכות, אירועי נגר ע- זרימות מהירות במיוחד בתקופה של התייצבות הגדה מבחינת צמחייה. קיי- קושי רב בתחזוקת האפיק באזור הבוה 5. שיקולי תכנו 5 : ברוב המקרי- התכנו 5 יהיה כמשולש במשקל של 3 עד 6 טו 5 אב 5 למטר אור*. גובה השריו 5 ינוע בי 5 1 ל 1.5 מטר מעל הקרקעית. כחלק בלתי נפרד מעבודות האב 5 יש לשמר ככל שנית 5 את הצמחייה המקומית בחלקי- העליוני- של הגדה. (נית 5 להסיר את השכבה העליונה של פני הקרקע ולפזרה בשנית בתו- העבודות ההנדסיות). במעלה ובמורד השריו 5 באב 5 יש להטמיע את האב 5 אל תו* הקרקע בכדי למנוע איגו< של המי- מאחורי האב 5. 7.1.3 ציפוי באב 3 בנויה ביבש דר* מקובלת להגברת יציבות ציפוי הגדות באב 5 היא ע"י בניה וסידור ידני של האבני- ללא בטו 5 בי 5 האבני- (יבש). בשיטה זאת מקבלי- משטח חלק ויציב יחסית לאב 5 ריפ רפ. ג- בשיטה זאת יש לבנות פילטר המונע יציאת חומרי מצע מדופ 5 הגדה (ראה פרק 7.1.6). יתרונות: בשיטה זאת ציפוי האב 5 מספק הגנה יציבה על הגדות, מקדמי המאנינג של התעלה נמוכי- יותר (0.02-0.025 ~ n (, מהירויות הזרימה גבוהות יותר לחת* הנתו 5, קל יותר בתחזוקה. התוצאה היישומית של שיטה זאת נותנת תוצאה אסתטית מרשימה. חסרונות: שיטת ישו- זאת היא עתירת עבודת כפיי- ומקצועית יותר, כתוצאה מכ* היא יקרה יותר. האב 5 הנדרשת לעבודה היא בעלת פאות ישרות המאפשרת עבודה נוחה יותר ותוצאה יציבה יותר א* עלותה יקרה יותר. שיקולי תכנו 5 : לפי כינורי (1967 (, את ציפוי האב 5 יש לבנות לפי כללי בניה מקובלי-, כלומר יש למנוע פגישת תפר בשורה אחת ע- תפר בשורה שניה. האבני- אינ 5 מסותתות לצורה גיאומטרית כלשהי, א* חודי- בולטי-, אשר עלולי- להפריע לקשר טוב יש לקצA בפטיש. במידה והאב 5 רחבה יותר בצד אחד וצרה יותר בצד השני, יש להניח 5 כ* שהצד הצר יהיה מופנה כלפי מטה (ראה ציור מס' 26). 58

לא נכו 5 נכו 5 ציור מס' 26: צורת הנחת אבני: בציפוי תעלות ביבש. האבני- צריכות להיות לחוצות היטב זו לזו. יש לעבד את האבני- כ* שלא יישארו חללי- ביניה 5 העולי- על? 3 4 ס "מ. הזויות בפינות האבני- המסותתות צריכות להיות גדולות מ 90. 0 את הריצו< יש לבנות בשכבה אחת בלבד, אלא א- יש צור* בשכבת מסננת תחת הריצו<. משרד הפיתוח האמריקאי Reclamation) (U.S. Bureau of פרס- דיאגרמה ממנה נית 5 להבי 5 את היחסי- בי 5 קוטר האב 5 הממוצעת מהירות הזרימה הפוגעת באב 5 ומשקל האב 5 (איור מס' 27). 59

קוטר ממוצע של האב 5 ) ס" מ ( משקל האב 5 ) ק " ג ( מהירות הזרימה הפוגעת באב 3 ) מ '/שנ') איור מס' 27: הקשר בי 3 קוטר האב 3 הממוצע, מהירות הזרימה הפוגעת באב 3 ומשקלה. ע "פ U.S. Bureau of Reclamation 60

מ( מ( כדי לחשב את המהירות הפוגעת באב 5 נית 5 להיעזר באיור מס' 28 ממנה נית 5 להוציא את הקשר בי 5 המהירות הממוצעת בחת* הזרימה, המהירות הממוצעת המופעלת על האב 5,קוטר האב 5 ועומק הזרימה. K d v s v = 0. 71 d 0. 68log + 0. 71 k V s V איור מס' 28: הקשר בי 3 יחס המהירות הממוצעת נגד האב 3 למהירות הממוצעת בתעלה לבי 3 היחס בי 3 קוטר האב 3 לעומק המי:. ' /שנ'). כאשר : V s? מהירות ממוצעת נגד האב 5 V? מהירות ממוצעת בחת* התעלה ) מ '/שנ'). d ע? ומק המי- (מ).? K קוטר האב 5.( לקבלת היחס כללי בי 5 מהירות הזרימה בכל גובה שהוא בתעלה לבי 5 מהירות הזרימה הממוצעת בתעלה נית 5 להיעזר באיור מס' 29. איור מס' 29: היחס בי 3 מהירות הזרימה בכל גובה שהוא לבי 3 מהירות הזרימה הממוצעת בתעלה. 61

כאשר:? y גובה המי- בנקודת הבדיקה ) מ ' (.? מהירות המי- בגובה הבדיקה ) מ '/שנ'). Vy 7.1.4 ציפוי באב 3 בנויה ברטוב שיטה זאת דומה לאב 5 הבנויה ביבש, אלא שכא 5 עדי< שימוש באב 5 גיאומטרית על מנת להבטיח התקשרות טובה בי 5 האבני-. יש להשאיר פתחי- לניקוז מי- מהגדות. יתרונות: בשיטה זאת ציפוי האב 5 מספק הגנה יציבה יותר על הגדות, מקדמי המאנינג של התעלה נמוכי- עוד יותר מאשר הבניה ביבש, מהירויות הזרימה גבוהות יותר לחת* הנתו 5, קל יותר בתחזוקה. נית 5 להשתמש באבני- הקטנות ב 40% מהאב 5 הדרושה לבניה ביבש. חסרונות: דומי- לציפוי אב 5 ביבש. שיקולי תכנו 5 : דומי- לציפוי אב 5 ביבש. בשל העובדה כי ציפוי זה הינו אטי- למי- יש חשיבות בהנחת פתחי ניקוז לשחרור לחצי- הידרוסטאטיי -. 7.1.5 אב 3 שכבות בנויה בשיטה זאת משתמשי- באב 5 שכבות גדולה, מסותת היושבת על פילטר גיאוטכני הפרוס על הגדה ומעליו אב 5 בקלש כמדרג מתחת למשטח. פתרו 5 יישומי זה מספק הגנה טובה ויעילה על הגדה במקומות בה- מהירויות ונפחי הזרימה גבוהי-. קיימת חשיבות רבה לבניית תשתית מתאימה למבנה זה. לאחר הנחת האבני- הגדולות, יש לסגור החריצי- באבני- קטנות יותר להקטנת בעיות טורבולנציה מקומית העלולה לשאוב חומרי מצע מהתשתית. שיטה זאת יושמה בהצלחה יתרה במספר אתרי- ברחבי רשות הניקוז שרו 5, חו< הכרמל וירקו 5. בניה באב 3 שכבות Q נחל שכ:, קטע כביש 6. איור מס' 30: דוגמאות לבניה באב 3 שכבות. בניה באב 3 שכבות Q נחל אלכסנדר, קטע אלישיב. יתרונות: השיטה מספקת הגנה יעילה על הגדה ג- במהירויות זרימה גבוהות. אב 5 השכבות מהווה פיתרו 5 הנדסי בעל חזות מרשימה ומתאימה בשימוש באתרי- בה- החשיבות נופית מהווה שיקול נכבד. דרישות תחזוקה מינימאליות. חסרונות: לרוב, השיטה יקרה. הדבר קשור במרחק מהמחצבה ממנה מייבאי- את חומר הגל-. היישו- דורש מיומנות גבוהה במיוחד. יישו- לא מקצועי עלול לערער את המבנה כולו. 62

שיקולי תכנו 5 : העבודה מבוצעת באמצעות כלי- הנדסיי- כבדי-. את האב 5 התחתונה מניחי- אל תו* הקרקעית והיא מהווה יסוד לכל קיר ההגנה. רצוי כי האבני- תהיינה בעלות פאות ישרות משתי ציד 5. 7.1.6 אב 3 בולדר בנויה השיטה זהה לבניה באב 5 שכבות, אלא שאבני הבולדר אינ 5 מגיעות בגודל אחיד, מה שמחייב עבודה מקצועית בסידור האבני- כ* שלא יתמוטטו. יתרונות: דומי- לבניה באב 5 שכבות. באתרי- רבי- נית 5 למצוא אב 5 מתאימה, עובדה המוזילה משמעותית את עלות הפרוייקט (איור מס' 31 א ' (, חזות הפרוייקט יכולה להשתלב בסביבה (איור 31 ב'). חסרונות: דומי- לבניה באב 5 שכבות. א ב איור מס' 31: יצוב באב 3 בולדר מקומית,נחל דגה ) א (, יצוב באב 3 בולדרQהשתלבות בסביבה, נחל שניר (ב). D D 15, f 15, b 7.1.7 מסננת אב 3 כמצע בציפוי תעלות באמצעי- חדירי- למי- קיימת סכנה של שטיפת חומרי- דקי- מתשתית גדות ואפיק התעלה. שטיפת החומרי- יכולה להוות איו- על יציבות המבנה ויש ליצור מסננת המונעת תהלי* זה. כיו- קיי- שימוש נרחב בפילטר גיאוטכני עשוי בד לא ארוג המאפשר יציאת מי- מהגדה אל חת* הזרימה א* מונע הסעת חומרי תשתית מהגדה אל האפיק. פילטר גיאוטכני זה מיוש- במרבית ציפויי התעלה הקיימי- כיו-. בשימוש באב 5 כאמצעי הגנה על הגדות והאפיק יש ליצור מסננת אב 5 מדורגת (בקלש) המשמשת ג- כמצע נוח ליישו- ציפוי האב 5. יישו- מסננת האב 5 תהיה שונה בי 5 סוגי הקרקעות השוני-:. 1 מסננת על גבי אדמה לא קשירה: כאשר ציפוי האב 5 מונח על גבי אדמה לא קשירה (בעיקר חול דק) יכול להיווצר מצב של שטיפת גרגרי קרקע מתחת הציפוי ולקריסת הציפוי עקב כ*. יש להשתמש בשכבת מצע של חומר גרגרי מדורג שיימנע יציאת גרגרי קרקע א* יאפשר יציאת מי- מהתשתית אל האפיק. כינורי (1967) מביא קריטריוני- מומלצי- לבחינת החומר התשתית של האפיק ובהתא- חומר המצע המדורג בו יש להשתמש: = a ; 5< a < 40 63

D D 15, f 85,b = b ; b < 5 D 85, f = M c ; c 5 כאשר: = D 15, f קוטר הגרגיר במסננת, ממנו 15% של כלל הגרגרי- קט 5 יותר. = D 15, b קוטר הגרגיר בחומר המסונ 5, ממנו 15% של כלל הגרגרי- קט 5 יותר. = D 85, f קוטר הגרגיר במסננת, ממנו 85% של כלל הגרגרי- קט 5 יותר. = D 85, b קוטר הגרגיר בחומר המסונ 5, ממנו 85% של כלל הגרגרי- קט 5 יותר. = M המידה הגדולה ביותר של הפתח בי 5 אבני הציפוי, או כל פתח אחר דרכו יש למנוע את תנועת גרגרי העפר. עקו- האנליזה המכאנית של המסננת צרי* להיות באופ 5 כללי מקביל לעקו- של החומר המסונ 5 (העפר בו התעלה חפורה). לפיכ*, לצור* תכנו 5 נכו 5 של המסננת יש להכי 5 אנליזה מכאנית של חומר זה. ראה איור מס' 32. 64

אחוז עובר אחוז נשאר איור מס' : 32 אנליזה מכאנית של קרקעות 65

. 2 מסננת על גבי קרקעות קוהזיביות: הקריטריוני- לתכנו 5 מסננת לאדמות הלא קשירות מבוססי- על גודל גרגיר ואינ- מתאימי- לתכנו 5 מסננת באדמות קוהזיביות (לדוגמא חרסית (, בשל העובדה שהחורי- יהיו קטני- מדי והמסננת תהיה אטימה. כמו כ 5 לחרסית יש חוזק לגזירה המקשה על שטיפת העפר אל תו* המסננת. על כ 5 השימוש המומלA הינו של שכבות חומרי- גסי- יותר כגו 5 : גרגיר סומסו- במגע ע- החרסית ומעליו עדשית גדולה או פולית קטנה בשכבות של 10 ס" מ.. 3 מצע לא מדורג: במקרי- בה- אי 5 חשש של תנועת מי- מהקרקע אל התעלה, הסיכוי של גריפת חומרי המצע קט 5. א* תהליכי הייבוש וההרטבה של הקרקע ממנה עשויה תשתית האפיק עשויה להביא לכשל הציפוי בשל התנועות החוזרות ונישנות שלו. במקרי- כאלו רצוי להניח מצע של חומר גרנולרי (חול גס, חצA דק או צרורות קטני- ( בעובי שכבה של 10?15 ס"מ מתחת לציפוי ללא כל דירוג. תפקיד המסננת הינו לספוג את הזעזועי- של תהליכי הייבוש וההרטבה ולהפחית את העומסי- על הציפוי עצמו. 7.1.7 בד גיאוטכני הבד הגיאוטכני בא לתת מענה על בעיות טכניות הקשורות בישו- פילטר אב 5 (בקלש) מתחת לאמצעי ייצוב. הוא מיועד למנוע יציאת חומרי- דקי- מתחת לאמצעי הייצוב תו* מת 5 אפשרות ניקוז המי- מהגדה אל האפיק. נית 5 לבחור ולהתאי- בד גיאוטכני מהסוג הרצוי באתר העבודה ע"פ גודל הגרגיר של הקרקע ולפי חוזק למתיחה אליו הבד נדרש. קיימי- בדי- ארוגי- ובדי- לא ארוגי- כשהשוני בינה- הוא שבד לא ארוג נמתח בצורה שווה בכל צידיו ואילו בד ארוג הוא בעל כושר מתיחה יותר גדול בצד אחד. בפרק 4 בנספחי- נית 5 למצוא נתוני- טכניי- על סוגי- שוני- של בדי- גיאוטכניי- והמלצות יצר 5 ליישומ-. יתרונות: מייעל משמעותית את העבודה, נוח ביישו-, אינו דורש כלי- הנדסיי- כבדי-, נית 5 להתאמה לגודל הגרגיר של הקרקע באתר, נית 5 להתאמה למאמצי המתיחה אליה- הבד נדרש, קיימי- בדי- בעלי אור* חיי- ארו*. חסרונות: הבד מהוה גו< זר בקרקע, קיימת בעיית תפר בי 5 היריעות, ביישו- ישיר של אמצעי הייצוב על הבד קיימת סכנה של קריעת הבד, קיימי- בשוק סוגי בדי- מתכלי- שלאחר תקופת זמ 5 מתכלי- בקרקע ומאפשרי- לדקי- לצאת מתחת אמצעי הייצוב. 7.2 ציפוי קשיח בפרק זה נסקרות מספר שיטות לציפוי קשיח של הגדה. ציפוי קשיח הינו חומר המיוש- על הגדות והנועד לתת הגנה בפני ארוזיה ללא כל גמישות והשתנות עקב שינויי- באפיק או בגדה (התרחבות והתכווצות וכו ' (. מרבית הגישות של הציפוי הקשיח קשורות בבטוני- וההבדלי- ביניה- ה- בשיטת הזיו 5 או הקשירה בי 5 קטעי הציפוי השוני-. יתרונות: שיטת הייצוב הקשיח מספקת הגנה יעילה על הגדות ג- במהירויות גבוהות במיוחד, החספוס ההידרולי נמו*, ונמנעת אינפלטרציה אל הגדה. לרוב ציפויי- אלה חסיני- לכשל עקב מפגעי אד- (נסיעת כלי רכב על הגדה, סחופת,קורוזיה וכו ' (. חסרונות: ציפוי קשיח מחייב תכנו 5 הנדסי קפדני וכ 5 בקרת איכות גבוהה. מחיר- ברוב המקרי- יקר יותר משיטות אחרות. יישו- בתנאי- רטובי- מתאפשר רק בעזרת יריעות גיאוטכניות מיוחדות. במקרי- 66

רבי- התוצאה הסופית אינה משתלבת בסביבתה באופ 5 טבעי ונדרש מאמA נוס< בכדי להטמיע את הציפוי בסביבה. קיימת בעיית ע- התפיחה וההתכווצות של הקרקע באדמות חרסיתיות. יישו- טיפוסי: הציפוי הקשיח מיועד לאתרי- בה- אב 5 הריפ רפ, הייצוב בצומח או פתרונות אחרי- לא יעמדו ביעילות במהירויות התכ 5 או במוקדי טורבולנציה מקומיי-, או שיהיו יקרי- מדי ליישו-. הציפוי הקשיח מיוש- נקודתית בסביבת מתקני- הידרוליי- או באתרי- בה- יש צור* מוגבר להג 5 על הגדה (עמודי חשמל, צנרת וכו ' (, או כאשר הדפנות תלולות מאוד ולא נית 5 להרחיב את האפיק בכדי ליצור גדות מתונות יותר. שיקולי תכנו 5 : תשומת לב מרבית ליציבות הגיאוטכנית של הגדה. יש לוודא כי נושא הניקוז העילי מטופל ואי 5 כניסות מי- מעל כת< הגדה וכ 5 הניקוז התת קרקעי מטופל ע"י נקזי- המיושמי- בציפוי עצמו. הציפוי חייב לרדת אל תו* הקרקעית ולעיתי- א< יש לצפות את הקרקעית עצמה. גריעת חומר מתחת לציפוי הקשיח תגרות לקריסתו בסופו של דבר. הציפוי הקשיח הנפוA ביותר הינו ציפוי בבטו 5. הבטו 5 מיוש- במספר גישות עקרוניות:. 1 יריעות של כוורות פוליאתיל 5 הנפרשות על הגדה ועליה 5 מוזרק בטו 5.. 2 רשתות ברזל הנפרשות על הגדה עליה 5 מוזרק בטו 5 וה 5 מהוות זיו 5 לבטו 5.. 3 בניית קירות אב 5 המטובעת בבטו 5. 7.2.1 כוורות פוליאתיל 3 מוזרקות בטו 3 שיטת ציפוי הדופ 5 בכוורות פוליאתיל 5 מוזרקות בטו 5 הינה שיטה נפוצה מאוד בארA. היא משמשת כאמצעי יעיל לייצוב מדרונות, מניעת גלישה שכבתית ולמניעת ארוזיה בגדות נחלי-. הכוורות מיושמות על גדות הנחל כאמצעי עזר לציפוי הדפנות בבטו 5. תפקיד הכוורות למנוע גלישת הבטו 5 אל תחתית המדרו 5. קיימות ג- כוורות מחוררות המאפשרות קשר בטוני בי 5 התאי- השוני- וכ 5 קיימת אופציה לזיו 5 הבטו 5 בברזל. יתרונות: הכוורות מיושמות בישראל כבר כמה שני- במספר רב של אתרי- בהצלחה יתרה. נית 5 לקבל תוצאה יעילה בזמ 5 קצר ביותר. הכוורות נוחות להובלה (ה 5 מגיעות מקופלות ונפרשות באתר העבודה (, נית 5 לשלוט על הגימור הסופי של הבטו 5 (מידת החספוס, גודל האגרגט והצבע ע"י פיגמנט). נית 5 לשלוט במקדמי המאנינג ע"פ הגימור הסופי ואופי החלקת הבטו 5. בשל העובדה שכוורות הבטו 5 עשויה תאי- בדידי- יש לה גמישות מסוימת היכולה לסבול שינויי- בקרקע ברמה מסוימת. נית 5 להחסיר תאי- בודדי- ולשתול בה- צמחייה המתאימה לכיסוי והשתלבות המתק 5 בסביבה (איור מס' 33 א'). חסרונות: הכוורות כציפוי קשיח רגישות להתכווצות ולתפיחה בקרקע, שבר של מספר תאי- יכול ליצור אזור ממנו נשאבי- חלקיקי קרקע מתחת לציפוי ולהוביל לקריסתו. קיימת בעיית אסתטיות. יש חשיבות רבה להג 5 על הציפוי מפני זרימות צד המסוגלות לגרו< חומר מתחת למתק 5 (איור מס' 33 ב') שיקולי תכנו 5 : מספר יצרני- מייצרי- את כוורות הפוליאתיל 5 ולכל יצר 5 יש את דרישות ההתקנה הספציפיות שלו. א- זאת, באופ 5 כללי נית 5 לומר כי: כוורות הפוליאתיל 5 מגיעות במספר גבהי-, יש לקבוע את הגובה בהתא- לחוזק הדרוש מהמתק 5 כנגד כוחות השבר של תנועת הקרקע וכנגד הכוחות ההידרוליי- המופעלי- על המתק 5 בעוצמה רבה. ביישו- כוורות פוליאתיל 5 יש לבחו 5 מס' הדגשי-: ( 1 על הכוורות לעמוד בתק 5 מבדקה מורשה. 67

יש לדרוש מספר תאי- למ"ר בהתא- להוראות היצר 5 ובהתא- למפרט המתכנ 5. הכוורות יהיו עמידות בפני קרינת.U.V יש לבחו 5 שימוש ביריעות בד גיאוטכני בעל משקל מרחבי מתאי- בהתא- להוראות התכנו 5 והקרקע. יש לפרוס הבד בחפיפה של לפחות 30 ס"מ בי 5 היריעות השונות. הכנת שטח הגדה עליה מיושמות הכוורות יהיה חלק ומיושר בשיפוע ובגובה הסופי לפריסה (לאחר הפחתה של גובה הכוורות). בכת< התעלה יש ליצור עוג 5 של הכוורות ע- יתדות אל תו* השתית בהתא- להוראות היצר 5. הכוורות נפרסות ונמתחות בעזרת יתדות. מילוי הכוורות בבטו 5 יהיה לפי הוראות יצר 5, נית 5 לייש- הבטו 5 ישירות ממערבל הבטו 5, או ע " י משאבה או ע"י פיזור ידני בעזרת מגרפות. יש לקחת בחשבו 5 שקיעה של כ 5 ס"מ. גובה הבטו 5 ימולא ויוחלק לרו- הכוורות. יש לפתוח פתחי ניקוז לשחרור לחצי- הידרוסטטיי-. מקדמי המאנינג לתכנו 5 קשורי- באופי גימור הבטו 5 ונעי- סביב?0.019 0.012 (לפי נתוני יצר 5 ). ( 2 ( 3 ( 4 ( 5 ( 6 ( 7 ( 8 ( 9 (10 ב א איור מס' 33: שילוב צמחייה בכוורות (א), כשל של כוורות פוליאתיל 3 כתוצאה מזרימות צד (ב) 7.2.2 רשתות ברזל מוזרקות בטו 3 רשתות הברזל מוזרקות הבטו 5 מהוות תבנית ברזל מרחבית המשמשת ככלוב ליציקת ולזיו 5 קונסטרוקטיבי של בטו 5. הרשתות עשויות ברזל מגולוו 5 ללא נקודות ריתו*. הרשתות מגיעות במספר גבהי- בהתא- לצור* הנקבע בתכנו 5. יתרונות: הרשת יוצרת מרחב תלת ממדי אחיד הקשור לכל אורכו ללא קווי תפר. הרשת עצמה מהווה זיו 5 למשטח הבטו 5 ואי 5 צור* בזיו 5 נוס<. נית 5 ליישו- בדפנות תלולות במיוחד (תלול מ 1:2) בהתזה או ביציקה רגילה בדפנות מתונות יותר. היישו- הוא פשוט ונוח, מה שמאפשר עבודה מהירה ויעילה. לפי הוראות יצר 5 אי 5 חובה בשימוש ביריעות גיאוטכניות. בשל גילוו 5 הברזל נית 5 להסתפק ב כסוי בטו 5 של 2 ס" מ. 68

חסרונות: יישו- לא נכו 5 של הבטו 5 יכול ליצור כיסי אויר בתו* הרשתות. בשל קשיחות המתק 5 הוא סובל מהבעיות של ציפוי קשיח שהוזכרו בפרק 7.2. יישו- טיפוסי: הרשתות מיועדות לציפוי גדות ע- דפנות תלולות, מגלשי מי- מכבישי-, איטו- קרקעות למי- וייצוב מקומי של מתקני- הידרוליי- בנחל. נית 5 לשלוט על הגימור הסופי של הבטו 5 (מידת החספוס, גודל האגרגט והצבע ע"י פיגמנט). נית 5 לשלוט במקדמי המאנינג ע"פ הגימור הסופי ואופי החלקת הבטו 5. גודל האגרגט בבטו 5 מוגבל ל " 1. שיקולי תכנו 5 : השטח המיועד לציפוי חייב להיות מפולס ומיושר כדי שהרשת תוכל להיצמד אליו. יש ליצור חפיפה בי 5 החלקי- המחוברי- כ? 4 ס "מ לאור* וכ? 15 ס"מ לרוחב. באתרי- בה- יש צור* לנקז את הגדות יש להחדיר צינורות ניקוז בקוטר " 2 "5, באור* כפול מעובי שכבת הבטו 5 אל תו* הרשת בעת יישו- הבטו 5. ברשתות בעובי 4 ס"מ, עובי שכבת הבטו 5 תהיה 8 ס"מ. ברשתות בעובי 8 ס"מ, עובי שכבת הבטו 5 תהיה בי 5 12 ל 15 ס" מ. מקדמי החספוס של מאנינג ינועו בי 5 0.012 ל 0.017 תלוי בגימור הבטו 5 וגודל האגרגט. 7.2.3 צפוי תעלות בבטו 3 ציפוי תעלות בבטו 5 מיוש- לרוב בתעלות עירוניות בה 5 יש צור* בהעברה מהירה של הזרימות במקדמי חיכו* נמוכי- מאוד. לרוב, שטח החת* מוגבל, ובמקרי- רבי- עובדה זאת מחייבת תכנו 5 של קירות אנכיי- (נחל דליה, נחל בית העמק) או ציפוי בטו 5 ע- אב 5 בשיפועי- מתוני- יותר. יתרונות: ניצולת העברת הספיקות היא היעילה ביותר בדפנות אנכיות, הבטו 5 הוא חלק יחסית ומתקבלי- ערכי מאנינג נמוכי- ביותר 0.13?0.17 תלוי בגימור הסופי של הבטו 5. החוזק המכאני של הקירות הוא גבוה ביותר (תלוי בעובי הקיר וזיו 5 הברזל). נית 5 לתחזק בקלות יחסית. חסרונות: יקר, מפגע אסתטי, אי 5 נגישות לציבור אל הנחל. שיקולי תכנו 5 : שיקולי התכנו 5 של הבטו 5 ה- מעבר לייעודו של מדרי* זה, קיימי- מספר מאפייני- אליה- יש לשי- לב בתכנו 5 ובביצוע: יחסי מי- צמנט כאלו שיתנו עבידות פלסטית של הבטו 5 (יש לערו* ניסוי מקדי- של החומר הרצוי) למניעת נזילת הבטו 5 במדרו 5. גודל האגרגט צרי* להיות קט 5 מחצי עובי הציפוי בהפחתת עובי ברזל הזיו 5. זיו 5 הבטו 5 מתחייב כאשר על ציפוי הבטו 5 פועלי- כוחות חיצוניי- כגו 5 : כוחות עילוי, לחצי- הידרוסטאטיי- משני צידי הציפוי, לחצי הקרקע (כאשר שיפוע דפנות התעלה תלול מזווית השפיכה הטבעית של הקרקע) או כאשר צפוי כי קיר זה יכול לשמש כלי רכב כמעבר אירי בנחל. חשוב שהברזל יהיה באמצע הבטו 5 ולא יהיה חשו<. בקיר הציפוי יש לשמור על תפרי התפשטות ויש להבחי 5 בי 5 בניית מבני- הידרוליי- לבי 5 קיר הציפוי ג- א- ה- סמוכי- זה לזה. את תפרי ההתפשטות רצוי למלא בחומר גמיש. במקומות בה- העבודה נעשית בחלקי-, יש ליצור קוצי ברזל מהיציקה הישנה בכדי ליצור התקשרות טובה ע- היציקה החדשה. רצוי כי תפר העבודה יהיה ג- תפר הפסקת עבודה (א- נית 5 ). יש ליצור ג- תפרי התכווצות הגורמי- להסתדקות הבטו 5 (עקב תהלי* הייבוש) במקומות ידועי- וקבועי- מראש. במקומות בה- צפויי- לחצי- הידרוסטאטיי- יש צור* לפתוח פתחי- לשחרור הלחA ע- מסננת מודרגת מתחת-. בקרקעות בעלות מוליכות מי- נמוכה (טי 5, חרסית) יש ליצור מצע של שכבה מוליכה מתחת לציפוי. 69

7.3 מזרוני: גמישי: גביוני- ומזרוני אב 5 הינ- תאי רשת מתכת המופרדי- במחיצות, מחוברי- זה לזה וממולאי- באב 5. המתק 5 מיועד בי 5 השאר לציפוי, הגנה ולייצוב גדות תו* גמישות מסוימת, חדירות המתק 5 למי- ובניית קיר כמקשה אחת. מזרוני האב 5 ניחני- באות 5 תכונות א* הגובה שלה- נמו* ביחס למאפייני השטח שלו. הגביוני- ממולאי- באב 5 באתר העבודה. רשתות הגביוני- מגיעות מצופות PVC או מגולוונות. בנספח מס' 6 נית 5 למצוא מפרטי- לביצוע גביוני- ומזרוני אב 5. יתרונות: הגביוני- ומזרוני האב 5 מספקי- הגנה יעילה על התעלה, ה- חדירי- למי- כ* שמתאפשר ניקוז הגדות אל התעלה, ה- ניחני- בגמישות מסוימת המסוגלת לסבול התכווצות ותפיחה של הקרקע, סח< יכול לשקוע בי 5 האבני- ולאפשר כיסוי בצומח של הגביוני-. חסרונות: החדירות למי- עלולה לשטו< את החלקיקי- הדקי- מתחת למתק 5 ובכ* לגרו- לקריסתו, גמישות יתר יכולה להוות מגבלה, במקרי- לא מעטי- דווח על בעיות תחזוקה משו- שכלי- כבדי- לא יכולי- לעלות על הגביוני- בשל רגישות תאי הברזל לקריעה, לעיתי- המכסחות נתפסות בגדר הברזל וקורעת אותו, באפיקי- בעלי סח< אבנוני במהירויות גבוהות (בעיקר בנחלי הדרו-) הרשתות נקרעות וכל האבני- נשטפות מהגביוני-. קיימת רגישות לקורוזיה בתעלות בה- יש שפכי- תעשייתיי- ע- זיהו- בחומרי- קורוזיביי-. שיקולי תכנו 5 : יישו- בהתא- להוראות יצר 5 (נספח ( 6 בהתא- למגבלות שצוינו בחסרונות יכול להוות חלופה יעילה במיוחד בשילוב מתוכנ 5 ע- צמחייה. 70

. 8 גישות לא ישירות להגנה מפני אירוזיה כללי פרק זה ד 5 בגישות עבודה אשר אינ 5 נפוצות מאוד בישראל. מעט עבודות ייצוב מסוג זה בוצעו בישראל ולפיכ* רוב המידע בפרק זה מובא ממקורות חוA ובעיקר ממדרי* עבודה שנכתב בארה"ב?.Biedenharn et al -1997 העיקרו 5 העומד בבסיס הגישות הלא ישירות להגנה מפני אירוזיה הוא עיקרו 5 הפחתת מהירות הזרימה באזור הגדות. ע"י בניית מתקני- המשתרעי- אל תו* חת* הזרימה מכווני- את הזרימה כ* שהכוחות ההידראוליי- המופעלי- על הגדות יהיו ברמה לא אירוזיבית. את הגישות הלא ישירות נית 5 לחלק לשתי קבוצות עיקריות: דייקי- ומעקבי-, כאשר שתי קבוצות אלו ניתנות לחלוקה משנית של אטימי- וחדירי-. יתרונות: לרוב אי 5 צור* בהכנה מוקדמת של הגדות. תכונה זאת מוזילה משמעותית את העלויות הכרוכות בעבודה, מקטינה את הפגיעה בסביבה, העבודות ה 5 בתחו- הנחל (אי 5 צור* באישורי- מבעלי עני 5 נוספי- (, מבטלת טיפול בעודפי חומר ולרוב מאפשרת לקווי המיתאר של תעלות הניקוז מעבר לגדה להישאר כמו שה-. הקווי- הגיאומטריי- או מיתווה האפיק יכול להשתנות א- כי לא תמיד נית 5 לכוו 5 מראש את השינוי הצפוי. הגישות העקיפות מעלות בד"כ את היציבות הגיאוטכנית של הגדות ע"י הפחתה של הסעת הסח< מבוה 5 התעלה, על א< שתהלי* זה הינו תהלי* איטי. חסרונות: במקומות בה- בעית היציבות הגיאוטכנית של הגדות נובעת מניקוז של מי- מעבר לגדות השיטה המוצעת אינה יעילה. בשל השינויי- המשמעותיי- בקוי הזר-, גיאומטריית הנחל, החיספוס ומאפייני- הידראוליי- נוספי- היכולי- להיות מושפעי- משימוש במתקני- להגנה לא ישירה מפני אירוזיה, יש לנקוט במשנה זהירות ובמעקב אחר ההשפעה על מורפולוגית הנחל. מאחר והמתקני- להגנה לא ישירה הינ- מתקני- החודרי- אל תו* הנחל, התשתית והקונסטרוקציה שלה- יכולה להיות מסובכת (במיוחד בתקופת הזרימות). 8.1 דייקי: ומעכבי: דייקי- מוגדרי- כמערכת של מיבני- אינדבדואליי- הבולטי- אל תו* הנחל לרוב בניצב אל הזרימה. מעכבי- מוגדרי- כמבנה רצי< המקביל לזרימה. ה- יכולי- להופיע כמבנה בודד, שניי- או יותר הסמוכי- או קשורי- זה לזה. יתרונות: דייקי- ומעכבי- יכולי- לכוו 5 ולשנות את האפיק א- פעולה זאת נדרשת. ה- יכולי- להיות מתאימי- ג- להגדלת או להתפתחות צמחייה מעוצה בגדות. במיקרי- רבי- נית 5 להשתמש ג- בחומר מקומי לבניית המתקני-, השימוש בדייקי- ומעכבי- מאפשרי- שיתו< מספר רחב של מאפייני- סביבתיי- כחלק מהמתק 5. כתוצאה מכ* נית 5 להעשיר את הפאונה והפלורה המקומיי-. חסרונות: המתקני- הכוללי- חומרי- מתכלי- או חיבורי- מכאניי- עשויי- לעבור התבלות ולההרס ע "י הטבע או האד-. קיבולת הנחל בזרימות גבוהות יורדת בתחילה מייד לאחר בניית המתק 5, אלא שלרוב לאחר זמ 5 מה יווצר אפיק עמוק יותר וצר יותר במרכז הזרימה תופעה המגדילה את יעילות הזרימה ויכולת העברת הספיקות בחת* הזרימה. אלא שלא תמיד נית 5 לחזות את ההשפעות העתידיות של שינוי קווי הזר- לא במודלי- 71

פיזיקליי- ולא במודלי- נומריי-. לפיכ* יש לנקוט במשנה זהירות בשימוש בשיטה זאת כאשר קיימת סכנה גדולה מהצפה באזור האפיק. שימושי: טיפוסיי:: דייקי- ומעכבי- יכולי- להיות מיושמי- במגוו 5 רחב של תנאי-. א- כי השימוש הנפוA ביותר הוא בנחלי- בעלי אפיק רחב, זרימה נמוכה ובעלי הסעת חומר מתונה עד גבוהה של חומר מהקרקעית. זרימה נמוכה מקטינה את הצור* במתקני- גבוהי- ורוחב גדול של האפיק מאפשר לנחל לשנות כיוו 5 וגיאומטריה, ואספקה גבוהה של חומר נחל תאיA את תהלי* השינויי- הרצויי-. באתרי- בה- יש צור* בהגנה ארוכת מרחק, כדי להוזיל עלויות, מבצעי- המתקני- באופ 5 גדל כ* שהשינוי יהיה הדרגתי. השימוש בשיטות אלו מבוצע בנחלי- רחבי- בה- קיימת בעיית יציבות גדות ורוצי- להרחיק את הזרימות המהירות מהדפנות בעיקולי- במעלה או במורד הדופ 5 המשוריינת, שה- מוקדי- בה- קיימת בעיית סח< (גריעה או אספקה). דייקי- ומעכבי- יכולי- להיות מיושמי- באתרי- בה- יש צור* בייצוב בצומח א* התנאי- ההידרוליי- אינ- מאפשרי- זאת. כתוצאה משינוי במשטר הסח< יווצרו אתרי- מתאימי- להתפתחות צמחייה שתתרו- ליציבות הגדות, או שתתמו* בצמחייה בחלקי- העליוני- של הגדה. אי 5 מפרט מוגדר של בניית דייקי- או מעכבי- א- כי התכנו 5 והיישו- נכתבו על סמ* נסיו 5 ומודלי- שנכתבו ע " י (1985 (Brown, וע"י צבא ארה " ב (1981.(USACE, בתכנו 5 דייקי- ומעקבי- יש לעבוד לפי מספר עקרונות עיקריי-: א ( יש לשי- לב לחשיבות התנאי- ההידרוליי- והגיאומורפולוגיי- המתקיימי- בנחל. הקפדה על פרטי המיתק 5 ההנדסי תהיה חסרת חשיבות ללא התייחסות נאותה לתנאי- הסביבתיי- של המיתק 5. ב ( פשטות צריכה להיות מטרה תכנונית. עיקרו 5 זה מוביל בתכנו 5 הנדסי בכלל ובתכנו 5 דייקי- ומעקבי- בפרט. ככלל, עדי< לתכנ 5 מתק 5 בו מיושמי- מספר המרכיבי- והחיבורי- המכאניי- המינימליי- ההכרחיי-. עיקרו 5 זה מוזיל המתק 5 והופכו לעמיד יותר. ג ( בתכנו 5 המתק 5 יש להשתמש בחומרי- פשוטי- וזמיני- לביצוע. ד ( יש לשאו< לבצע מתקני- אלו בעונה היבשה. בנחלי- בה- קיימת זרימה כל השנה, יש לבחו 5 שימוש באמצעי- טרומיי-. 8.1.1 דייקי: יתרונות: היתרונות של הדייקי- ביחס למעכבי- ה- שלרוב ה- יהיו זולי- יותר ממעכבי- עבור אותו מצב. לאחר שהנחל "מאמA " את המצב הראשוני שנוצר עקב בניית המתק 5, נית 5 להגדיל את הדייק עוד לתו* הנחל א- זה נחוA בכדי להשיג את מטרות לשמ 5 יוש- המתק 5. חסרונות: החסרונות של הדייקי- ביחס למעכבי- ה- שלרוב ה- יהיו יעילי- פחות מהמעכבי- במניעת אירוזיה בגדות. דייקי- יותר פגיעי- לסחופת צפה מאחר וה- מיושמי- בניצב לזרימה. בנוס<, אירוזיה בי 5 מערכת הדייקי- יכולה להיות חמורה יותר. יישומי: טיפוסיי:: השימוש בדייקי- נעשה לרוב באפיקי- ישרי- ובעיקולי- בעלי רדיוס גדול מאחר ויישו- בעיקולי- ברדיוסי- קטני- יחייבו דייקי- רבי- ליחידת אור*. ואפשר ותהיה שיטת הגנה אחרת יעילה וחסכונית יותר. 72

שיקולי: בתכנו 3 : שיקולי תכנו 5 מעבר לשיקולי- שהוזכרו בתחילת הפרק הינ- מורכבי- ביותר. למתכנ 5 המעוני 5 במיפרטי- יותר מדוייקי- לתכנו 5 מומלA לקרוא את עבודתו של (1985 (Brown,. התכנו 5 עוסק במספר מאפייני- עיקריי-: א ( חדירות. ב ( אור*. מרווחי-. הזווית ביחס לזרימה. גובה הדייק. החיבור בי 5 הגדה לדייק. תכנו 5 ההגנה בפני גריפת חומר. ג ( ד ( ה ( ו ( ז ( החדירות מוגדרת כיחס בי 5 השטח הפתוח בדייק לבי 5 כלל שטח הדייק ולרוב מבטוא באחוזי-. א- הנחל נושא כמות קטנה של רחופת (אשפה,עלי-,ענפי- וכו ' ( או שהמתק 5 נמו* מספיק כ* שרוב הזרימות חולפות מעליו, מידת החדירות יכולה להיחשב כ.as maid לעומת זאת א- קיימת רחופת א ( FHWA במידה בינונית או גבוהה יש להפחית את מידת החדירות לאחר זמ 5 תפעול מסוי-. ה? (1985) מציע שכאשר נדרשת הפחתה משמעותית במהירות הזרימה, כמו למשל בעיקולי- חדי-, לא מומלA שהחדירות תעלה על 35%. באתרי- בה- נדרשת הפחתה מתונה יותר של מהירות הזרימה נית 5 להעלות את מידת החדירות לכדי 50%. בנחלי- בה- פוטנציאל האירוזיביות נמו* וקווי הזרימה ישרי- נית 5 להעלות את מידת החדירות לכדי 80%. ה? (1981 (USACE, מציע שמידת החדירות תרד ע- הירידה בגדול ובכמות החלקיקי- המוסעי- בתרחי< הזרימה. כלומר הגדלת החדירות אפשרית כאשר כמות גדולה יותר של מרחפי- מוסעי- בנחל, או שנחוצי- פחות מתקני- חדירי- כאשר יש כמויות סח< קטנות או כשהסח< מכיל ברובו חלקיקי- קטני-. מידת חדירות המתק 5 קשורה קשר ישיר לחומרי- מה- עשוי המתק 5. אור* כל מתק 5 אינדבידואלי (מהגדה ועד לסו< הדייק) מוכתב ע"י היישור הרצוי של הנחל. כאשר הצור* היחידי הוא בייצוב הגדות חישוב אור* המתק 5 אינו כה פשוט. ה? (1985) FHWA מציע שאור* הדייק משפיע על גריפת חומר בקצה הדייק ועל זווית הזרימה המוסטת ע"י הדייק. כפי הנראה, ארו* המתק 5 תלוי ג- במידת חדירותו כדלהל 5 : חדירות (%) אור< דייק מומלH (אחוז מרוחב הערוA ) 15% או פחות 0? 35 25% או פחות 80 ב ( לחדירות בי 5 35% לבי 5 80% יש לחשב ע"פ אינטרפולציה ליניארית את האחוז מרוחב הערוA בי 5 15% לבי 5 25%. רוחב הערוA מוגדר רוחב כתפי הערוA. א- הדייק מיועד להסטת הזרימה אזי אור* המתק 5 יעלה על המגבלות המצוינות, אור* הדייק יעלה בהתא- לצור* ולאפשרויות באתר. 73

אור* ומירווח בי 5 דייקי- מחושבי- לרוב במיקשה אחת. בי 5 שני המאפייני- הללו מתקיימת מערכת יחסי- של אור* דייק גדול מאפשר ריווח גדול בי 5 דייקי- ולהיפ*. ההחלטה צריכה להיקבע ע"פ שיקולי- כלכליי-, עייצוביי- או סביבתיי-. ב - (1985) FHWA נית 5 למצוא תחשיבי- ע"פ עקמומיות הנחל. ה (1981) USACE מציע ריווח בי 5 דייקי- של פי 6.3 מאור* הדייק כריווח לא שמרני (אפיק ישר, אדמה לא אירוזיבית (,ופי 3 מאור* הדייק באתרי- בה- התכנו 5 שמרני. בעבודה של (1960) Highways California Department of הומלA על יחס של ריווח בי 5 דייקי- = אור* הדייק אלא א- נית 5 לקבל תלמי- עקב התמוטטות גדות בי 5 הדייקי-. בכל מקרה ג- הריווח בי 5 הדייקי- וג- אור* הדייק הבדיד תלויי- במאפייני- מקומיי- נוספי-. א- מחשבי- את הריווח בהתא- לעקמומיות הנחל יש לקחת בחשבו 5 כי התנאי- ישתנו לאחר יישו- המתק 5, ואז רצוי לחשב ריווח לפי גישה שמרנית יותר. הזווית ביחס לזרימה היא מאפיינת את קו הזרימה העתידי. דייקי- המתוכנני- לאור* הקצר ביותר בי 5 קו הגדה לבי 5 קו האפיק העתידי יהיו מ 5 הסת- הזולי- ביותר. לרוב קו הדייק יהיה ניצב לקו זרימה, לקו הגדה או לפשרה בי 5 שני הקווי-. א- הזווית המתוכננת ל 150 מעלות בדייק מסויי-, הדייק במורד יחושב לפי מינימו- 90 מעלות. גובה הדייק במערכת קשור קשר הדוק ע- גובה הגדה עליה יש להג 5. מספר עקרונות בסיסיי- מנחי- מומלצי- בתכנו 5 : גובה הדייק לא יעלה על גובה ראש הגדה, א* לא נמו* ממטר מגובה זרימת תכ 5. דייקי- חדירי- יהיו נמוכי- מהזרימות שנושאות את הרחופת העיקרית. דייקי- אטימי- יהיו תחת מי- בגובה מירבי של 1 מטר בזרימות הגבוהות אליה 5 הוא מתוכנ 5. יישו- עקרונות אלו נחשב לתכנו 5 שמרני, משו- שה- נכתבו עבור המשרד האחראי על דרכי- מהירות בארה"ב.(FHWA) גובה הדייק יקבע במקרי- רבי- את עלות העבודה ולכ 5 כל עוד מצליחי- להג 5 על בוה 5 הגדה נית 5 להסתפק בגבהי- נמוכי- מכפי שצוי 5 בעקרונות הללו. כללי אצבע נוספי- שנכתבו מתו* נסיו 5 : גובה הדייק יהיה 1/3 ועד 2/3 מגובה הגדה או 1/3 ועד 2/3 המרחק בי 5 גובה הזרימה הנמוכה ביותר לבי 5 גובה הזרימה המירבית של אחת לשנתיי-. החיבור בי 5 הגדה לדייק חייב להיות מתוכנ 5 כ* שהזרימה לא תנתק את הדייק מהגדה. יש ליצור חפירה אל תו* הגדה ולהארי* את הדייק אל תו* הגדה, קטע זה נקרא שורש הדייק. יש להג 5 על החלק היורד של הגדה ובגישה שמרנית א< מעט במעלה הדייק. הגנה זאת מיושמת בגלל שקשה להערי* את מהיריות הזרימה הנוצרות עקב בניית המתק 5. א* קיימי- מספר כללי אצבע ליישו-: שורש הדייק יחדור לגדה לפחות כמו גובה הדייק. א- נית 5 להערי* את גודל החתירה בגדה עקב בניית המתק 5 יש להוסי< גודל זה לגודל שורש הדייק.רצוי לייצב בצומח את הגדה באזורי- הסמוכי- לדייק. בשל העובדה כי אזור זה מופר וממולא בחומר נקיז יותר, סביר כי האזור יהיה נתו 5 ללחצי ניקוז תת קרקעיי- ולפיכ* רצוי להשתמש בבד גיאוטכני ובחומר מדורג המונע יציאת חלקיקי אדמה ועליו אדמה חרסיתית כבושה. השריו 5 במורד הדייק צרי* להיות לפחות פעמיי- גובה הדייק, ובמעלה הדייק (א- צרי*) אור* השריו 5 יהיה כגובה הדייק. לרוב, מעלה הדייק מהוה אתר להשקעת סח<. אב 5 היא האפשרות האופטימלית לבניית שורש הדייק ג- א- הדייק בנוי מחומר אחר, וזאת משו- שעמידות שורש הדייק בפני ארוזיה היא קריטית. במקרי- חמורי- בניית שורש הדייק מייקרת את המתק 5 כ* שיותר זול לשריי 5 את הגדה באמצעי אחר ללא דייק. ג ( ד ( ה ( ו ( 74

ז ( הגנת הדייק בפני גריפת חומר נועדה למנוע התמוטטות וחתירה של הדייק. במקרי- רבי- משתמשי- בגביוני- או ריפ רפ בכדי למנוע גריפת חומר מהדייק או כדי לתק 5 חורי- שנפערו בדייק. לרוב הגנה זו מונעת מבנה קונסטרוקטיבי גדול יותר שלעיתי- יקר יותר. נית 5 להוסי< מאפייני- קונסטרוקטיביי- נוספי- בקצה הדייק (צורת L או T) בכדי להרחיק עוד את גריפת החומרי- מהדייק. 8.1.2 דייקי: חדירי: יתרונות: היתרונות של הדייקי- החדירי- על הדייקי- הלא חדרי- הינ- שה- יותר יעילי- בנחלי- בעלי ריכוז מרחפי- גבוה ולרוב עלות- נמוכה יותר. חסרונות: החסרונות של הדייקי- החדירי- שה- פחות עמידי- מדייקי- מאב 5 או מחומרי- לא חדירי- אחרי-, לרוב ה- נחשבי- פחות אסתטיי- א< על פי שבסופו של דבר בעיה זו תופחת עקב גדילת הצמחיה. שיקולי תכנו 5 : א) עמודי- או סוללות לדייק יכולי- להיות עA מטופל, ברזל מגולוו 5 או בטו 5. בחירת החומר לקונסטרוקצית הדייק חייבת להתחשב באיכות המי- בנחל. הדייק יכול להיות גדר רשת מחומר סינטטי כזה או אחר המחובר לצינורות הקשורי- לגדה. נית 5 להשתמש ג- בצמחייה המקומית עצי- או שיחי- המעוגני- היטב לקרקע. בארה"ב קיי- שימוש נרחב בלוחות המחוברי- בכבלי- לגדה ומעוגני- מדי פע- בעמודי- לתו* הקרקעית. חשוב לבחור חומרי- המטופלי- כנגד קורוזיה או ריקבו 5. ב ( תכנו 5 מבנה הוא תהלי* חזרתי. המטרה הינה להשיג את הגובה והחדירות הרצויי- במינימו- עלות. יש לבחור חומרי- תו* שימת לב לעלות- וליישומ- הטכני. ישנ- מספר משתני- שיש לקחת בחשבו 5 בעת תכנו 5 דייקי- עשויי שבכה או גדר: עומסי צד (כוחות חיכו*, רחופת). מרווחי-, גודל ומידת החדירה של הסוללות אל הגדה. גודל הכבלי-,גדרות,לוחות. הפגיעות לכשל של המתק 5 מעומסי צד עולה ע- גובה המתק 5 מאחר וזרוע המומנט המשפיע גדול יותר, החשיפה לרחופת גדולה יותר והמהירות גדולה יותר. לפיכ*, כל היערכות לטיפול בסוגיות אלו מייקר את המתק 5 ע- העלייה בגובה המתק 5. כלל אצבע הוא כי עמודי- או סוללות חודרות צריכי- להיות לפחות 1/2 עד 2/3 מס* אור* העמוד או הסוללה אל תו* האדמה. מאפיי 5 זה תלוי בסוג אדמת הגדה או חומר הקרקעית של הנחל, מידת אפשרות גריפת חומר ועומסי צד צפויי- מכוחות הידרוליי- ורחופת. 8.1.3 דייקי: אטימי: לוחות עA רשתות איור מס' 34: דוגמאות לדייקי: חדירי:. רשתות ולוחות עH. 75

היתרונות והחסרונות של דייקי- אטימי- תוארו בסעי< הקוד-. דייקי- אטימי- יכולי- להיבנות ממגוו 5 חומרי-: אבני-, גביוני-, אדמה, חול, חומר ואדי, שקי- ממולאי- בחול או פסולת בני 5, לוחות מתכת, עA, גושי בטו 5, אספלט או בבניה של קיר. אבני- וגביוני- הינ- חומרי- נפוצי- המשמשי- לבניית דייקי- אטימי- א- כי אינ- אטימי- לחלוטי 5. מידת חדירות- כה נמוכה כי הזרימה העוברת דרכ-, זניחה. שיקולי תכנו 5 : אב 5 מדורגת היא פחות קריטית לדייקי- עשויי אב 5 מאשר להגנת הגדה בריפ רפ עבור אותו הנחל. תזוזת האבני- כתוצאה מגריפת חומר אמורה להסתדר לבד א- גודל האבני- מספק. גודל האב 5 המקסימלית הדרושה לדייק גדולה מהגודל המירבי בו משתמשי- לריפ רפ עבור אותו הנחל, משו- שהדייק יוצר הפרעה לזרימה הגורמת לטורבולנטיות גבוהה בעלי כוחות הידרוליי- גדולי-. בעיקרו 5 קיימת עדיפות ליצירת מארג אבני- בעלי גודל שונה בכדי ליצור אטימות מירבית ומניעת הסעת חומר דר* הדייק, אלא שהדבר כרוח בד"כ בהעלאת עלויות. רוחב האב 5 בקצה הדייק תלוי במידה רבה בגריפת החומר הצפויה באזור זה ובגובה הדייק. כאופ 5 מעשי נית 5 לומר שאבני- בקוטר של 60 ס"מ ה- הגודל המינימלי המתאי-. ככל שגודל הדייק גדל יגדל ג- הקוטר המינימלי של האבני-. שיפועי דופ 5 הדייק יעמדו על לפחות 1 לגובה על 1.5 לרוחב ובקצה הדייק השיפוע יהיה א< מתו 5 מזה. שימוש באדמה כבסיס העיקרי של הדייק ע- שריו 5 אב 5 מחייב שימוש בפילטר גיאוטכני. אדמה ע- שריו 5 אב 5 אב 5 ריפ רפ איור מס' 35: דוגמאות לדייקי: אטימי:. אב 3 ריפ רפ ואדמה משוריינת אב 3. 8.2 מעכבי: היתרונות והחסרונות של המעכבי- הושוו למאפייני- של הדייקי- בסעי< 8.1.1. יישו- טיפוסי: היישו- הטיפוסי במעכבי- הינו בנחלי- בה- יש צור* ליישר או לעצב מחדש את תווא י האפיק. כאשר העיקול בנחל, מידת האירוזיביות של הגדה, עומס המרחפי- או התנאי- ההידרוליי- חמורי- מדי בשביל להשתמש בדייקי- ביעילות או בעלויות סבירות. השימוש במעכבי- ג- יכול להימצא כזול יותר מחלופת שריו 5 הגדה באמצעי- קשיחי- אחרי-. שיקולי תכנו 5 : שיקולי התכנו 5 הקשורי- במעכבי- מעבר למה שצוי 5 בפרק 8.1 ה-: מיקו-, גובה ועיגו 5 המיתק 5. 76

כאשר מיועד המעכב לצורכי הגנת הגדות ולא לצורכי התוויה מחדש של האפיק, מיקו- המיתק 5 יהיה מעט אחרי בוה 5 הגדה. יש לבצע חתכי- של הגדה המשוקמת ולקבוע את נקודת בוה 5 הגדה ולהעביר קו בי 5 החתכי- לקביעת מיקו- המעכבי-. ככל שצורת תוואי האפיק מורכבת יותר יש לסמ 5 מספר רב יותר של חתכי- לקביעת מיקו- המעכבי-. גובה או רו- המעכב נקבע לפי השיקולי- שנקבעו לדייקי- והוא קשור בקשר הדוק ע- הגובה הצפוי של זרימת המי- ומידת האירוזיביות של הגדה. האזורי- הקריטיי- אליה- יש לשי- לב הינ- מעלה ומורד המעכב, ש- צפויי- עומסי- הידרוליי- מוגברי- על הגדה ולפיכ* ש- יש להרי- המעכב לגובה הגדה עליה רוצי- להג 5. את המעכב עצמו יש לקבע לגדה בגובה המעכב עצמו. את המרווח בי 5 עוגני- אלו יש לחשב על פי אמות מידה קונסטרוקטיביות, הריווח יכול לעלות על הריווח שהומלA לדייקי-. יש לקבע עוגני- אלו במקומות הקצרי- ביותר בי 5 הגדה למעכב עצמו. א ( ב ( ג ( 8.2.1 מעכבי: חדירי: יתרונות: היתרונות של המעכבי- החדירי- על אלו האטימי- ה- שהמעכבי- החדירי- יותר יעילי- בנחלי- בעלי עומס סח< גדול ושה- בד"כ זולי- יותר. חסרונות: לרוב ה- פחות עמידי- מאשר מעכבי- אטימי- עשויי אב 5 או חומרי- אחרי- ולרוב המתק 5 נראה פחות אסתטי. שיקולי תכנו 5 : רוב שיקולי התכנו 5 דומי- לשיקולי התכנו 5 של דייקי- חדירי-.שיקולי- נוספי- לתכנו 5 מעבר למה שהוזכר למעכבי-: לעיתי- יש צור* בשורה כפולה להגברת יציבות המעכב ולהקטנת הזרימות בי 5 המעכב לגדה. בי 5 השורות הכפולות נית 5 למלות במגוו 5 רחב של חומרי-, ענפי- ועוד המפחיתי- את מהירויות הזרימה ליד הגדה. כמוב 5 שהחומר המוס< בי 5 שתי השורות יקבע את הקיי- של המתק 5. דוגמאות למעכבי- חדירי- נית 5 לראות באיור מס' 36: איור מס' 36: דוגמאות למעכבי: חדירי: 8.2.1 מעכבי: אטימי: היתרונות והחסרונות של מעכבי- אטימי- נסקרו בהשוואה למעכבי- חדירי-, שיקולי התכנו 5 של מעכבי- אטימי- דומי- מאוד לשיקולי התכנו 5 של הדייקי- האטימי-. נית 5 להחשיב מעכבי- אטימי- מאב 5 כמשריי 5 הבוה 5 של הגדה. את המעכבי- האטימי- נית 5 לייש- נקודתית באזורי- בעייתיי- כגו 5 עיקולי- חדי- או באזורי- בעלי פוטנציאל אירוזיביות גבוה. 77

אל המעכבי- נית 5 להוסי< ג- דייקי- קטני- כמו באיור מס' 37. איור מס' 37: דוגמאות למעכבי: אטימי: בתוספת דייקי: לשיפור ההגנה על הגדה. בדוגמא המוצגת באיור מס' 37 נית 5 לראות שימוש משולב של מעכבי- ודייקי- המסיטי- את הזרימה המהירה מהדופ 5 החיצונית בעיקול אל הגדה ממול בה יש השקעת סח< (בשל המהירויות הנמוכות). בכ* תיווצר קרוב לודאי, השפעה על רדיוס העיקול, והכוחות המופעלי- על הגדה החיצונית יופחתו. 78

. 9 ייצוב בעזרת צומח כללי את תהליכי הסחיפה הטבעיי- איננו יכולי- לעצור או למנוע, נית 5 רק להאיA אות- או למת 5 אות-. מטבע- של נחלי- שמתקיימת בה- בדר* קבע פעילות אירוזיבית ואי 5 כל ערובה להצלחה של עבודות ופעולות לריסו 5 תהליכי- אלו. תעלות מהוות לרוב בית גידול טוב לצומח. ה 5 עוברות בקרקעות אלוביאליות, במקומות בה- מתרכזי- המי- באופ 5 טבעי כ* שהצומח נהנה מתוספת מי- לבד מ 5 הגש-. תעלות מתכסות באופ 5 טבעי בצומח, א* לא תמיד בכזה המתאי- מבחינתנו לייצוב הגדות. את מקומ 5 של שיטות ייצוב "קשיחות" מקובלות מחליפות היו- שיטות ייצוב "ירוקות" ייצוב בצומח או ייצוב משולב. ייצוב באב 5 המשולב בייצוב בצומח נות 5 יותר מבחינת היחס של "עלות? תועלת" בנוס< לכ* שהוא יותר ידידותי לסביבה ומהווה בית גידול טבעי לבע" ח. גישה זו צריכה להיות משולבת בשמירה על פשטי הצפה והימנעות מבניה בתחומ-, איתור נקודות תורפה ומקומות רגישי- לסחיפה ולייצב- ביחד ע- עבודות לתחזוקת נחלי- ותעלות. הייצוב בצומח הוא זול יותר לעומת אמצעי- אחרי-. כל אתר שמתקיימת בו פעילות סחיפה, הוא ייחודי בגלל המגוו 5 הרב של הגורמי- המשתתפי- ומשפיעי- בתהליכי הסחיפה. פרק זה בא לסייע במידע ולהשלי- תכנו 5 נכו 5 של פעולות לייצוב גדות נחלי-. האמצעי- לייצוב, השיטה וסוג הצומח ה- פרי התנאי- הסביבתיי- הייחודיי- לכל אתר ואתר. ייצוב בצומח הוא אמצעי "טבעי" של שימוש בזריעה או שתילה של צמחי תרבות או צמחי בר חד או רב? שנתיי-. מטרת הייצוב בצומח היא להג 5 על שטחי- רגישי- מבחינה מורפולוגית מפני סחיפה (ארוזיה). שטחי- אלה יכולי- להיות דיונות, סוללות ומדרונות, דרכי מי- ונחלי-. כיסוי בצומח של פני השטח בשעור מתאי-, מייצב את הקרקע או את הגדות, ומג 5 מפני תהליכי סחיפה. לייצוב בצומח יש היבטי- מעשיי-, היבטי- כלכליי- והיבטי- נופיי- אסתטיי-. בפרק זה נתרכז בשימוש בייצוב בצומח להגנת גדות נחלי- ותעלות. מהבחינה המעשית הצומח מג 5 על הגדות בהוותו חיA בי 5 הזרימות המהירות ובי 5 פני הקרקע, הוא ג- מאט את מהירות הזרימה ואת הכושר האירוזיבי שלה. כוח התאחיזה של השורשי- מלכד את הקרקע ומייצב אותו. יישו- של ייצוב בצומח בד"כ הוא מהיר והוא זול בביצוע. מבחינה נופית אי 5 ספק שמראה של גדות מדושאי- בצבע ירוק או אפילו בצהוב, המגווני- במיני עצי- ושיחי- מהווי- תרומה אסתטית וסביבתית לאד- ולבעלי החיי-. הבעיה בייצוב גדות נחלי- בצומח היא של ייצוב ה"בוה 5 ". 9.1 עקרונות עבודות שונות המתבצעות בגדות נחלי- או תעלות ובמיוחד עבודות "הסדרה", כרוכות בשינוי רוחב האפיק ובעייצובו מחדש. העבודות חושפות לרוב שכבות קרקע סטריליות הרגישות ביותר לסחיפה נהרית וג- לארוזיה של מכת טיפות הגש-? לסחיפה משטחית ולסחיפה ערוצית. עד להתבססות מחדש של הצומח טבעי המייצב את הגדות נית 5 להשתמש בשיטות ייצוב "ביו הנדסיות ", או בשפה פשוטה נית 5 לייצב בצומח את הגדות, ליצור "חברת חלוA " שתג 5 על הקרקע מפני סחיפה ובמהל* הזמ 5 תוחל< 79

בתהליכי- טבעיי- ע"י הצומח המקומי. מוב 5 כי נית 5 להוסי< אלמנטי- נופיי- למהל* זה. ראוי לציי 5 כי הייצוב בצומח מתלווה בדר* כלל לעבודות הנדסיות שונות המתבצעות בשטח ומשלי- אות. 5 יצירת חיA של צומח לאור* הגדות של תעלות ואפיקי-, מייצב את הגדות ע"י מניעת התמוטטות הגדות ייצוב מתוכנ 5 באזורי חולשה. רצועת זו חייבת להיות מתוחזקת בכיסוי צומח עשבוני. עייצוב וייצוב נכוני- של שפוע הגדות וכיסוי קבוע שלה- בצומח, מקטי 5 את הוצאות התחזוקה של ניקוי ופינוי הסח< מהאפיקי-. תנאי הסביבה: באגרו?טכניקה מתאימה נית 5 לגדל כמעט בכל מקו- צמחי כיסוי, אול- א- הצומח אינו מתאי- לתנאי הסביבה נצטר* להתערבות אגרו?טכנית מתמשכת. מטרתנו כאמור לבור את הצומח המתאי- לתנאי הסביבה הנתונה. התנאי- המשפיעי- על הבחירה ועל הממשק: תנאי רטיבות: כמות הגש- השנתית ותדירות הבצורת. טמפרטורות: במיוחד חשובי- התנאי- הקיצוניי- כמו בבקעת הירד 5, בנגב או במקוות הררי-. משטר הזרימה ואיכות המי-:! זרימה שיטפונית בחור<, תדירות השיטפונות, מהירויות הזרימה.! זרימה קיצית של מי ניקוז, עודפי השקיה, נביעות ומעיינות.! זרימת מי קולחי 5 או ביוב ואיכות-. הקרקע: סוג הקרקע ומידת פוריותה, השתנותה ע- העומק.! עמידותה בפני סחיפה.! מליחותה ומציאות נביעות (לעיתי- יש קשר בי 5 השניי-). בעיות הקשורות באגרוטכניקה של השטחי- החקלאיי- סביב:! הצור* בחציית התעלה בעת העיבודי-.! הצור* בנסיעה לאור* התעלה.! השימוש בקוטלי עשבי- שוני- בסביבה החקלאית.! רעיה מבוקרת או לא מבוקרת של בקר וצא 5. האגרוטכניקה לייצוב ולתחזוקה בתעלה:! אפשרות העיבוד בדיסקוס.! אפשרות העיבוד בשרשרת זיזי- מכשולי-, תשתיות.! אפשרות פתיחת תלמי-.! אפשרות הצנעת הזרעי-.! אפשרויות ההשקיה מקורות המי-, איכות-, ספיקה מכסימלית, אפשרות הנחת מער* השקיה חד פעמי או מער* לשימוש חוזר.! אפשרות הקציר, הכיסוח וביצוע פעולות תחזוקה אחרות. 80

צורת החת< באפיק המתוכנ 3 לייצוב בצומח אמצעי תחזוקה עיקרי של תעלות מדושאות הוא קציר או כיסוח, לכ 5 יש לבחור חת* רוחב של אפיק המאפשר תנועה ועבודה של כלי- חקלאיי- בצורה בטוחה ויעילה. ציוד חקלאי רגיל יכול לפעול בשיפוע דופ 5 של 1:4 או 1:3 בתנאי שהשיפוע נקי מאבני- בולטות ומערוצי- עמוקי- עקב סכנת התהפכות לציוד וסיכו 5 חיי- למפעיל. ציוד מתאי- לעבודה ה 5 מקצרות או מכסחות צד המופעלות ע"י זרוע כאשר המגבלה היא אור* המדרו 5. על כ 5 עדי< לתכנ 5 ולבצע שיפועי דופ 5 של 1:3.5 או 1:4 הנוחי- יותר לביצוע ולתחזוקה בעת הצור*. 9.2 יתרונות וחסרונות יתרונות הייצוב בצומח ה- קלות ומהירות היישו-, בעיקר של זריעה. יתרו 5 כלכלי של עלות נמוכה ליחידת שטח. יתרונות נופיי- וסביבתיי-. הפתרונות ה- ידידותיי- לסביבה, בעלי חזות נאה וטבעית, משמשי- בית גידול למגוו 5 של בעלי חיי-. חסרונות הייצוב בצומח הביצוע צרי* להיות בעונה המתאימה, ביצוע במועד לא מתאי- עלול לפגוע בקליטת הצומח, להשפיע על שיעור הכיסוי שלו בשטח ומכא 5 על יעילות הייצוב. במקרי- קיצוניי- א< עלול לגרו- לכשל בביצוע. הרבה פעמי- ייצוב בצומח הוא משלי- או מלווה ייצוב קשיח הוא אינו יכול לעמוד כאמצעי בפני עצמו למשל במהירויות זרימה העולות על 2.5 מ' בשניה. אי 5 פתרונות לייצוב באזורי- בה- כמות המשקעי- קטנה מ? 250 מ" מ. 9.3 יישו: טיפוסי נית 5 לייצב בצומח בארבע דרכי- או במשולב ביניה 5 : 1 ע. "י ייצוב טבעי לתת לצומח הטבעי להתפתח ממאגר הזרעי- הקיי- בקרקע או בסביבה. התהלי* הוא ארו* ויכול להמש* כשנתיי- או שלוש. במהל* זמ 5 זה נית 5 ע"י כיסוח או ע"י ריסוס ברירני לנסות ולכוו 5 את התפתחות הצומח. הסכנה העיקרית בשיטה זו היא רגישות הגדות לסחיפה בעיקר בעונה הראשונה. 2 ע. "י זריעה. נית 5 לזרוע עשבי- חד שנתיי- חורפיי- או קיציי-. הראשוני- נובטי- ע- הגשמי- וה- יעילי- בעיקר לקראת אמצע החור< שאז מושג עומד וגודל צומח היכול למלא תפקיד במניעת סחיפה. ע"י זריעת עשבי- רב שנתיי- קיציי-, נית 5 מחודש אפריל עד תחילת ספטמבר. יש להשקות- במהל* כל הקיA. ככל שמקדימי- מקבלי- כיסוי טוב יותר א* מש* תקופת הטיפול מתאר* וכ 5 ג- עולות הוצאות ההשקיה. 3 ע. "י שתילה. השתילה מתבצעת בקיA ) ר ' להל 5 ). היתרו 5 הגדול של השיטה הוא מבחר של עשבי- המותאמי- לתנאי- השוני-. נית 5 להגיע לאחוז כיסוי מלא עד החור<. עשבי- אלו ה- משתרעי-, המשתרשי- משריגי- או ע- קני שורש ולכ 5 מייצבי- את הקרקע היטב.. 4 שתילת שיחי- ועצי-. יכולה להתאי- לתנאי- מיוחדי-. אי 5 לשתול במרכז האפיק אלא א- רוצי- ליצור הפרעה מכוונת לזרימה. נטיעת עצי- יכולה לבוא כדי להצל על דר* מי- למניעת התפתחות של קנה וסו< או מסיבות נופיות. בכל מקרה יש לבחור במקו- נטיעה המאפשר עבודות תחזוקה. כאמור, הייצוב נעשה ע"י זריעה או שתילה של צמחי תרבות או צמחי בר. הזריעה היא בעיקר של דגניי- או קטניות, לחוד או בתערובת. שתילה, של מיני דשאי- (בחלק- עקרי- (, ונטיעה של שיחי- ועצי-. 81

עיתוי: את עבודות הייצוב של דרכי מי- נית 5 לבצע בשני מועדי- עיקריי-: שתילה: יש לבצע מחודש מאי ועד אוגוסט. כדי להגיע להתבססות הצומח ולכיסוי מירבי של השטח רצוי להקדי-. בשתילה מאוחרת נגיע לכיסוי חלקי של השטח בגלל בעיות קליטה עקב החו- ובגלל מש* הזמ 5 הנותר ממועד השתילה עד תחילת החור< (התקצרות שעות היו- וירידת טמפרטורות) דבר העלול לגרו- לכשלו 5 פעולת הייצוב. השתילה מחייבת מער* השקיה אשר מאפשר השקיה בפולסי- ובכמויות עולות לדונ- במהל* הגידול. זריעה: כדאי לזרוע גדות ודרכי מי- ממחצית או מסו< חודש ספטמבר כדי להגיע להתבססות ולגודל אפקטיבי של הצומח כדי לעמוד בעוצמות גש- וזרימות נגר או גאויות. לש- כ* יש צור* בהשקיית עזר להנבטה ולגידול עד בא הגשמי- ולהשקיה בפרקי היובש בי 5 הגשמי-. נטיעה: נטיעת עצי- או שיחי-, בודדי- או בקבוצות קטנות יש לשתול בחלק הגבוה של הדופ 5 כ* שלא יפריעו לזרימה ויאפשרו עבודות תחזוקה באפיק או בגדה. כדאי לטעת בסו< חודש ינואר ובמהל* פברואר. יש צור* בהשקיות עזר במהל* הקיA וא< בעונה הבאה. יש לגדר את העצי- כדי להג 5 עליה- בשני- הראשונות. התאמת העצי- תהיה עפ"י סוג הקרקע, האיזור (משקעי- וטמפ ' ( ועפ"י הצרכי-. דרכי מי- בשיפוע של 1.5% או יותר צריכות ייצוב. ייצוב בשיפועי- קטני- יותר עלול לגרו- להצטברות סח< בתחתית התעלה. 9.4 בחירת שיטות הייצוב: בבחירת שיטות הייצוב קובעי- הגורמי- הבאי-: מהירות הזרימה בתעלה (מהירות התכ 5 ) והסיכוי למהירות חריגה.! הסיכוי (והסיכו 5 ) לשיטפונות.! נזקי- צפויי- לקטעי- שאינ- מיוצבי- ועלויות תיקו 5 צפויות.! צורת האפיק פיתולי- והפרעות לזרימה.! אופי בית הגידול האזור, סוג הקרקע, האקלי- ומשטר הגש-, אופי זרימת המי- בתעלה! ואיכות המי-. חלופות אחרות לייצוב (ייצוב הנדסי).! אפשרויות השקיית הצומח לייצוב.! מועד סיו- עבודות עפר במידה וזה קטע לשיקו-.! צרכי- סביבתיי- ונופיי-.! במקומות שהייצוב בצומח לא נות 5 מענה (אקלי-, מהירויות זרימה) יש להשתמש בשיטות ייצוב הנדסיות. בתעלות לחות כל השנה ע- זרימות של מי- או ביוב, כדי למנוע התפתחות צומח לא רצוי, יש לשתול מיד צמחי אחו רטוב כמו דוח 5 זוחל, ליפיה זוחלת, תלת 5 הביצות או תלת 5 זוחל. 82

תעלות ניקוז בתו* ישובי- או בסמו* לה- כדאי לדשא ובכלל זה ג- את הגדות. יש לכ* יתרו 5 נופי אסתטי, הדבר מונע התפתחות צומח ח"ש כמו גדיל 5 וברק 5 וג- נוח יותר לכסח ולתחזק דשא מאשר קוצי- גבוהי-. מקומות רגישי- הצמודי- למבני- הידראוליי- או בפיתולי- חדי- רצוי לדשא בזריעה או בשתילה בהשקיה. 9.5 תכנית הייצוב כמו תכניות למתקני- הנדסיי-, ג- ייצוב בצומח מחייב הכנת תכנית מתאימה לצרכי- ולדרישות ובדיקתה היא באחריות הענ< לתכנו 5 שימור הקרקע. התכנית תכלול את הנחיות העבודה, מפרטי- לביצוע ואומד 5 עלויות. התכנית יכולה להיות משולבת בתכנית הנדסית. 9.6 הנחיות! לאחר זיהוי ואיתור קטעי חולשה, הגדרת תהליכי הסחיפה, איסו< נתוני-, אפיו 5 תנאי הזרימה נית 5 לייצב עפ"י תכנית.! יש להימנע מתכנו 5 יתר הגור- לעוד< הוצאות, בנייה ללא צור*, השפעות סביבתיות נרחבות א* ג- מתכנו 5 חסר הגור- לא אחת לכשל.! שמור על הצומח הטבעי הקיי-.! המנע מפעילות בניה בעונת הגשמי-.! יצב בצומח מקומות שהופרו או בוצעו בה- עבודות בהקד- ככל האפשר.! התא- את הצומח לסוג הקרקע באזור.! הקפד על איכות הזרעי-, להשתמש בזרעי- מובחרי- ע- אחוז נביטה גבוה ונקיי- מעשבי בר.! חשוב לעבד את הקרקע, להכי 5 מצע זרעי- מתאי- ולדש 5 את השטח טר- הזריעה עפ"י תוצאות של בדיקות קרקע. בזריעה של דרכי מי- רצוי להשתמש בכמות כפולה מהכמות המקובלת בגידול חקלאי. כדי להבטיח עומד מתאי-. הזריעה בשתי וערב כאשר המהל* הראשו 5 הוא לאור* השיפוע והמהל* השני הוא בניצב. רצוי להשתמש במזרעות ולא במפזרות צנטריפוגליות בגלל חשיבות עומק ההצנעה. במידה ונית 5 להשתמש במזרעות אי פליחה הרי זה עדי< ומונע את הצור* בעיבוד השטח. 83

10. ביקורת התכנו 3 כללי בחינת השגת מטרות התכנו 5 על רקע פרופילי- הידרוליי- מפורטי-. בחינת ספיקות התכ 5 על סמ* תחנות הידרומטריות באגני- אנלוגיי-, על סמ* ספיקות תכ 5 קיימות וספיקות מירביות ידועות. קביעת ספיקת "גדות מלאות" full bank flow לצור* תכנו 5 גיאומורפולוגי של התעלה. בחינת הצור* בהידרוגרפי- מלאי- וחישוב הילוכי גיאות בשטחי הצפה משמעותיי-. 10.1 תוואי האפיקי: תוואי האפיקי- המועד< בתעלות מתוכננות יהיה קו הגיא הטופוגרפי. בתעלות מוסדרות יש להימנע מעיקולי- ברדיוסי- קטני- מ 3 פעמי- רוחב התעלה. רדיוסי- מינימלי רצוי באפיקי- בינוניי- וגדולי-? 7 8 פעמי- רוחב התעלה, ובאפיקי- קטני- 10?12 פעמי- רוחב התעלה. א. ב. ג. 10.2 חת< האפיקי: א. החת* ייקבע משיקולי- הידרוליי- בהתא- לספיקות התכ 5. יש לבחו 5 את החת* ליציבות הפרופיל האורכי ולמניעת שקיעת סח< או סחיפה ולשאו< לכושר הולכת סח< הדומה למצב הקיי-.(Sediment Transport Capacity) ב.יתרו 5 משמעותי לשיפועי דופ 5 מתוני- משקולי התבססות הצמחייה ותחזוקת התעלה והצמחייה. ג. יתרו 5 משמעותי לחת* כפול דו מפלסי. חת* הבנוי מחת* צר לזרימת בסיס בחלק התחתו 5 וממפלס עליו 5 רחב לזרימת גאויות. היתרו 5 של חת* כפול נובע משמירה על משטר הסעת הסח< הקיי- בד " כ, וכ 5 ביצירת גיוו 5 של התעלה, הרצוי ושיקולי- אקולוגיי- (בעיקר התבססות צמחיה ובע" ח (, וכ 5 משיקולי- של משטר הסעת הסח< בתעלה. 10.3 דרכי: א. דרכי שרות לתחזוקה חיוניי- ביותר בהתא- לרמת הדרכי-, הנקבעי- ע"י רשות הניקוז. ב. במקרי- רבי- קושי בתחזוקה ללא דרכי שרות. בעיקר בתעלות רטובות בקיA, או בחת* תעלה צר שאינו מאפשר נסיעת כלי-. ג. דרכי מי- (תעלות הגנה רדודות לאור* דרכי השרות). להגנה על דופ 5 התעלה מזרימת מי- לא מבוקרת מהשטח ישירות לתעלה. ד. התכנו 5 מחייב מתקני כניסה וניתוב הזרימה למתקני הכניסה ושיפועי- אורכיי- רציפי- של דרכי המי-. 84

כאשר זרימת המי- מהשדה לתעלה אינה משמעותית, יש להבטיח בכל מקרה דר* השרות תהיה בשיפוע נגדי לזה של השדה. (שיפוע רוחבי החוצה מהתעלה). ה. 10.4 אמצעי ייצוב הגדות א. התאמת אמצעי הייצוב שנבחר למהירויות המירביות בתקופת חזרה 1:10 שני-. ב. שימוש באמצעי- טבעיי- אב 5, צמחייה במידת האפשר. ג. הגנה על נקודות תורפה בוה 5 המדרו 5 ותחתית התעלה, מתקני כניסה מהגדות, מראשי תעלות, זנקי- הידרוליי-, היצרויות פתאומיות, מעבירי מי- וכד '. 10.5 מתקני: הידרוליי: תכנו 5 מתק 5 ראש שיכנס את הזרימות בראש קטע ההסדרה לתו* האפיק המוסדר במורד. תכנו 5 הידרולי למתקני- הידרוליי-,לבחו 5 את הגיאומטריה במתקני שיכו*. לוודא כליאת זנקי- הידרוליי- בתחו- המתקני-. לוודא התייחסות לבלט חופשי וממדי- שיאפשרו גישה ותחזוקה של המתקני-. לוודא מעברי- הידרוליי- הדרגתיי- ככל הנית 5, במורד ובמעלה, כולל אור* קטעי ריצו< מתאימי-. 10.6 פשטי הצפה ומפלסי בניה אי 5 להגביה גדות או להרי- סוללות ללא בחינת ההערמות הנוספת הנגרמת בגלל ההיצרות של חת* הזרימה. אי 5 לאפשר התרוממות פני המי- מעל ל 0.3 מ' בתקופת חזרה 1:100 שנה. בקטעי נחל שהוסדרו לתקופת חזרה חקלאית אי 5 להגביה יותר מגדה אחת. נדרש לבחו 5 הא- קיימות תשתיות רגישות (מבני- וכדו ' ( בגדה הנמוכה. רומי ההצפה המתוכנני- בתקופת חזרה 1:50 שנה בתוספת בלט של 0.6 מ' יהיו הרומי- המינימליי- לחצרות באזורי מגורי-. רומי רצפות המבני- יהיו בגובה 1.2 מ' לפחות מעל רו- פני המי- הצפוי בתקופת חזרה 1:50 שנה. פשטי ההצפה בתקופת חזרה 1:50 שנה שייקבעו בתכנו 5 מפורט יהיו בסיס להגדרת אזורי- בסיכו 5 להצפה ויקבעו את התחומי- למגורי-. בתו* תחו- פשט ההצפה נית 5 לפתח שטחי- חקלאיי- או פארקי-, גינו 5 וכו '. 10.7 קווי תשתיות תכניות קווי תשתיות חוצות או מקבילות יתואמו ויאושרו בשלבי התכנו 5 השוני- ע " י מינהלת הנחל ורשות הניקוז לאחר שייבחנו שיקולי- סביבתיי- בהערכת נחיצות התשתיות, בקביעת התוואי, בחינת היבטי- גאומטריי-, חזותיי- ואקולוגיי-. חציות יתוכננו כ* שלא ייצרו בעיות ניקוז במעלה וכ* שיאפשרו מעבר ברוחב ובגובה מתאי- לבע"ח, לרכבי- חקלאיי-, לתחזוקה, לנופש וכו '. החצייה תהיה במידת האפשר בניצב לנחל (לא באלכסו 5 (. 85

תינת 5 עדיפות לגשרי- ע"פ מעבירי מי- מסוג קופסה, ייבחנו חומרי הגמר ויעשה שימוש בצומח למיזעור של הפגיעה החזותית. מיקו- התשתיות לאור* התעלות והנחלי- יחסית לאפיקי- ולדרכי השרות, מיקו- עמודי סימו 5, עמודי שילוט וכו' יותאמו ע- רשות הניקוז ורשות הנחל. חציות צנרת, כבלי- וכו' יהיו במידת האפשר תת קרקעיות במפלסי- מתאימי- ומאושרי- ע"י רשות הניקוז, ובגיאומטריה שתאפשר מעבר לדרכי השרות לאור* הגדות. לכל עבודה בתחו- הנחלי- והתעלות (בזק, חברת חשמל, כבלי-, רשות 10.8 אישורי: יש לקבל את אישור רשות הניקוז ורשות הנחל, לרבות רצועות המג 5. לוודא אישורי- נוספי- בשלב התכנו 5 הכללי העתיקות וכדו ' (. 86

11. ממשק, ניטור ותחזוקה הצלחתו של פרוייקט ייצוב תעלה תלויה בסופו של דבר, בתחזוקה שוטפת ולאור* זמ 5. כאשר מדובר בנחל המיוצב בצומח, אנו דני- במערכת אקולוגית הרגישה ביותר לפגיעה ובתנאי המחייה שלה. יש להכיר כי התקציב המושג, לעיתי- בעמל רב לבצוע פרוייקט ייצוב, מהווה פתח לסעי< תקציבי שוט< לצורכי תחזוקה. תחזוקה נאותה תלויה במידע מהימ 5 ועדכני מהשטח על מצב התעלה, על תגובת התעלה בזמ 5 לאמצעי ייצוב שהוס< לנחל.. 11.1 סוגי תחזוקה בעיקרו 5 יש כמה צורות של תחזוקת תעלות:. 1 תחזוקה מונעת: טיפול יסודי באג 5 ההיקוות הכולל הפחתת נגר משטחי- פתוחי- ושטחי- מבוני- בשיטות שונות של שימור קרקע, באפיקי משנה ע"י אמצעי- שוני- של עיכוב הנגר והשקעת הסח<, יצירת תשתית לאזור תפעולי בצידי התעלות (דרכי שירות) ע- שיפוע הפו* לתעלה והסדרת כניסה מסודרת של עודפי נגר אל התעלה. תקציב תחזוקה זה יכול להתבצע על בסיס קבוע תו* גיבוש סדרי עדיפויות באג 5 ההיקוות מהמעלה למורד.. 2 תחזוקה שוטפת: תחזוקה מתוכננת מראש המבוצעת בעונות קבועות וכוללת בתוכה: א. כיסוח הצומח בגדות ובקרקעית התעלה. מעבר של כלי כיסוח שוני-, פע- עד שלוש פעמי- בשנה תלוי בקצב ההתפתחות של הצמחייה בתעלה. חשוב לציי 5 כי במחקר שפורס- ב 2004 (שקדי וחובריו 2004) נמצא כי נית 5 להפחית משמעותית את קצב הכיסוח. בנספח מס' 2 נית 5 למצוא מפרט תחזוקה המבוצע בנחל חרוד במהל* השני- האחרונות. ב. ניקוי התעלה ממפגעי- המפריעי- למהל* התקי 5 של הזרימה. פסולת מסוגי- שוני- המושלכת לתעלות וחוסמת את אפיק הזרימה. ענפי- ויריעות ניילו 5 הנתקעי- במעבירי כביש, בצינורות ובשבכות.. 3 תחזוקת שבר: תיקו 5 נזקי- המתפתחי- עקב הזנחה, תיקו 5 נזקי- נקודתיי- למתקני- בתעלה או לגדות עצמ 5 הקורי- באופ 5 אקראי ובלתי צפוי.. 4 תחזוקת כשל: תחזוקה מיידית כתוצאה מכשל במערכת הניקוז העלולה לסכ 5 חיי אד-, תשתיות או רכוש יקר ער*, שדות וכו '. על רשויות הניקוז האמונות על מערכות הניקוז, להיער* למצב כשל ולהגיב בזמ 5 אמיתי או בסמו* לו.. 11.2 פיקוח ואכיפה כדי לקיי- תחזוקה נאותה יש לסייר ולפקח בתעלות. לאחר עונת הגשמי- צרי* לעבור על התעלות ולבחו 5 בא- יש נזקי- המחייבי- תיקו 5. לרוב, סיור כזה יכול להתבצע רק לאחר כיסוח הצמחייה המתפתחת במהל* החור< ומסתירה נזקי ארוזיה והתמוטטויות בגדות. פעולת הפיקוח מדגישה את העובדה כי יש גו< האחראי על עורק הניקוז ועל ניקיו 5 הנחל ולא נית 5 להשתמש ברצועת הנחל ללא היתר לשימושי- אחרי- כגו 5 : בינוי, חקלאות, תשתיות מסוגי- שוני-, השלכת פסולת וכו '. ע "י פיקוח שוט< נית 5 לזהות מפגעי- בנחל כבר בשלביה- הראשוני-, לפעול לטפל בה- או להסיר-. בנושא זה, יש לשת< פעולה בי 5 כל הגורמי- הנוגעי- בדבר רשויות ניקוז, המשרד לאיכות הסביבה, רשות הטבע והגני- ורשות העתיקות. 87

. 11.3 יישו: פעולת התחזוקה צריכה לבוא בחשבו 5 כבר בעת תכנו 5 פרוייקט ההסדרה/שיקו-/ייצוב הנחל. לעיתי- החלופות השונות ידרשו משאבי זמ 5 וכס< שוני- לחלוטי 5. מדיניות התחזוקה צריכה להיות מובנת, מוגדרת ולטווח זמ 5 ארו*. במימו 5 הפרוייקט יש להקצות משאבי- לפעולות סוגי התחזוקה שהוזכרו בפרק 11.1. החלופה בתכנו 5 פרוייקט צריכה להיות כזאת השואפת לתחזוקה מינימאלית, אלא א- מדובר בפרוייקט המשרת צרכי- או היבטי- נוספי- עבור- נדרשת תחזוקה אינטנסיבית יותר. 88

12. ממשק אקולוגי נושא הממשק האקולגי עולה בשני- האחרונות בשל ההכרה ההולכת וגוברת בשמירת הסביבה ומשאביה. פרק זה נשע 5 על מספר עבודות שנעשו בארA, על הנחיות עבודה שהוצאו ע " י המשרד לאיכות הסביבה, המנהלה לשיקו- נחלי ישראל (קפל 5, 2001) ומדרי* לניהול נחלי- של U.S. Army Corps of Engineers.(2000) הנחל הינו בראש ובראשונה מערכת אקולוגית, אשר נועד לה תפקיד מוגדר בהולכה סדירה של מי-, ומקו- חשוב כאקוסיסטמה בעלת ייחוד אקולוגי ונופי. שלל יעודיו של הנחל? בי 5 א- ה- ייעודי טבע ונו<, או ייעודי רווחה, תיירות ונופש? יצאו נשכרי- מקיומה של מערכת אקולוגית יציבה, בריאה, מאוזנת ובת?קיימא. מערכת פגומה או חסרה, תפגע בהשגתו של כל אחד מ 5 הייעודי- הללו. תפיסה זו מבוטאת בדברי- הבאי-: "מטרת ההתייחסות האקולוגית? להבטיח שתכנית שיקו- הנחל תישע 5 על עקרונות אקולוגיי- המאפשרי- קיו- לאור* זמ 5 של המאפייני- הטבעיי- של הנחל. כ* יתאפשר מיצוי מירבי של "שירותי המערכת " ecosystem services שמספק הנחל. מטרת השיקו- להבטיח שמירת ערכי טבע ונו< וקיו- תנאי- בה- עשוי הנחל וסביבתו לשמש כאתר לפעילות קייט, נופש וספורט. בנוס< לתפקודי הנחל כערוA ניקוז, השיקו- האקולוגי משמש ג- כאמצעי להבטחת "בריאות" הנחל לטווח ארו* וצמצו- התלות במעורבות אנושית (תחזוקה) בתפקודו" (אביטל גזית, 2001). הכרה והבנת התהליכי- האקולוגיי- בנחל ה- תנאי הכרחי להטמעת- בתכנית השיקו-: "הכוח המניע את העיסוק באקולוגיה הוא הרצו 5 להבי 5 את אופ 5 פעילותו של הטבע. הבנה זו תאפשר לחזות אירועי- חשובי- המתרחשי- במערכת הטבעית, תסייע בניהול וממשק של יחידות טבעיות... תתרו- לשימור ערכי טבע מוגדרי-... ואולי אפילו תאפשר שחזור יחידות פגועות. מאיד* גיסא תאפשר הבנה שכזו ג- לפתח או לשנות יחידות טבעיות, מטעמי- שוני-, מתו* הבנת משמעות- של שינויי- כאלה והשפעותיה-" (פרבולוצקי ופולק, 2001). לשו 5 אחר? ניהול וממשק הנחל, שימור ערכי טבע ונו< לאורכו, כמו ג- פיתוח גדותיו לשימושי פנאי ותיירות, כל אלה נדרשי- להבנת המרכיבי- האקולוגיי- של מערכותיו, על התהליכי- המתקיימי- בינ- לבי 5 עצמ-. בנוס<, נודעת חשיבות רבה להכרת ההתערבות האנושית במכלול מערכות הנחל. רק על בסיס הבנה מקיפה זו, יושגו תוצאות שיקו- נאות ומיטבי מבחינת יחסי אד-?סובב. בניסוי שנער* בנחל ברק 5 ע"י רשות הטבע והגני- והתחנה לחקר הסח< פותחו ונבדקו מספר שיטות לתחזוקת נחלי- תו* שמירה על בתי הגידול הטבעיי- והמערכות האקולוגית לאורכ-. שיטות התחזוקה שנבבחנו היו: ללא כיסוח כלל, כיסוח של שתי הגדות מדי שנה, כיסוח גדה צפונית בלבד מדי שנה, כיסוח גדה אחת מדי שנה כשבכל שנה גדה אחרת. לא נצפו נזקי- משמעותיי- לגדות במהל* שלוש שנות המחקר. מתוצאות ניסוי זה עולה כי נית 5 לצמצ- משמעותית את רמת הכיסוח הצמחיה בגדות הנחל ובכ* לאפשר מקו- מחסה לעופות ולבעלי חיי-. בכל מערכת אקולוגית מתקיימת מערכת יחסי- מורכבת בי 5 מספר משתני- תלויי- המכתיבי- את המאפייני- הפיזיקליי- הביולוגיי- והכימיי- שבסביבה (איור מס' 38). 89

ביולוגי פיזיקלי האד: כימי איור מס' 38: מער< היחסי: בי 3 המאפייני: השוני: במערכות אקולוגיות. שינוי באחד מהמאפייני- בי 5 א- ע"י אד- ובי 5 א- באופ 5 טבעי, תגרור תגובה לא בהכרח חזויה אשר תגרור תגובה בשאר המאפייני- של המערכת האקולוגית. לכ 5 רצוי שתתקי- הבנה בסיסית של התהליכי- הגיאומורפולוגיי-, ההידרולוגיי-, המערכת האקולוגית בנחל והשפעות האד- והטבע. מספר מאפייני- מבניי- נושאי- בתפקיד עיקרי בהגדרת פונקצית מערכת אקולוגית:. 1 הידרולוגיה והידרוליקה: כוללי- כמויות ספיקת נגר על בסיס שנתי, עונתי ואירוע חול<. תיזמו 5 ומש* אירוע הנגר, תהליכי- על פני השטח הכוללי- מהירות, טורבולנציה, מאמצי גזירה, שפילה ודעיכה במפלסי המי-, מי תהו-, גודל והסתברות החלקיקי- הזורמי- ושט< הסחופת באפיק.. 2 איכות מי-: כמות החמצ 5 המומס במי-, המלחי-, רעלי- וחומרי- מזהמי- אחרי-,חומרי- צפי- למיניה-, רמת ה,PH צחנה, שקיפות המי-, פרופיל הטמפרטורות במי- ועוד.. 3 מצב הקרקע: מוגדר ע"י כימיית הקרקע, מידת האירוזיביות, חדירות, תכולה אורגנית, יציבות הקרקע, ההרכב הפיזיקלי הכולל גודל גרגרי- ומיקרופאונה ועוד.. 4 מצב גיאולוגי: מאופיי 5 ע"י סלע פני הקרקע ותת הקרקע, שכבות קרקע נוספות ואקוויפר.. 5 טופוגרפיה: מאופיי 5 ע"י מתאר פני השטח; התבליט (רו- ושיפועי- (, המיקו- והחלק היחסי בתו* אג 5 ההיקוות.. 6 מורפולוגיה: מצביע על תצורת המערכת האקולוגית הכוללת מאפייני תת הקרקע. היטל העל והגיאומטריה של הנחל.. 7 הצומח ועול- החי: בכלל זה צפיפות, מגוו 5,שיעור צמיחה, אריכות ימי-, נוכחות מיני- מקומיי-, פרודקטיביות, יציבות, גודל וגיל מיו 5, השפעה על מיני- בסכנת הכחדה, שכיחות מחלות, בעיות גנטיות, דילול גנטי, מידת הרגישות לחומרי- רעילי- ולחצי- ביוטיי- שוני-.. 8 חומרי הזנה, קיבולת נשיאה והעברת מזו 5 : המאפיי 5 הינו פונקציה של חומרי הזנה זמיני- ויכולת העברת- בי 5 החלקי- השוני- של הנחל. מאפייני: שימושיי: תפקיד בסיסי של נחלי- הינו העברת מי- וסח< וכתוצאה מכ* מרבית המאפייני- הפיזיקליי-, הביולוגיי-, הכימיי- והחברתיי- מושפעי- מכ*. מעבר המי- והסח< מושפעי- מפעולות הגומלי 5 ע- הגיאולוגיה, האקלי-, הידרולוגיה, תהליכי- גיאומורפולוגיי-, פדולוגיי- וביוטיי-. 90

אדמות הסח< האלוביאליות של גדות הנחל מתפקדות כאקוויפרי- רדודי- המשפיעי- על תנאי לחות הקרקע המעודדי- גידול צמחייה. צומח גדות הנחלי- תור- לגיאומורפולוגיה של הנחל ולתיפקודי- ההידרולוגיי- שלו ועוזר לבסס את המרכיבי- הבסיסיי- של בתי הגידול הביולוגיי- הקשורי- במי- וביבשה כאחד. הצמחייה מהווה מעי 5 כלי קיבול של לחצי מעלה האפיק והיא חשובה ביותר לאיכות המי-. בשל המורכבות הרבה של מאפייני המערכת האקולוגית שהוזכרו, תהלי* שיקו- אקולוגי לוקה בדר* כלל בהגדרות ברורות של בחינת הכמות והאיכות של פעולות שמבצעי- בנחל. מידע מתקבל על הדעת ונוהל ביקורתי מתוחכ- אינ- בלתי רגילי-. דרושי- קריטריוני- ברורי- המגדירי- את מימדי המערכת האקולוגית הכוללת את מארג המזו 5 המורכב, בתי הגידול המגווני-, והתהליכי- הפיזיי-, הכימיכליי- והביולוגיי- המשתני-. עובדה זאת מחייבת פעולה רב תחומית של גופי- שוני- בכדי ליצור ניהול תקי 5 של המערכת. תיאור אקולוגי גיוו 5 : אחד מהמטרות האקולוגיות החשובות ביותר בשיקו- או בניהול תקי 5 של נחל היא הגברת מגוו 5 המיני- במערכת. הגיוו 5 הביולוגי ומספר היצורי- מז 5 מסוי- הנמצאי- במקו- נתו 5 בנחל תלויי- במגוו 5 בתי הגידול הזמיני-. באופ 5 טבעי, מערכות נחל יציבות מאפשרות מגוו 5 רחב של בתי גידול זמיני-. אול- הערכה כמותית של מגוו 5 בתי הגידול במערכת הינה בעייתית. מגוו 5 מיני- נמדד ע"י עושר,שפע (מספר מיני- מז 5 מסוי- (, ומדד המבוסס על פרופורציה באוכלוסיה הינ- שלושת הקטגוריות למדידת מגוו 5 מיני-. בתי הגידול בתו* הנחל הינ- המקומות בה- פריטי-, להקות דגי-, או אורגניזמי- אחרי- יכולי- למצוא את המאפייני- הפיזיי- והכימיי- המתאימי- כמקו- מחייה עבור-. מאפייני בתי הגידול כוללי- איכות מי-, מקומות בה- נית 5 להשריA, אזורי הזנה ונתיבי נדידה. איכות בתי הגידול משפיעה על שפע ובריאות האורגניזמי- האקווטיי- כמו ג- על הרכב המיני-. מצב הזרימה: מאפייני הזרימה בזמ 5 ובמרחב כמו זרימה מהירה למול זרימה איטית, עמוקה מול רדודה, טורבולנטית מול מתונה והצפות למול זרימה בחת* האפיק יכולות להשפיע ברמת המיקרו והמאקרו. מיני- רבי- רגישי- למהירות הזרימה בגלל שהיא מייצגת מנגנו 5 עיקרי בהעברת מזו 5 ונוטריינטי- ויתר על כ 5, מהירות הזרימה מסוגלת להגביל את היכולת של אורגניזמי- להישאר במיקטע נחל. מיני אורגניזמי- יכולי- להיות רגישי- לשינויי- בזרימה בזמ 5 המסוגלי- לשנות את המבנה הפיזיקלי של חת* הזרימה. כסות: כסות חת* האפיק בתצורת בולדרי- או עצי- גדולי- יכולה ליצור בתי גידול לחסרי חוליות ודגי-, מקומות מחסה ממהירויות הזרימה ומטורפי-. צמחיית הגדות היא מאפיי 5 בעל חשיבות רבה בכסות החת* משו- יכולתה לסוכ* על הגדות ולהחליש בכ* את עוצמת קרינת השמש וכתוצאה מכ* את טמפרטורת המי- בנחל. שמש ישירה מחממת את המי- באופ 5 משמעותי, במיוחד בעונת הקיA בה המי- רדודי-. שינויי- של ביולוגית ולשנות את דפוסי החיי- של המיני- האקווטיי-.? 2 C 6 יכולי- להיות בעלי משמעות מצע? תשתית: המצע או תשתית הנחל מורכבי- ממגוו 5 רחב של חומרי- הכוללי-: חרסית, חול, צרורות, אבני-, בולדרי-, חומר אורגני ועוד. השתנות של התשתית משפיעה על החומרי- האורגניי- 91

המצטברי-, הייצור והפירוק שלה-. מכלול אוכלוסיית הצומח ובעלי החיי- מגיבי- למשתני- המושפעי- מהשינויי- של מצע התשתית. בתי הגידול של הגדות ופשט ההצפה: גבולות האזור הרטוב של הנחל מגדירי- גבולות אקולוגיי-. המי- בגדות שקטי- באופ 5 יחסי והסח< יציב כאשר בית הגידול נקבע ע"י אבני-, צמחי- ואי סימטריות של הגדה. קצה אזור הגדה הוא חלק מהמסדרו 5 של הנחל ומהווה בית גידול לאוכלוסיות יבשתיות ואקווטיות כאחד. קו הגבול בי 5 הרטוב והיבש משתנה בהתא- לזרימה ואיתו ג- משתנה המיקו- הפיזי של בית הגידול ומארג המזו 5 הזמי 5. פשט ההצפה בכתפי הגדות מהווה א< הוא בית גידול למיני צמחי- המסוגלי- לחיות ע- פחות מי-, מיני עופות ובעלי חיי- אחרי-. בעת ארוע הצפה נשטפי- חומרי- אורגניי-, סח< ונוטריינטי- מפשט ההצפה ומגיעי- לנחל או שה- מוסעי- למקו- אחר ומהווי- חלק ממארג המזו 5 והאנרגיה הכולל בנחל. איכות המי-: איכות המי- יכולה להימדד ע"י טמפרטורת המי-, החמצ 5 המומס ורמת ה-.PH טמפרטורת המי- מווסתת תהליכי- ביוכימיי- ופיזיולוגיי- באורגניזמי- אקווטיי-. מערכת היחסי- בי 5 טמפרטורה לגדילה, התפתחות והתנהגות הינה חזקה מספיק בכדי להשפיע על מיני- מתחו- גיאוגרפי רחב. טמפרטורה הינה אחד מהמאפייני- העיקריי- המשפיעי- על הדגה בנחל דר* ריכוזי החמצ 5 המומס. ריכוזי- מתאימי- של חמצ 5 מומס הכרחיי- לא רק לש- שמירת אורגניזמי- אקווטיי- בחיי-, אלא ג- בכדי לשמר את יצרנות-, מרצ- והתפתחות-. החמצ 5 חודר למי- דר* ספיגה ישירות מהאטמוספירה וע"י פוטוסינטזה של צמחי-. באופ 5 טבעי יש בנחלי- חמצ 5 מומס בשפע, כ* שלרוב פאונת (עול- החי) הנחלי- יש תחו- צר בו היא מסוגלת לחיות והיא רגישה ביותר לירידה ולו זמנית של ריכוזי החמצ 5. דגי- יכולי- להיחנק למוות כאשר הדרישה לחמצ 5 במי- גבוהה עקב תהליכי- ביולוגיי- וכימיי- הצורכי- יותר חמצ 5 מכמות החמצ 5 הנכנסת למי- ע"י דיפוזיה ופוטוסינטזה. תנאי- של מחסור בחמצ 5 מומס במי- יכולי- להתהוות בזרימה איטית, טמפרטורות גבוהות גידול נמרA של צמחיית מי-, אצות או ריכוזי- גבוהי- של חומר אורגני. בנוס<, אוכלוסיות רבות בנחל רגישות לזיהו- המקטי 5 את ריכוזי החמצ 5 המומס באופ 5 כימי. רמת ה :PH היצורי- החיי- בנחלי- חיי- ומשגשגי- לרוב בתנאי- פעילות מימנית ניטרלית (רמות PH הנעות בי 5? 6 8). חריגות מתחו- זה לכוו 5 סביבה בסיסית או חומצית מגבירות את הלחA על מגוו 5 רחב של מיני- וכתוצאה מזה להיעלמות-. רמות ה PH יכולות להיות מושפעות מזיהומי שפכי- המוזרמי- לנחל, נגר עירוני המנקז כבישי- או אפילו גש- חומצי הנובע מפליטות של אזורי תעשיה. פלורה ופאונה: השלמות האקולוגית של מסדרו 5 הנחל קשורה ישירות למאפייני- של אוכלוסיות הצומח בנחל ובסביבתו. אוכלוסיות צומח אלו ה 5 בעלות ער* רב למעגל האנרגיה של האוכלוסיות הביולוגיות, מאפשרת בתי גידול פיזיי- וקרינת שמש מתונה בנחל ובסביבתו. רגישות בעלי החיי- למאפייני- של אוכלוסיית הצומח מאופיינת ומדודה (שקדי וחובריו 2004). מיני- מסוימי- של בעלי חיי- קשורי- במיני- מסוימי- של צמחי- או בתקופה מסוימת בחייה-. ג- מבנה הצומח בסביבת הנחל קשורה ומשפיעה על היצורי- האקווטיי- ע"י אספקת חומר אורגני מתאי- למארג המזו 5 הכולל, הצלת המי- ויצירת כסות מגוננת על הגדות. מסדרונות הנחלי- משמשי- את חיות הבר כבתי גידול ומהווי- עבור- כמקור מי- במיוחד עבור יונקי-. מסדרונות הנחל ה- בעלי חשיבות עליונה בתיחזוק מיגוו 5 של בעלי חוליות מכל הסוגי-. צפיפות גבוהה של עלי- מהווה מחסה ומקו- קינו 5 למיני- רבי- של עופות. מסדרו 5 הנחל עצמו משמש כמסדרו 5 נדידה של מיני- של עופות ובעלי חיי-. מיגוו 5 בעלי החיי- והצמחי- מהווה אינדיקטור למצב בו נתו 5 מסדרו 5 הנחל. 92

לדעתנו יש לקיי- מספר דגשי- עיקריי- בתחזוקת הנחלי- כדי להגדיל את אוכלוסיית בעלי החיי- והעופות ברצועת הנחל:. 1 יש להימנע ככל הנית 5 מכיסוח אינטנסיבי של גדות הנחלי- ויש לשמר- במצב- הטיבעי.. 2 להגנת הגדות מפני סחיפה יש למת 5 שיפועי- ולייצב בצומח. הצמחי- שיבחרו יהיו ממיני- והסוגי- של צמחיית גדות מקורית האופיינית לאזור.. 3 במידה שרוחב הנחל או עומקו אינ- מאפשרי- העברת ספיקות שיטפוניות במהירות מספקת, יש לשאו< תחילה, להרחיב את קטעי הנחל הבעייתיי- תו* שמירה על שיפוע מתו 5 של הגדות. למזעור הנזקי- לחי ולצומח תתבצע הרחבת האפיק רק בגדה אחת. מצב זה אפשרי במרבית אג 5 הנחל, במקומות שבה- הנחל חוצה שטחי- חקלאיי-. בכל מקרה, יש להימנע מיצירת תעלות מלבניות (כגו 5, תעלות ע- קירות מאונכי- המצופי- אב 5 או בטו 5 (.. 4 כיסוח רצו< של צומח הגדות פוגע במקומות המסתור ש ל בעלי?חיי-, באתרי הקינו 5 ובמזונ-, ופוגע בקצב התחדשות הצומח. לכ 5, בעת כיסוח צומח הגדות, מוצע להימנע מלכסח בו?זמנית את שתי הגדות, ובנוס< להשאיר רצועות צומח בהתפתחותו הטבעית ("איי-") בכל אחת מהגדות בכתמי- שאורכ- לא יפחת מאור* השטח המכוסח. יש לשאו< כי בכל קטע של הנחל ישמר המצב הטבעי של לפחות מחצית מהשטח המכוסה בצומח. תכנית הכיסוח תוכ 5 בתיאו- ע- רשות הניקוז.. 5 יש להימנע משרפת צומח גדות כאמצעי לניקוי הצומח. שרפה פוגעת בבעלי?חיי- ובאורגניזמי- שוני- בשכבת הקרקע העליונה, גורמת לסחיפת קרקע מואצת מגדות הנחל ועלולה להתפשט לאזורי- נוספי-.. 6 למניעת פגיעה בציפורי- מקננות, לא יבוצע כל טיפול בצומח הגדות בעונת הקינו 5 (מארס?יוני).. 7 באירועי- שיטפוניי- חריגי- העולי- בעצמת- על הספיקה המרבית יש לאפשר הצפת שטחי- חקלאיי-. מ 5 הראוי לתכנ 5 את מפלסי הגדות כ* שאפשר יהיה לכוו 5 את פשט ההצפה לשטחי- פתוחי- שיוכלו לקלוט מי- מבלי לגרו- נזקי- לחקלאות. במקביל, יש לתכנ 5 את שטחי החקלאות המועדי- להצפה כ* שהתנקזות- אחרי שפילת המי- תהיה מהירה וללא הפרעות.. 8 ככלל, יש להימנע מבניית סכרי- או מפלי אב 5 ובטו 5 בקטעי נחל רטובי- וזורמי-. במידה שיש צור* אמיתי לבניית סכרי- או מפלי-, ייעשה הדבר באופ 5 שלא ימנע מעבר חופשי של בעלי?חיי- אקוואטיי- (למשל, דגי-) לאור* הנחל בשני הכיווני-. סכרי- ומפלי- אלה ייבנו בהתא- לניסיו 5 שנצבר בנחל אלכסנדר ובמקומות אחרי-, כולל יצירת "סולמות דגי- ".. 9 הכשרת דרכי- בתחו- התכנית חיונית לשרות, לתחזוקה, למעבר חקלאי-, מטיילי-, רוכבי אופניי- וכו '. יש למנוע מעבר כלי רכב פרט לצרכי תחזוקה לאור* האפיקי-, משיקולי- של שמירת טבע ואי פגיעה בנו<, בצומח או בחי. 10. לגשרי- ולמתקני- הידראוליי- נוספי- המתוכנני- כגו 5 סכרי-, מפלי- וכו', השפעה סביבתית על הנחל מבחינת משטר הזרימה, משטר הסעת הסחופת, מבחינה ויזואלית, וכ 5 מבחינת קיטוע של מערכת הנחל אפשרות למעבר לבני אד- ובעלי חיי-, וכ 5 המשכיות של הגדות הצמחייה הטבעית וכו '. 93

11. היבטי- גאומטריי- של המתקני- יקבעו בתכנו 5 הידראולי והנדסי מפורט תו* בחינת היבטי- חזותיי- כגו 5 בטו 5 חשו<, חזיתות של מבני-, אפשרות לתצפית מהדר*, והיבטי- סביבתיי- נוספי-. 12. אי 5 לרסס גדות נחלי- או קטעי נחל רטובי- (למשל, נגד נביטה או יתושי-). במידה שיש בעיית יתושי-, יש להשתמש בהדברה ביולוגית (על ידי דגי- או באמצעות.(B.t.i. בכל מקרה אי 5 להשתמש במלריול או ב?. m.l.o ובדומיה- בשל הנזק שה- גורמי- לאורגניזמי- נוספי-, כמו ג- למפגעי ריח ונו<. 94

מקורות Bentrup Gary, Hoag J. Chris, 1998. The practical streambank bioengineering guide. USDA - Natural Resources Conservation Service. Barfield, B.J., R.C. Warner, and C.T. Haan. 1981. Applied Hydrology and Sedimentology for Disturbed Areas. Oklahoma Technical Press Drees Lauren. 2001. Performing Quality Flow Measurements at Mine Sites. National Risk Management Research Laboratory. EPA 600/R-01/043. Chow Ven Te. 1959. Open channel hydraulics. M c Graw-hill. U.S. Army Corps of Engineers - 1990. Construction with Large Stone. Engineer Manual 1110-2-2302. U.S.D.A. 1966. Handbook of channel design for soil and water conservation. Prepared By Stillwater Outdoor Hydraulic Laboratory Stillwater, Oklahoma Brown, S.A. 1985. Design of spur-type streambank stabilization structures. FHWA/RD- 84/101, Federal Highway Administration, McLean, VA. U.S. Army Corps of Engineers 1981 Streambank Erosion Control and Demonstration Project (Section 32), Final Report to Congress, Appendix H - Evaluation of Existing Projects. U.S. Army Corps of Engineers. 2000 Stream Management. Water Operations Technical Support Program by J. Craig Fischenich, Hollis Allen. U.S. Army Corps of Engineers. 1994 Channel Stability Assessment for Flood Control Projects. Engineer Manual 1110-2-1418. FHWA 1985. Design of spur-type streambank stabilization structures. U.S. Department of Transportation, Federal Highway Administration, Report No. FHWA/RD 84/101, McLean, VA. California Department of Highways 1960. Bank and shore protection in California highway practice. State of California, Documents Section, Sacramento. Biedenharn D. S., Elliott C. M., Watson C. C. 1997. The WES Stream investigation and streambank stabilisation handbook. Waterways Experiment Station (WES). Vicksburg, Mississippi. USA. U.S. Department of Agriculture. 1977. Design of Open Channels, Technical Release No. 25, Soil Conservation Service, Washington, DC. Raudkivi, A. J., and Tan, S. K. 1984. Erosion of Cohesive Soils, Journal of Hydraulic Research, Vol 22, No. 4, pp 217-233. 95

Chang, H. H. 1980. Stable Alluvial Canal Design, Journal of the Hydraulics Division, American Society of Civil Engineers, Vol, 106, No. HY5, pp 873-891. Mevorach, J. Kinori, B.Z. 1984. Manual of surface drainage engineering Vol II, Elseveir. Kuiper, E. 1965. Water resources development, Butterworths, London, England. Lane, E.W. 1953. Design of stable channels. Trans. Am. Soc. Civ. Engrs., 120:1234-1260. שקדי, י. וולצ'אק, מ. סיני, י. שדות, א. ארבל, ש. מולכו, ר. 2004. תחזוקת נחלי- ותעלות ניקוז מתו* היבטי- אקולוגיי-. דוח סופי למחקר שהוגש להנהלת ענ< הקרקע. קפל 3, מ.. 2001 נחלי ישראל, עקרונות תכנו 5 מסמ* מדיניות. המשרד לאיכות הסביבה. גזית, א. 2001 הפרק האקולוגי מתו* ת: כנית אב לנחל הקישו 5, רשות נחל קישו 5,. פרובולצקי, א., ופולק, ג., 2001 א. קולוגיה? התיאוריה והמציאות הישראלית, כרטא, ירושלי-. כינורי. ב"צ. 1967. הנדסת ניקוז, מדרי* למהנדסי מי-,ניקוז על קרקעי, ציפוי תעלות. תה"ל תכנו 5 המי- לישראל. חיפה. גרתי, ר. ארבל, ש. גטקר, מ.. 1999 חישוב ספיקות שיא בשיטת העבר שיפוע. פרסו- -M 62 התחנה לחקר הסח<. האג< לשימור קרקע וניקוז. 96

נספחי: 97

נספח מס' 1: טבלאות לחישוב דירוג אב 3 ריפ רפ. איור מס' 39: המשקל המרחבי של אב 5 ריפ רפ כתלות בקוטר האב 5 ומשקלה. 98

טבלה מס' 4: דירוג אב 5 ריפ רפ המיועדת להגנה במקומות בעלי טורבולנטיות נמוכה. * הגדלי: בטבלה נתוני: ביחידות בריטיות. 99

מ? מ? נספח מס' 2: סיכו: פעולות ייצוב בצומח בנחלי חרוד ועמל (2005Q1998) תכנו 3, מעקב, וכתיבת הדו"ח יעקב מילשטיי 3, משרד החקלאות, תא שימור קרקע, מחוז העמקי:. פעולות ייצוב בצומח בנחל חרוד,החלו בשנת 1998 בשתילה ידנית של מספר מיני דג 5 קיציי- רב?שנתיי- בקטע -A מול קיבוH ניר דוד ) י.מילשטיי 5? 2000 ). במקביל בוצע ניסיו 5 של שתילה ממוכנת ע- דוח 5?מכחיל בשיפועי דפנות של 1:3.5. בשתילה הידנית נשתלו המיני-: דוחנ 5 קיפח,עשב פנגולה ודוח 5?מכחיל. כאשר בבהונות דפנות הנחל נשתל דוחנ 5?קיפח ומעליו נשתלו עשב פנגולה ודוח 5. תוצאות כיסוי צמחי בשני-:( 2004?1998 ) כעבור? 6? שני- מגמר השתילה הכיסוי הצמחי ממשי* לייצב את דפנות הנחל.כמו כ 5 התפשטות צמחי הקנה פחתה באופ 5 משמעותי,אודות לכיסוחי- מכניי- שנתיי-. יש לציי 5 כי ההשקייה הופסקה לאחר? 3?שני- ובשנת 2001 ניתנה השקיית עזר בכמות של כ? 100 מק/דונ-. (ר.מולכו וחובר "?2004). בפברואר 2006 לאחר כיסוח מכאני שבוצע בקיA 2005 התקבלה התמונה הבאה: באפיק נוצרה חתירה לעומק של כ? 1 " ומשני צדדיה התפתחה צמחיית מי- ללא צמחי קנה. על דפנות הנחל ניכרת התחדשות של דוח 5?מכחיל ואילו צמחי עשב הפנגולה נעל-. גשר נבות ב 1999 בוצעה שתילה נוספת בנחל חרוד בהתא- לתוכנית שלי שהתבססה על יישו- מסקנות מתוצאות ניסוי ניר דוד ועל שמירה על האופי האקולוגי של הנחל. תוצאות כיסוי צמחי בשני- (1999?2004). כעבור? 5?שני- מגמר השתילה, הכיסוי הצמחי (דוחנ 5?קיפח, מכלוא יבלית ועשב פנגולה) שהיה בשלבי החמה והצהבה שוני-,עמד יפה בפני שטפונות ב? 2001 ו? 2002 ו? 2003. בקטע התחנה ההידרומטרית ועד צומת נבות חושבה ספיקת שיא של 28?33 מקש " נ, מהירות ממוצעת? 2 /שנייה(הסתברות לספיקה זו כ? 20% ). השקיית השטח הופסקה כבר לאחר שנתיי- ומאז לא ניתנה כל השקיית עזר. בפברואר 2006 לאחר כיסוח מכאני,האפיק ללא חתירות,התפתחו צמחי קנה,אול- בבהונות הנחל משתרע דוחנ 5?קיפח משתלב בתו* צמחי הקנה. בדפנות מצוי כיסוי עלוותי יבש של יבלית מכלוא שבחלקו נוטה להתחדש,השומר על שלימות הדפנות. לאחר? 6? שני- מהשתילה,מתחילה לחדור צמחייה טבעית המורכבת מינבוט וארכובית שבטבטית ומיני חד שנתיי-. בשנת 2000 בוצעה שתילה ידנית מזרחית ומערבית לגשר 669Q החדש(בית אלפא). התכנו 5 המקורי לא כלל ייצוב בצומח,אלא התבסס על דיפו 3 באב 3 בעלויות גבוהות,אול- היא שונתה בעקבות פנייה של ר הניקוז למתכנ 5 לשמור על סביבה ירוקה בדפנות הנחלי- במגמה ליצור ערוצי נחל ירוקי- ידידותיי- לסביבה,פיתוח אתרי שהייה ובילוי לאור* נחלי- בשילוב פיתוח נופי תיירות ברצועת הנחלי-. (ר.ניקוז ירד 5 דרומי 1999). 100

מ? תוצאות כיסוי צמחי (2000?2004) כעבור? 4? שני- מהשתילה,הכיסוי הצמחי המשי* לייצב את דפנות הנחל. באפיק נוצרה התערצות בקטע הקרוב לגשר בעומק של כ? 1.5 מ" וברוחב של כ? 2 מזרחית ומערבית לגשר.בבהונות הנחל מצוי דוחנ 5 ללא צמחי קנה. בדפנות כיסוי צמחי של יבלית מכלוא ועשב פנגולה בשלבי הצהבה. " השקיית השטח הופסקה לאחר? 3?שני-, ב?2003 ניתנה השקיית עזר בכמות של כ? 120 מק/דונ-/שנה. קטע שתילה זה עמד יפה מאוד בפני שטפונות. 2003?בו נמדדה ספיקה של כ? 63 מק/שנייה ומהירות זרימה של כ? 2.8 מ/שנייה. יש לציי 5 כי הספיקה התקרבה מאוד לספיקת התכ 5. בפברואר 2006 התמונה הנ"ל דומה לאחר כיסוח מכאני שנוצע ב? 2005. מזרחית לגשר כביש הפרדסי: בשנת 2000 בוצעה שתילה סתווית בקטע נוס< של הנחל,כמויות המי- שניתנו היו פחותות מכמויות המי- שניתנו בשתילה הקיצית בגשר 669 החדש. ההשקיה הופסקה לאחר? 3?שני- ומאז לא ניתנה כל השקיית עזר. תוצאות כיסוי צמחי (2000?2004) כעבור? 4 שני- מהשתילה דפנות הנחל נשארו שלימות וללא כל חתירות,אול- בקטעי- מסוימי- נעלמה יבלית המכלוא כנ"ל לגבי הדוחנ 5 המכוסה בצמחי קנה. ב?פברואר 2006 התמונה דומה לנ " ל,לאחר הכיסוח המכאני התחדשו צמחי הקנה אול- התחדשות צמחי יבלית המכלוא היא חלשה. יש לציי 5 כי בקטעי- מסוימי- מרססי: סביב בורות ביוב המצויי- בדופ 5 דרומי וכנראה ישנה השפעה שלילית על הצמחי- מסביב. בעקבות הצלחת הייצוב בצומח בקטעי- השוני- בנחל חרוד,ביקשה ר.ניקוז ירד 5 דרומי להרחיב את פעולות הייצוב לקטעי- נוספי- בנחל חרוד. בשנת 2001 הכנתי תוכניתQאב לייצוב בצומח לנחלי חרוד ועמל(כביש 669 היש 5?כביש גדעונה) התוכנית מתיחסת לשטח של כ? 130 דונ-,היא מבוססת על עקרונות השתילה שבוצעה בפרוייקטי- הקודמי-.(י.מילשטיי 5 2001). באוקטובר 20001 יצא דוח" ביניי- פנימי מלווה בתמונות המתעדות את השטפונות בנחל. ייצוב בצומח בנחל עמל (כביש ניר דוד בית שא 3 עד כניסה לנחל חרוד) רשות ניקוז ירד 5 דרומי מעונינת לשי- דגש על ההיבט הנופי של הנחל תו* כדי שמירת הדפנות התלולות מחתירות.בנחל ישנה זרימה מתמדת של מי- מבריכות דגי- ולכ 5 צפויה להתפתח צמחיית קנה לא רצויה על פני הדפנות. במקור תכננתי לשתול ליפיה זוחלת,מי 5 משתרע בקו?המי- ומעליה יבלית מכלוא במשולב ע- עשב פנגולה ובשולי הדפנות לשתול שורת מיני צמחי- חוסכי?מי- נמוכי- שנית 5 יהיה לכסח. 101

בפועל שתלו בבהונות הנחל דוחנ 5?קיפח ומעליו נשתלה יבלית מכלוא בלבד. השקיה ניתנה בשנתיי- הראשונות לשתילה ובשנה השלישית ניתנה השקיית עזר בלבד. תוצאות כיסוי צמחי( 2004?2001 ) הכיסוי הצמחי שמר יפה על הדפנות התלולות מחתירות כאשר הדוחנ 5 משתרע על הבהונות והיבלית מכסה את שתי הדפנות.באפיק התפתחו צמחי קנה,אול- נית 5 למנוע את התפשטות- לדפנות ע" כיסוחי- מכאני-. בפברואר 2006,לאחר שני כיסוחי- מכאני-, הבהונות מכוסות בצמחי קנה המכסי- על צמחי הדוחנ 5 ומעליה- צמחי יבלית מכלוא בעיקר בגדה הדרומית. ייצוב בצומח ( 2002 )קטע י"א מהתמזגות נחל שונ: עד כביש 71 Q בסו< יולי 2002 בוצעה שתילה על שטח של כ? 30 דונ- דוחנ 5 קיפח,יבלית מכלוא ועשב פנגולה.ניתנה השקיה בשנת השתילה והשקיית עזר בכמות של כ? 50 מק/דונ-/שנה. תוצאות כיסוי צמחי (2002?2004) כעבור שנתיי- הכיסוי הצמחי שמר יפה מאוד על דפנות הנחל.כמוכ 5 האפיק נשאר ללא חתירות אול- ע- צמחי קנה וצמחיית מי-. ב?2003 עדיי 5 אי 5 לראות צמחי דוחנ 5 בנחל,אול- בשנת 2004 החלו להופיע על הבהונות. לעומת זאת מיני היבלית מכלוא ועשב פנגולה מתמידי- בהתפשטות- על הדפנות ומצטייני- בהתחדשות- לאחר כיסוח- וע- רדת הגשמי- הראשוני-. בפברואר 2006 לאחר כיסוח מכאני סתוו י, שתי דפנות הנחל נשארו שלימות ללא חתירות כמו?כ 5 ג- האפיק ללא חתירות. בבהונות הנחל שולט דוחנ 5?מכחיל ואילו באפיק מתחדשת צמחיית מי- (סו< וכו")אול- צמחי הקנה נעלמו ברוב הקטעי- השתולי- אודות לכיסוחי-. יש לציי 5 כי ג- היבלית ודוחנ 5 היו השנה בשלבי- מתקדמי- של הצהבה והתייבשות, אול- התאוששו יפה ע- הגשמי-. מסקנות תחזוקה בממשק כיסוח לאחר תקופת ביסוס שמתחילה כ? 6 שני- מהשתילה, מומלA להמשי* בכיסוחי- דו?שנתיי-: כיסוח באביב וכיסוח שני בסתיו המאוחר. היות וכיסוח מוקד- בסתיו מאפשר התחדשות מעצימה של צמחי הקנה ולקראת החור< נאלצי- לבצע כיסוח נוס< הכרו* בעלויות גבוהות. ישנ 5 שני- מרובות גשמי- בה 5 מתפתחת צמחית רחבי?עלי- חד?שנתיי- אשר מונעת את התפתחות של המיני- השתולי- בכ* שהיא מצלילה עליה-.במצב כזה חיוני לבצע כיסוח נוס< מוקד- בסתיו. כמויות מי: כמות מי- ממוצעת לדונ- בשנה נעה בי 5 400?500 מק/דונ- בשנה הראשונה של השתילה 102

א.( בשני- הבאות נית 5 להפחית בכמות בהתא- למצב הרטיבות בקרקע. בשני- שחונות במיוחד יש לתת השקיית עזר בכמות של כ? 100 מק/דונ- עד להתבססות של צמחייה טבעית בשטח. מועד השתילה מועד השתילה הרצוי הוא יוני יולי, בתקופה זו מתפתח כיסוי צמחי יעיל על פני הדפנות כבר כעבור חודשיי- שלושה מהשתילה ונית 5 להפחית בכמויות המי-. מערכת השקיה מומלA לשלב את מערכת הטפטו< הנחוצה להשקיית ביסוס ע- המטרה קבועה המבוססת על חיבור קו ממטירי- נייד לנקודות יציאה קבועות במרחק של כ? 100 מ"בי 5 נקודה לנקודה. כדאי לבחו 5 החלפת מערכת הטפטו< בהמטרה קבועה ג- לתקופת הביסוס ע "י כ* נימנע סכנת סחיפת הטפטפות בשיטפונות וסכנת פגיעה בצנרת של מכרסמי-. שתילה ממוכנת בעבר המלצתי וג- כיו- מומלA לבצע ניסוי של שתילה ממוכנת החל משיפועי דפנות 1:3.5 ע- דוח 5? מכחיל ודוחנ 5?קיפח. בשיפועי דפנות התלולות מ 1:3.5 מוצע לערו* ניסוי חדש המבוסס על חיתו* פיזור והצנעת שלוחות בצורה מכאנית.שוחט? 2005 ). לפעולות של חיתו* ופיזור קיי- מער* של כלי- חקלאיי- אול- יש ליישמ- למטרת ייצוב בצומח.לעומת זאת יש מקו- לבחו 5 פיתוח זרוע הידראולית שעליה נית 5 יהיה להרכיב קלטרת/דיסק/מעגילה. זרוע זו תשמש ג- לזריעה ולהצנעה של מיני- חד?שנתיי- בסתיו בתור אמצעי ייצוב ראשוני,כמו?כ 5,נית 5 יהיה לזרוע מיני- רב?שנתיי-,דגני- וקיטניות למניעת גלישות רדודות מדפנות תעלות ניקוז וסוללות(.י.מילשטיי 2005?5 ). הישרדות מיני: רבQשנתיי: דוחנQ3 קיפח?המי 5 העמיד ביותר מבי 5 שאר המיני-, בגלל התחדשותו המהירה בזרימות קיציות. מי 5 זה מותא- לשתילה לבהונות הנחל, אול- הוא נוטה להתפשט ג- לעבר הדפנות ולדחוק צמחייה חד?שנתית וג- לצמצ- את התפתחות צמחי הקנה בדפנות הנחל. מכלוא יבלית cross-) coast )?מי 5 זה מחזיק מעמד יפה עד ל? 5 שני- מהשתילה, לאחר מכ 5,נוטה להצהיב ולהתייבש ללא תוספת של מי-. דוחQ3 מכחילQמיו זה בעל כושר הישרדות גבוה,אול- התחדשותו היא איטית. לאחר שני- שחונות,מתחדש ע- הגשמי-(ניר דודW ). היות והדוח 5 נשתל בחלק העליו 5 של דפנות הנחל,הוא מצוי במרחק מהמי- וזו סיבה טובה להתחדשותו האיטית בסביבה יבשה. עשב פנגולהQהמי 5 הפחות עמיד לתנאי יובש, בניר דוד ובגשר נבות נעל: כעבור כ? 5?שני-. 103

סיכו: פעולות ייצוב בצומח שבוצעו בנחלי חרוד ועמל( 2002?1998 (, הוכחו כיעילות במניעת חתירות בדפנות הנחלי-,הפחתה משמעותית בהתפתחות צמחי הקנה בדפנות ותרמו רבות לשיקומ-. לאחר הסדרת נחל חרוד ב? 1998, ניטעו חורשות של עצי בוסת 5 (שקדי-,רימוני-,זיתי-,חרובי- וכו") ע"י קק"ל במקומות שוני- לאור* הנחל. בעקבות ייצוב דפנות הנחל בצומח, ניטעו במספר קטעי- שיחי- ועצי- בחלק העליו 5 של דפנות הנחל צמחייה אופיינית לגדות נחלי- בישראל (הרדו< הנחלי-,ערבה,שיח אברה-,צפצפה וכו") זאת למרות שנטיעה בתחו- החת* הזור- של הנחל בעייתית מבחינת הניקוז(לא מוכ*). מעבר לכ*, שי להקפיד כי כל נטיעה לא תהווה הפרעה לתחזוקה השוטפת(צפיפות,מרווחי- וכו") ותאפשר לעבוד ע- כלי- מכני- לתיקו 5 נזקי- חריגי- בנחל. בשני- האחרונות ניכרת מגמה לשתול שיחי- ג- בשטחי- שיוצבו בצומח, אול- נהיו חשופי-, בשטחי- אלו מרססי- להשמדת עשבייה לפני הנטיעה ובכ* יוצרי- שטחי- סטריליי- מצמחייה ומגדילי- את סכנת התמוטטות דפנות הנחל לזרימות שטפוניות. יתרה מזאת במסגרת פעולות ריסוס להדברת יתושי- החיוניות מבחינה תברואתית נפגעה התפתחות הדוחנ 5 במספר קטעי ייצוב. לכ 5 יש להקפיד לרסס רק על פני קרקעית האפיק ולהימנע ככל האפשר מריסוס בהונות הנחל. ככלל מומלA להימנע מריסוסי הדברת עשני- ולהעדי< כיסוחי- מכאניי-. ייצוב בצומח חיוני בעיקר בשנה הראשונה להסדרת הנחל כאשר הקרקע חשופה מצמחייה ויש חשש להתמוטטות הדפנות עקב זרימות שטפוניות,במש* השני- המיני- השתולי- הולכי- ונעלמי- ובמקומ- ניכנסת צמחייה טבעית של מיני- חד ורב שנתיי- רצויי- ויש לשמר- ע"י כיסוחי- שנתיי- והשקיית עזר בשני- שחונות במיוחד. שיקו: דפנות נחלי חרוד ועמל מהווה מודל לשיקו: דפנות נחלי: בה: מתקיימת קיצית. שיטת ייצוב בצומח היא דר< איכותית לייצוב דפנות נחלי: היא זולה בהרבה מייצוב באב 3, נוחה לתחזוקה ותורמת רבות לאיכות הסביבה. תפיסה זאת מאפשרת לראות את הנחל לא רק כעורק ניקוז אלא ג: כאתר משיכה לתושבי הסביבה ולמטיילי:. מקורות ט.קיפניס י.מילשטיי 5, מ.אמזלג, א.שחר( 1985 (?ייצוב אפיקי נחלי- באמצעות מכלוא יבלית Coast.Cross 1 ש.מריש ז " ל (1980 (?ייצוב צמחי בדרכי מי- ותעלות,הוצאת האג< לשימור קרקע וניקוז,משרד החקלאות. המדרי* המקצועי. י. מילשטיי 5 (1991 (? שתילה ממוכנת לייצוב דרכי מי- במטעי- באדמות כבדות השדה כר* ע"א חוברת י". מ.קרי 5 (1997 (?שיקו- נחל חרוד,מי- והשקיה,גיליו 366. 5 ר.מולכו, ש.ארבל, י.מילשטיי 5, ולדימיר קורפי 5 (2004 (? סקר אמצעי ייצוב הנדסיי- ובצומח בנחלי- ותעלות עפר,דו"ח ביניי-( 2003 (, התחנה לחקר הסח<,תחנה ניסיונית ערבה(ערדו-). רשות ניקוז ירד 5 דרומי( 1999 (?ייצוב צמחי,פרסו- פנימי. י.מילשטיי 2000)5 (?יישו- שיטות לייצוב צמחי במסגרת שיקו- נחל חרוד,מי- והשקיה 104

י.מילשטיי 2001)5 )?תכנית? אב לביצוע פרוייקטי- בייצוב צמחי,נחלי חרוד ועמל(דו"ח ביניי-). י.מילשטיי 2004)5 )?שיקו- דפנות נחלי חרוד ועמל כמודל לשיקו- דפנות נחלי- בה- מתקיימת זרימה קיצית, מי- והשקיה. י.מילשטיי 2005)5 (?לשלוט על הזרימה,עקרונות היישו- של שתילה ממוכנת לייצוב דפנות תעלות ונחלי- באמצעות צמחייה,יבול שיא,גיליו 5 14. א.שוחט (2005 (?ייצוב גדות,יבול שיא,גיליו 5 13. 105

מ[ מ[ מ/ מ/ נספח 3: מפרט לביצוע יריעות לא ארוגות כללי: הפרדה וסינו 5 עבור תעלות ניקוז תעשה באמצעות יריעות לא ארוגות מסוג אורי- העשויות מסיבי 2 פוליאסטר. להל 5 מס' דוגמאות של נתוני- טכניי- של בדי- לא ארוגי- מסוג אורי- 2 נתוני- טכניי-: היריעה אורי- מיוצרת בדרגות שונות של משקל החל מ 200 גר- טבלה מס'? 5 תכונות טכניות אורי- : 250 ועד ל 500 גר- אורי- 250 סוג בדיקה תק 3 סוג פוליאסטר בהתא- לצור*. משקל [גר: / מ [ 250 עיבור בקריעה >110 ASTM D 4632 GRAP [%] MD עיבור בקריעהCDM [%] >110 ASTM D 4632 GRAP חוזק בקריעה 650 ASTM D 4632 GRAP [N] MD חוזק בקריעה 550 ASTM D 4632 GRAP [N] MD עמידות בניקוב [N] 350 ASTM D4833 חוזק פקיעה [kpa] 1600 ASTM D 3786 חוזק לקריעה [N] 300 ASTM D 4533 מוליכות מי: ] -1 [s 1.11 ASTM D 4491 גודל נקבי: " AOS מ [ 4751 0.15 ASTM D 2 טבלה מס'? 6 תכונות טכניות אורי- : 300 אורי- 300 סוג בדיקה תק 3 סוג פוליאסטר משקל [גר: / מ [ 300 עיבור בקריעה >110 ASTM D 4632 GRAP [%] MD עיבור בקריעהCDM [%] >110 ASTM D 4632 GRAP חוזק בקריעה 700 ASTM D 4632 GRAP [N] MD חוזק בקריעה 600 ASTM D 4632 GRAP [N] MD עמידות בניקוב [N] 545 ASTM D4833 חוזק פקיעה [kpa] 2585 ASTM D 3786 חוזק לקריעה [N] 320 ASTM D 4533 מוליכות מי: ] -1 [s 1.1 ASTM D 4491 גודל נקבי: " AOS מ [ 4751 0.11 ASTM D 2 106

מ[ טבלה מס'? 7 תכונות טכניות אורי- : 500 הובלה ואחסנה: אורי- 500 סוג בדיקה תק 3 יריעות לא ארוגות מסופקות לאתר בגלילי-, ברוחב שק זה נושא תג הכולל נתוני היריעה וכ 5 את מספר האצווה. 2.5 מטר, הגליל עטו< לצור* הגנה בשק אטו-. אחסנת הגלילי- באתר תעשה בתנאי- נקיי- ויבשי-, ויש להג 5 על הגלילי- בפני נזקי- מכאניי-, וכ 5 לכסות- בכדי למנוע קרינת שמש ישירה.(U.V) פוליאסטר סוג משקל [גר: / מ [ 500 עיבור בקריעה >110 ASTM D 4632 GRAP [%] MD עיבור בקריעהCDM [%] >110 ASTM D 4632 GRAP חוזק בקריעה 1000 ASTM D 4632 GRAP [N] MD חוזק בקריעה 1200 ASTM D 4632 GRAP [N] MD עמידות בניקוב [N] 715 ASTM D4833 חוזק פקיעה [kpa] 2840 ASTM D 3786 חוזק לקריעה [N] 550/700 ASTM D 4533 מוליכות מי: ] -1 [s 0.78 ASTM D 4491 גודל נקבי: " AOS מ [ 4751 5 ASTM D 0.1 2 שלבי העבודה:. 1 הכנת השטח: 1.1 חישו< ופינוי השטח מעצמי- זרי- כגו 5 שורשי-, בולדרי- ומכשולי- אחרי-. 1.2 לאחר קבלת שטח פנוי ונקי יש לוודא כי השטח יהיה בשיפוע המתאי- ויהודק לדרגה הנדרשת עפ"י הדרישות המופיעות בפרק חומר המילוי והוראות המפקח בשטח. פריסת היריעה 2.1 את היריעה יש לפרוס באופ 5 שלא יווצרו קמטי-, קפלי- ו/או תזוזות אחרות. 2.2 היריעה תיפרס בתחתית ובצמוד לדפנות התעלה כ* שיוותר מכל צד אור* יריעה מספיק על מנת לבצע את הסגירה העליונה כמתואר תכניות. 2.3 החפיפות בי 5 יריעות מקבילות יהיו 50 ס"מ לפחות, יש לאבטח את החפיפות בעזרת יתד ו/או פיני- במרחקי- של 4 מטר לאור* החפיפה. 2.4 חפיפה אורכית בסיו- גליל 1 מטר אור*.. 2 107

מילוי על גבי יריעת היריעה : 3.1 חומר המילוי בהתא- לסעי< חומר המילוי במפרט. 3.2 את המילוי יש להניח תו* כדי הקפדה על זהירות מרבית בכדי למנוע נזק מכאני כתוצאה מעבודת השפיכה והפיזור.. 3 הידוק: 4.1 הידוק וצפיפות החומר ותכונותיו יעשה בהתא- להנחיות המתכנ 5 במפרט חומר המילוי.. 4 נספח 4: נתוני יצר 3 כוורות דופ 3 מחוררת ומחוספסת שיטת בדיקה ער< נדרש סוג בדיקה מס ' HDPE סוג חומר 1 ASTM D 1505 0.965? 0.935 צפיפות (גר'/סמ" ק ( 2 ASTM D 1630? 2.5 1.5 תכולת פחמ 5 (אחוזי- מהמסה 3 ASTM D 1693 3000 מינימו- עמידות בהיווצרות סדקי מעמס (שעות) 4 חו- צבע 5 2% מיצבי צבע HALS 6 מחוספסת סוג דופ 5 7 WASTM D 751 10% 1.5 ± עובי דופ 5 ) מ" מ ( 8 ANNEX-A הלחמה אולטרה סונית מלאה סוג חיבור 9 10 עומק תא/ מינימו- עומק התא כוח קריעה PTM 0312 575 5 כוח קריעה של חיבור 862 7.5 בקילו< (ניוטו 5 ) 1150 10 1725 15 2300 20 PTM 0313 היריעה תעמוד בכוח קריעה של 72.5 ק"ג למש* 30 יו- רוחב היריעה 100 מ"מ והבדיקה תבוצע 11 בטמפ' החדר עפ " י ASTM E 41 12 קוטר חור ) מ" מ ( 10 13 14 מרחק בי 5 מרכזי חורי- סמוכי- יהיה 19 מ"מ בי 5 טורי- אנכי- ו? 12 מ"מ בי 5 שורות אופקיות מרחק החורי- מקצוות צדי התאי- יהיה 25 מ"מ 15 שטח החורי- כ? 16% משטח היריעה 108

ס[ נספח 5: מפרט טכני להתקנת גביוני: /מזרוני: מזרוני- וגביוני- מיושמי- מעל ל? 100 שנה. המוצר הינו פשוט וקל לישו-. מעקב אחר הוראות ההתקנה המפורטות במסמ* זה יאפשרו את ביצוע העבודה ברמה הנדסית גבוה. נתוני- טכניי- ארגזי- במידות שונות המיוצרי- מרשת פלדה מגולוונת השזורה בשזירה כפולה double twist בצורת משושי-. הרשת מצופה ב Galmac בכמות העומדת בתק 5 האירופי : 10244-2.EN הגביוני- ו/או המזרוני- יהיו מאושרי- ע"י ה? BBA (British Board of Agreement) מכו 5 ממשלתי בריטי המאשר את נכונות תכונות המוצר והאופ 5 המומלA לתכנו 5. סוגי- וגדלי- של המזרוני-/גביוני- יופיעו בטבלאות 1,2 בהתאמה. איור מס' 1. גודל עי 5 טבלה מס' 8 מזרוני- " מ [ גודל עי 5 8 g6 גודל א ור* [מ'] ר וחב [מ'] גובה ] מ ' [ 4 2,3 0.17 6 2,3 0.17 4 2,3 0.23 6 2,3 0.23 4 2,3 0.30 5 2,3 0.30 6 2,3 0.30 **במזרוני- קוטר התיל Ф= 2.2 מ"מ ***במזרוני- ע- ציפוי P.V.C. קוטר התיל בלי הציפוי Ф=2.2 מ"מ, ע- הציפוי Ф=3.2 מ"מ. 109

ס ] טבלה מס' 9 גביוני: : גודל עי 5 10g8 " מ [ גובה ] מ ' [ [ רוחב ] מ ' אור< ] מ ' [ 2 1,2 0.5 3 1,2 0.5 4 1,2 0.5 1.5 1,2 1 2 1,2 1 3 1,2 1 4 1,2 1 ** בגביוני- קוטר התיל Ф=3.0 מ"מ. *** בגביוני- מצופי- P.V.C קוטר התיל בלי הצפוי Ф= 2.7 מ"מ, ע- הציפוי Ф=3.7 מ"מ. טבלת מס' 10 נתוני: טכניי: של התיל עפ"י EN -10244 2 קוטר תיל ] מ" מ [ 2.0 3.0 2.7 2.4 2.2 255 245 230 230 215 משקל שכבת gr / m^2 Galmac 0.07 0.06 0.06 0.06 0.05 סטייה בקוטר התיל ] מ" מ [ אריזה: המזרוני- ו/או הגביוני- מגיעי- לאתר כשה- משוטחי- ומקופלי- בחבילות.? הגביוני: ארוזי- בחבילות, גביו 5 כולל בתוכו מכסה +מחיצות.? חבילות המזרוני: מורכבי- מבסיסי- (Bases) ומכסי- Lids) כ) המחיצות. אשר הבסיסי- מכילי- את הובלה ואחסנה: הגביוני- ומזרוני- מסופקי- לאתר בחבילות סגורות, לכל חבילה מוצמד תג ע- ציו 5 : גודל עי 5, עובי תיל, מספר יחידות, סוג וש- החברה המספקת. בזמ 5 הגעת הגביוני-/ המזרוני- לאתר יש לאחס 5 את החבילות בתנאי- נקיי-, יש להג 5 על החבילות בפני נזקי- מכניי-.. 2.2 הכנת השטח להרכבת המזרו 3 /גביו 3 :. 1 חישו< פינוי השטח מעצמי- זרי- כגו 5 : שורשי-, בולדרי- ומכשולי- אחרי-. לאחר קבלת שטח נקי יש לוודא כי השטח מהודק בדרגת ההידוק הנדרשת במפרט. הרכבת הגביו 3 /מזרו 3. 1. פתח את חבילה והוצא ממנה יחידה, הנח אותה על משטח אופקי. פתח את הגביו 5 או את המזרו 5 על משטח נקי וחשו< מבולדרי- ופסולת אחרת אשר יכולה להסב נזק למוצר. הפתיחה תהיה בצורה אופקית כמתואר באיור מס'. 2 במזרוני- יונח הבסיס ולאחר מילוי באבני- ייסגר ע"י שימוש במכסה. 110

מ/ איור מס'. 2 הר- את ציידי הגביו 5 /מזרו 5 ואת החזית והגב וחבר בניה- ע"י טבעות בכל פינה, הצב את המחיצה וחברה אל חזית וגב הגביו 5 / מזרו 5 באמצעות טבעות כמתואר באיור מס'. 3.3 ה. 4 נח את הגביו 5 /מזרו 5 במקו- המיועד לו וחברו לכל הגביוני-/ מזרוני- הסובבי- אותו כל עי 5 שניה (עי 5 כ 5, עי 5 לא). בגביוני: צד אליו מחובר המכסה יהיה בחזית כ< שהסגירה תהיה מוסתרת (מאחורי החזית). איור מס'. 3 הנחת הגביו 3 /מזרו 3 וחיבורו ע: שאר הגביוני:/מזרוני: וקרקעית הבסיס.. 1 הגביוני- ו/או המזרוני- יונחו על גבי על גבי יריעות בד גיאוטכני במשקל 300 גר ' "ר, היריעה תהיה עמידה בפני קרינת. U.V אי 5 למתוח את הבד בזמ 5 פריסתו. הבד יתרומ- עד לקצה נקודת המגע שבי 5 הגביו 5 ו/או המזרו 5 ע- הקרקע (כ* שלא יהיה מגע ישיר בי 5 הקרקע לבי 5 הגביו 5 /מזרו 5 ( היריעה הגיאוטכנית תפריד בי 5 קרקע לבי 5 הגביו 5 /מזרו 5. 111

דפנות הגביוני-/מזרוני- יהיו מישוריי- ויעשו בקווי- ישרי- בכל כיווני-, יש להקפיד על קווי- ישרי- בחזית הגביוני-/מזרוני-. את מזרוני-/ הגביוני- יש לעג 5 בקרקע באמצעות יתדות ברזל בקוט ר 14 מ"מ ובאור* 100 ס"מ, עיגו 5 הגביוני-/מזרוני- לקרקע יעשה ע " י 4 יתדות בארבע פינות הגביו 5 /מזרו 5. בנוס< לאמור בסעי< 4 יותקנו יתדות במקומות שיקבעו ע"י המפקח לפי הצור*. כל גביו 5 /מזרו 5 יורכב בהתא- למפרט בסעי< הרכבת הגביו 5 /מזרו 5. חיבור בי 5 שני גביוני- / מזרוני- יעשה ע"י טבעות כל עי 5 שניה (עי 5 כ 5, עי 5 לא (. פינות אשר לה- אי 5 מגע ע- גביו 5 /מזרו 5 נוס< יש לסגר- באמצעות טבעות כל עי 5 שניה. לאחר חיבור לפי המפורט לעיל יש לוודא שהגביוני- מתוחי- ע"י תיל מתיחה בגבהי- של 1/3 ו? 2/3 מ' ובכמות של 4 יחידות למ"ר. (ע"פי המתואר באיור מס' ( 4 וזאת על מנת לאפשר חזית אחידה וישירה. בגביו 5 בגובה של חצי מטר יש להניח את התיל בגובה 0.25 מ' ובכמות של 4 יחידות למ"ר.. 2. 3.4.5.6.7. 8 היריעה הגיאוטכנית על פני תוואי יסוד הקירות ובכל מישור מגע בי 5 קרקע לגביוני-/ מזרוני- ו/או בי 5 קרקע למילוי אב 5 מאחורי הגביו 5 /מזרו 5 יש לפרוש יריעה גיאוטכנית מנקזת. היריעה הגיאוטכנית תונח כ* שיתקבל משטח ישר, מבלי לגרו- למתיחת היריעה. חיבור בי 5 חלקי יריעות יבוצע בחפיפה שלא תפחת מ? 40 ס"מ. היריעה תהיה מפוליפרופילא 5 /פוליאסטר ומיוצרת בתהלי* מיחוט. א יור מס'. 4 מילוי האב 3 1. גודל וסוג האב 5 יפורטו בסעי< המיועד לכ*.. 2 האבני- יסודרו בתו* הארגז בעבודת ידי-, תו* שמירה על מינימו- חללי- ומרווחי- בי 5 האבני-. חזית שתישאר חשופה לעי 3 יש לסדרה ידנית ע: אבני: חסרי פינות חדות. 3. יש להשתמש במתיחת הגביו 5 בכדי ליצור חזית ישרה ואחידה ראה איור מס'. 5 4. מילוי הגביוני- יעשה בדרוג כאשר לאחר מילוי הגביו 5 הראשו 5 ימולאו הגביוני- בגובה 1/3 ו? 2/3 כמתואר באיור מס' 6 5. מילוי האב 5 יהיה כ? 2? 4 ס "מ מעל גובה הדפנות הגביו 5 /מזרו 5. 112

מ/ ציור מס'. 6 ציור מס'. 5 סגירה. 1 לאחר מילוי האב 5 לגובה המתאי- יש לסגור את המכסי-.. 2 הסגירה תעשה ע " י, טבעות כל עי 5 שניה (עי 5 כ 5 עי 5 לא ( ובזמ 5 הסגירה יש לחבר את גביוני- הסמוכי- ע"י חיבור טבעות. סטייה:. 1 הנחת ארגזי הגביוני-/מזרוני- תבוצע כ* שהסטייה ביחס לקווי התכנו 5 לא תעלה על 3 ס מ.. 2 גביוני- אשר לא יעמדו בדרישה זו יפורקו ע י הקבל 5 על חשבונו ויבנו מחדש על חשבונו. הקשירה בי 3 ארגזי ו/או מזרוני הגביוני:: הקשירה תבוצע באמצעות טבעות פלדה מיוחדות. הטבעות יקשרו ע י מכופ< פנאומטי (איור מס' 7) הטעו 5 בטבעות. הטבעות יהיו בעלות חוזק מתיחה של 170 ק ג / מ מ וקוטר 3.0 מ מ. איור מס' 7 סווג הטבעות עפ"י סוגי הגביו 5 /מזרו 5 : טבעות פלדה מצופה אבA במשקל מינימלי של 270 גר- שאינ- מצופי- ב?. P.V.C "ר לשימוש בגביוני-/מזרוני-. 1. 2 טבעות מנירוסטה Stainless steel לשימוש בארגזי- גביוני- /מזרוני- מצופי- P.V.C 113